בפעם אחרונה ששאלו אותך את השאלה הזו היית בת 6 בערך, והתשובה כנראה היתה "טבחית", "רקדנית" או "שוטרת".
מאז עברו כמה שנים והתשובה, איך לומר… השתנתה קצת.
בחרת להיות דולה, עברת הכשרה והסמכה, ואפילו התחלת לקבל כבר לידות.
ועדיין, את דולה מתחילה, ואת מרגישה לפעמים ממש כמו הילדה בת השש שתוהה איך זה מרגיש להיות "גדולה", להבין ולהתפתח.

אז הנה הזמן לשאול את עצמך את זה שוב. מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?
ואם נסתכל על זה מזווית אחרת, נשאל למה בחרת להיות דולה?
מה רצית לתת? מה רצית לקבל מהמקצוע? אילו תחושות קיווית להרגיש? אילו תכונות יש בך שהרגשת שמובילות אותך לבחירה הזו?

מה יש לי לתת – העוגה שלי

אפשר להתחיל מכתיבה של כל החלקים בך, הכרה של עצמך.
מי את? אשה? חברה? בת זוג? אמא? בעלת השכלה כזו, מקצוע אחר, הכשרות נוספות?
עכשיו רדי לרמה מפורטת יותר. האם את אדם כנה? חברותי? קשוב לאחרים? אסרטיבי? סקרן?

ציירי לך את החלקים השונים שמרכיבים את מי שאת בצורת עוגה.
תוכלי גם לרשום על כל אחת מהתכונות כמה את חזקה בהן מ0-100 ולמקם אותן, בהתאם לעוצמתן, בעוגה.
כעת, משקיבלת את העוגה שלך, קחי מתוכה את התכונות שרלוונטיות אליך בתור דולה.
אלו מהתכונות שלך הן התכונות שמובילות אותך בשיחה עם זוג חדש?

מתוך עוגת העצמי תוכלי להתחיל לבנות עוגה חדשה, עוגת "הדולה שאני".
חשוב להכיר בעצמך, לזהות ולחזק את התכונות שיהפכו אותך לדולה טובה ושכנראה בגללן בחרת במקצוע הזה.
כמו בכל מקצוע עצמאי, העולם בעצמו לא יכין מצגת הסבר על יכולותייך המופלאות וישווק אותן, ולכן חשובה היוזמה שלך, המודעות והחיבור לדברים המוצלחים בך.

ואיך מציגים את זה החוצה?

כדי להבין מה זה אומר בפועל, ומה יש לך לתרום, נסי לקחת כל אחת מהתכונות האלו ולפרק אותן לדברים פרקטיים.
אם למשל החלטת שהתכונה שלך שאת "יסודית" היא תכונה שמשמעותית עבורך בתחילת דרכך בתור דולה מתחילה, נסי להבין מה זה אומר בפועל במהלך ליווי לידה.
כמה שיחות את מתכוונת לקיים עם זוגות לפני הלידה? האם את זמינה להתייעצויות נוספות שאינן קשורות ישירות להתקדמות לידה?
באיזה שלב את מתכוונת להצטרף אל הזוג ביציאתו לבית היולדות וכמה זמן תישארי לאחר הלידה?
האם את זמינה ליצירת קשר אחרי הלידה? באיזה עומק ותדירות?

אם החלטת שהתכונה שלך שאת "קשובה לאחרים" היא חזקה ומשמעותית בזהות המקצועית שלה, נסי לפרק אותה למענים פרקטיים.
-האם יש לך הכשרה נוספת שמאפשרת לך לתת מענים נוספים לצרכים של הגוף (למשל דיקור, שיאצו, או לחילופין שיטת ספינינג בייביז או שיטה אחרת שעשויה לתרום לאשה במהלך לידה)?
-האם יש לך ידע וניסיון בסימנים משניים של התקדמות לידה בהם תוכלי להיעזר כדי לשקף ליולדת את המצב?
-האם את דולה שמסוגלת להבין מה עובר על היולדת שמולך, לפעמים גם בלי שהיא תצטרך לומר זאת במילים?
-האם את אדם רגיש לסיטואציה ויודעת, במהלך לידה, לקחת צעד אחורה כשצריך ולתת מקום לזוגיות?

רשמי לך את הדברים שאת מבינה כעת שמשקפים את הזהות המקצועית שלך בתור דולה מתחילה. אלו הדברים שחשוב לך להציג.
ראשית- אל מול עצמך.
שנית- אל מול הזוגות שתפגשי ותספרי על עצמך.
ובנוסף- בדרכך השיווקית, תוכלי לכוון ולבנות את התכנים בהתאם לזהות המקצועית שהתחלת לבנות לעצמך.

ומה עם גבולות?

חשוב גם לחשוב עם עצמך מה הם הגבולות שלך כדולה, מה את מוכנה ולא מוכנה לקבל, או לעשות.
כיצד תרצי שייראו הפגישות שלך וההתנהלות בחדר הלידה.
תוכלי לקרוא עוד על בניית גבולות בתהליך ליווי לידה כאן.

כמובן שזו רק ההתחלה, והזהות המקצועית שלך עוד תשתנה, תתפתח ותגדל אינספור פעמים, ככל שיצטרפו אליה ידע חדש, ניסיון וחיבור פנימה.

דרך צלחה,

נטע לוי גינת, עורכת תוכן באתר "גדולה" וכותבת הבלוג "סימני רגש", עובדת סוציאלית MSW, מטפלת בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בילדים ומבוגרים ומדריכת הורים.

רוצה ליווי וייעוץ אישי? הצטרפי ל"עסק נולד" ולמדי כיצד לבנות את עצמך ואת העסק שלך כדולה

The post בניית הזהות המקצועית של דולה מתחילה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

תהליך הכשרת הדולה אמנם אינו כולל הכשרה מקיפה בתחום הפסיכולוגיה והבנת הנפש,
אך לא במקרה, דולות רבות ממשיכות את הכשרתן בתחומים שונים הקשורים לעולם הטיפול הרגשי.
אז כיצד ניתן בכל זאת לתת מקום לפן הרגשי בתהליך ליווי לידה, אפילו בתחילת הדרך המקצועית?
ננסה להתייחס לכך בהסתכלות מתוך שתי גישות שונות.

העברה והעברה נגדית- הגישה הפסיכואנליטית

ננסה להתייחס לדינאמיקה של מערכת יחסים טיפולית, כדי להבין התרחשויות שונות במהלך ליווי לידה.
לשם כך, ניעזר במושגים העברה והעברה נגדית, אותן טמע זיגמונד פרויד, המהווים מושגי יסוד בהבנת תהליך טיפולי.

העברה הוגדרה ע"י פרויד כ"ביטוי של דפוסים לא מודעים, לא פתורים וסותרים של המטופל במסגרת מערכת היחסים הטיפולית".
בפירושה, מתייחסים לרוב להעתקה של יחס רגשי שחש המטופל במערכת יחסים מסוימת בעברו, כלפי המטפל.

העברה נגדית הוגדרה על ידי פרויד כ"תגובות לא מודעות מצד המטפל, בדרך כלל כתגובה להעברה של המטופל".
בפירושה, מתייחסים כיום לתחושותיו ותגובותיו של המטפל להעברה אותה עושה המטופל כלפיו,
או הזדהותו עם הרגשות של המטופל שהוא אינו מודע להם.

כיום, מטפלים באוריינטציה פסיכואנליטית נוטים להתייחס להעברה הנגדית כחלק חשוב מהתהליך הטיפולי,
מאחר והוא מהווה צוהר להבנת העולם הפנימי של המטופל.
בחינת ההעברה הנגדית, ובתוכה התחושות שחווה המטפל ותגובותיו אל המטופל, מאפשרות תובנה עמוקה יותר של ההתמודדויות של המטופל, ובכך הגברת האמפתיה כלפיו והיכולת לעזור לו.

נשאיל לרגע את המושגים הטיפוליים האלו לתהליך של ליווי לידה.

אשה במהלך לידה, כפי שציינו, נמצאת בתהליך בעל עוצמות רגשיות גבוהות ועשויה להגיב בדרכים שונות כלפי הדולה שלה.
היא עשויה, למשל, להתנהג באופן מרחיק ויוצר דחייה, גם אם החיבור בין הדולה ליולדת היה נפלא רגע לפני.
ייתכן שהתגובה הזו אינה קשורה כלל לתמיכה שהדולה הציעה, או למשהו שהדולה עשתה,
אלא להעתקה של התוכן הרגשי ממערכת יחסים רגשית אחרת שחוותה האישה בעברה, לרגע הנוכחי ולאינטראקציה עם הדולה.
ייתכן למשל שאישה שחוותה בחייה דחייה מאדם שהיתה זקוקה לו במצב משברי של פחד, כאב או חוסר אונים,
תפעל על מנת להרחיק את הדולה ממנה במהלך הלידה, עקב פחד לא מודע.

הדולה, שמלווה את היולדת ומנסה לתמוך בה, אך מקבלת יחס מנוכר ודוחה מהיולדת,
עלולה לחוש רגשות של אכזבה, עלבון, עצב, תסכול וחוסר אונים בעצמה.
היא עלולה לשאול את עצמה מה היא עשתה לא בסדר, או מדוע היא אינה רצויה או שאין בה צורך?

פרשנות, זיהוי וניתוח

ישנה חשיבות לזיהוי הגבול הבלתי נראה בין הדולה לבין היולדת, בין מה ששלך ומה ששלה, מה שנובע ממך ומה שנובע ממנה.
על ידי זיהוי עצמי של הדולה את תחושותיה, היא תוכל ללמוד להפריד בין התהליכים הקשורים אליה (למשל נטייה לחוסר ביטחון, אי ידיעה מה הן החוזקות שלה כדולה) לבין התהליכים והרגשות שהיולדת או השותפים שלה מביאים איתם.
הבנה כי חלק מהתחושות העולות הדולה שייכות ליולדת, עשויה לאפשר לה להפחית שיפוטיות כלפי עצמה,
להימנע מפרשנות, ולהיות אמפטית וקשובה יותר לצרכי היולדת.

הבנה של התהליכים המתרחשים באופן מתמשך בקשר טיפולי וככזה בתהליך ליווי לידה, מאפשרת הדהוד מתמשך של הדולה עם עצמה ולמידת הדרך לשרטוט הקו הדמיוני הזה עם יולדות שונות.
כמובן שהזיהוי הזה דורש אימון, וכרוך בתהליך למידה והתנסות, ולכן חשוב לסכם את הלידה ולעבד אותה גם לאחריה, וללמוד ממנה לעתיד.

כאן ועכשיו- מחשבות אוטומטיות ואמונות ליבה

נוכל להתייחס לדינאמיקה הרגשית בתהליך ליווי לידה גם מתוך הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית.
לפי גישה זו, אנו מפתחים לאורך החיים "אמונות ליבה" המכתיבות את הדרך בה אנו תופסים את עצמנו, את העולם, את האחרים, והתרחשויות שונות.
אמונות ליבה הן בסיסיות וגורפות, למשל "העולם בטוח", או "העולם מסוכן", אפשר / אי אפשר לסמוך על אנשים" וכו', ולרוב הן אינן נגישות לנו באופן יום-יומי בתודעה.

בניגוד לאמונות הליבה, כן נגישות וניתנות לזיהוי, הן המחשבות האוטומטיות.
אלו הן המחשבות שקופצות לראשינו בכל התרחשות שהיא, ומושפעות כמובן מאמונות הליבה.
חלקן יעילות ומשרתות אותנו וחלקן מונעות מתוך אמונות ליבה שאינן סתגלניות, ומפריעות לתפקוד שלנו.

למשל, כשאותה יולדת (שמסיבותיה שלה) צעקה על הדולה, ביקשה שתתרחק או שלא רצתה שתיגע בה, עשויות לעלות בדולה מחשבות אוטומטיות שונות.
דולה אחת, בעלת ניסיון רב וביטחון ביכולותיה, תחשוב מחשבות כמו "כנראה מאוד כואב לה", "היא זקוקה לבן זוגה עכשיו" ועוד.
אלו מחשבות סתגלניות שיאפשרו לה להתאים את תגובותיה לסיטואציה.
לעומתה, דולה אחרת בעלת חוסר ניסיון ודימוי עצמי נמוך, תחשוב מחשבות כמו "הרסתי הכל", "אני אף פעם לא מצליחה לתמוך כמו שאני רוצה", "אני לא מספיק טובה במה שאני עושה" ועוד.
מחשבות אלו, יובילו לרגשות קשים של תסכול, עצב וכעס ויקשו עליה לתפקד באופן המיטבי עבור היולדת והמלווים שלה.

זיהוי ורישום מחשבות אוטומטיות

לרוב האנשים ישנן מחשבות אוטומטיות שחורות על עצמן.
לכן, חשוב לזהות את המחשבות האוטומטיות שעולות בך כדולה במצבים שונים מול יולדות.
תוכלי לעשות זאת תוך כדי אם מתאפשר, ואם לא אז לאחר הלידה.
כדאי לכתוב את המחשבות שעלו בך, ולתעד אותן ואת הרגשות המתלווים אליהן.

כדי להפחית את עוצמת הרגש ולהגמיש את המחשבות האוטומטיות, תוכלי להציב סימני שאלה בפני המחשבות האלו, ולבדוק האם הן בהכרח נכונות, או שניתן לחשוב על פרשנויות שונות לאות הסיטואציה.
ניתן לעשות זאת בדרכים שונות, החל משיחה פתוחה עם היולדת לאחר הלידה, התייעצות עם קולגה ועוד.
כמו כן, תוכלי להתאמן על שימוש בכלים שונים שלמדת לשם הרפיה ושחרור של הגוף והנפש שלך עצמך,
כדי שברגע האמת, תוכלי להצליח לשחרר את המחשבות ולא לחוש נשלטת על ידן, וכך להיות פנויה לתמיכה ביולדת באופן המיטבי.

התמודדות עם הצפת רגשות

כדולה, הנמצאת במקצוע הכולל ליווי אשה בתהליך כה משמעותי ועוצמתי, את נחשפת לרגשות שונים-
של היולדת, של המלווים שלה, של הצוות הרפואי, שלך עצמך, ואפילו של בני משפחתך.
לעתים, ובמיוחד בשנים הראשונות, החוויה הרגשית עלולה להיות מציפה.

במידה ואת מרגישה שישנן מחשבות או רגשות קשים שחוזרים שוב ושוב עם זוגות שונים ואת לא מצליחה להשתחרר מהם,
כדאי להיעזר בהדרכה וייעוץ עם דולה שאת סומכת עליה, לתאר לה את הקשיים בהם את נתקלת בליווי לידות ולעבד אותם יחד.
אם זה לא מספיק, ניתן ומומלץ לפנות לטיפול רגשי כדי לעבד את ההתמודדויות המורכבות הנדרשות ממך לעתים כדולה וכאשה בעוסקת במקצוע הנוגע באופן ברור כל כך בעולם הרגש.

מאחלת לך צמיחה והתפתחות אישית, רגשית ומקצועית,

נטע לוי גינת, עורכת תוכן באתר "גדולה" וכותבת הבלוג "סימני רגש", עובדת סוציאלית MSW, מטפלת בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בילדים ומבוגרים ומדריכת הורים.

רוצה ליווי וייעוץ אישי? הצטרפי ל"עסק נולד" ולמדי כיצד לבנות את עצמך ואת העסק שלך כדולה.

The post דולה, יולדת, מלווים- על הדינאמיקה הרגשית של מערכות יחסים בתהליך ליווי לידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

לפעמים, מתוך הרצון העמוק הזה לתמוך– לפני הלידה, במהלכה ואחריה, ישנו ערפול של הגבולות.
דולה שרוצה לעזור ליולדת עלולה בטעות לנסות לתמוך בדרך שאינה מותאמת ליולדת ולרצונותיה.
מצד שני, היא עלולה לפעול כדי לרצות את היולדת, באופן שאינו מתאים לה עצמה, ומקשה עליה להרגיש בנוח בתוך מערכת היחסים עם הזוג אותו מלווה.
כיצד אפשר לקבוע מה הם הגבולות שלך וכיצד לזהות מתי את נדרשת לחרוג מהם ולהגיב לכך?

לפני הכל – תיאום ציפיות עם עצמך וגם בני הזוג

רוב האנשים חיים מכוח האינרציה- ההתמדה, המתאר נטייה של גוף להישאר במצב בו נמצא, ואם נמצא בתנועה, להמשיך לנוע באותו הכיוון והמהירות.
התנהלותנו בצמתים רבות במהלך חיינו מתקיימת מכוח האינרציה, ומשכך, איננו ממהרים לשאול את עצמנו האם זו הדרך בה אנו רוצים לפנות, ואם לא, לאן כן?

כמו כן, כך גם דולות רבות, חדשות וותיקות, פועלות בעבודתן המבורכת באופן קבוע, אך אינן עוצרות לבדוק- מה הוא הליווי שאני יודעת

לתת? במה הוא שונה מאחרות? מה הם המקומות בהם אני חשה בנוח במהלך לידה וחזקה יותר, ומה הם המקומות בהם אני מתקשה, מתלבטת או חשה רגשות שליליים? האם יש מקומות שאני מוצאת את עצמי מנסה להימנע מהם? כיצד אני מרגישה לנוכח מלווים שונים, ולנוכח התערבויות שונות של הצוות הרפואי? כיצד אני מרגישה עם יולדות בעלות אופי שונה?

הצעד הראשון בהבניית הגבולות האישיים שלך כדולה הוא מיפוי השאלות האלו ונוספות.
נסי להבין מה הם הגבולות בליווי שלפני ואחרי הלידה? האם תהיי מוכנה לקבל ביטולים של פגישות? כמה ביטולים? מאיזו סיבה? כיצד תרצי לגבות את הכספים מהלקוחות ומתי? האם יש דברים במהלך הלידה שאינך מוכנה לעשות?
תוכלי לרשום על דף חוזקות שלך שאותן תוכלי להבליט בשיחה מול זוגות, ומצד שני להציג בפני זוגות פוטנציאליים את הגבולות המקצועיים שלך כאשת מקצוע.

זכרי- את המעסיקה של עצמך ועליך לדאוג לגבולות המקצועיים שלך לפני הלידה ובתוך תהליך הליווי, כדי לשמור על הצמיחה שלך, הסיפוק מהמקצוע וגם שמך המקצועי.

תוך כדי- שמירה על הגבולות תוך כדי השתנות וזרימה

כמו שאת יודעת ואמרת כבר לזוגות רבים, התכנונים ללידה נשארים מחוץ לחדר היולדות, ובפנים עשוי לקרות משהו אחר לגמרי.
כמובן שיש משמעות לתכנון ולהתכווננות, אבל אי אפשר לדעת לאן הדברים יתקדמו.
גם כדולה, הליווי שלך יכול להשתנות לגמרי ממה שציפית, וגם מערכת היחסים עם היולדת והמלווים שלה.
אם החמות של היולדת נכנסה ודחפה אותך הצידה, או שנכנסה והוציאה את היולדת מכליה,
אם היה מצב רפואי שדרש התערבות, והיולדת ביקשה ממך לקחת את ההחלטות בשמה, והציבה אותך במצב לא נוח בו חששת לקחת אחריות ולפגוע ביחסים עם הצוות הרפואי,
אם היולדת התכנסה בעצמה וגירשה את בעלה מחדר הלידה (שנעלב ממך), או שגירשה אותך בעצמך…

שאלי את עצמך מראש שאלות כמו-
האם את מתערבת בהחלטות של הזוג? האם את בכלל מציעה הצעות או רק משקפת להם את האפשרויות שניתנו על ידי הצוות הרפואי?
האם את מקיימת עם היולדת וזוגה שיחות בנוכחות הצוות הרפואי או רק לאחר שהם יוצאים מהחדר?
האם במידה והיולדת רוצה דווקא תמיכה של המלווים האחרים שלה- את לוקחת צעד אחורה, או מסבירה להם כיצד לעזור?

נסי לקבוע לך קווי מתאר בסיסיים ויסודיים של הגבולות שלך להתנהלות בחדר הלידה.
תוכלי אפילו לרשום לך אותם על פתק שילווה אותך תמיד בתיק לידה, ויעזור לך ברגע האמת לחזור לבסיס שלך.
במידה והכל השתנה, או שמאוד רצית לעזור ולא הצלחת לעמוד בדיוק בכל הגבולות שתכננת, לא נורא.
הכל גמיש ומשתנה. למדי מהלידה הזו ובפעם הבאה תוכלי להיצמד יותר לתוכנית שלך.

אחרי- מה שקורה בלידה נשאר בלידה?

אם מבינים את ההשתנות האפשרית במהלך ליווי לידה, צריך גם להתייחס לאחרי.
מה עושים אחרי לידה שבה הדברים קרו לא כמתוכנן?
אם תחשבי כיולדת, ותשאלי את עצמך את השאלה הזו- התשובה תהיה כמובן – עיבוד לידה.

ואכן, כאשת מקצוע, חשוב לעשות עיבוד לידה לאחר כל לידה, ובפרט לאחר לידות בהן הרגשת שהכל הלך הפוך מהתכנון.
שבי עם עצמך ובדקי מה הם המקומות בהם הרגשת לא במקום, שאת לא תורמת או מצליחה למלא את התפקיד שלך?
או לחילופין, מקומות בהם נעלבת, כעסת או הרגשת לא בנוח?
מומלץ לרשום סיכום של הלידה, ולשים דגש על מקומות אלו כדי לעבד אותם.
תוכלי להיעזר במחברת עבודה שתלווה אותך בכל הלידות וכך גם לראות דברים שחוזרים על עצמם ודברים שמשתנים עם הזמן.

חלק מהמקומות האלו יהיו נקודות לחיזוק וצמיחה אישית ורגשית.
חלקם יהיו מקומות שצריך לחזק בתיאום הציפיות שלך עם עצמך- ולהגדיר טוב יותר את הגבולות שאת שמה לעצמך כדולה וגם מציגה בפני זוגות.

במידה וישנם מקומות בהם את תוהה למה הרגשת כפי שהרגשת, או הגבת כפי שהגבת, או לחילופין תוהה מה הדרך הנכונה עבורך להגיב ולהתנהל, ומתקשה להחליט, מומלץ להיעזר בהדרכה והתייעצות עם דולה שאת סומכת עליה, שתוכלי לדבר איתה בעת הצורך או אחת לכמה שבועות במפגשים קבועים, כדי לעבד ולהמשיך ולבנות את הזהות שלך ומערכת הגבולות שלך כדולה.

בניית הגבולות- תהליך מתמשך

אם תרצי להתפתח כדולה, ולא לעבוד מכוח האינרציה, תמצאי שתהליך בניית הגבולות האישיים שלך אינו תהליך חד פעמי או של כמה שבועות.
מדובר בתהליך מעגלי שמתפתח יחד עם הניסיון, הלמידה וההתפתחות האישית שלך, וככל הנראה תפגשי שוב ושוב באותם מקומות בהם נתקלת בעבר רק בתחפושת אחרת, ותזכי להכיר בהם, לעבד אותם ולהמשיך הלאה כדולה הרבה יותר טובה ומקצועית.

המון הצלחה,

נטע לוי גינת, עורכת תוכן באתר "גדולה" וכותבת הבלוג "סימני רגש", עובדת סוציאלית MSW, מטפלת בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בילדים ומבוגרים ומדריכת הורים.

רוצה ליווי וייעוץ אישי? הצטרפי ל"גדולה אינטימית" ולמדי כיצד לבנות את עצמך ואת העסק שלך כדולה.

The post הגבולות האישיים של דולה בליווי לידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

יחידנית היא אישה המחליטה להרות וללדת ללא בן/בת זוג ולרוב מתרומת זרע ובחלק מהמקרים אף תצטרך לעבור טיפולי פוריות והפריות בכדי להשיג את ההריון היקר.

עבור הדולה, ליווי אם יחידנית הוא מעט שונה מליווי לידה רגיל ויש לשים בו דגש גדול יותר לתמיכה הרגשית ולרוב נרצה להתחיל את התהליך מוקדם יותר ולהציע לפחות פגישה אחת נוספת בנושא.

למרות שבדרך כלל ישנה משפחה וחברות בתמונה דאגתה של האם היחידנית תהיה גדולה יותר סביב הנושא של מי יהיה איתה ברגע האמת בלידה וזו אחת הסיבות העיקריות לכך שתרצה ליווי של דולה בלידה.

חברה או בת משפחה יכולות להציע את תמיכתן אבל ברגע האמת, כיוון שלידה אינה צפויה ואין לה תאריך ושעה ידועים מראש, יכולות לא להיות פנויות ולבסוף לא להגיע ולכן ליווי של דולה מומלץ ואף הכרחי בתהליך שכזה בכדי לוודא שלא יקרה מצב שהיולדת תהיה לבדה בלידה, אפילו לא בחלק ממנה.

ליווי הלידה  ותהליך ההכנה ללידה יכללו כמובן את כל החומר הרגיל שמועבר בכל ליווי עם דגשים על דברים שאם יחידנית צריכה לדאוג להם יותר.

דגשים חשובים לדולה בליווי אם יחידנית

·       הכנה רגשית עמוקה יותר למהלך הלידה וליום שאחרי – יולדות לרוב משקיעות הרבה בהכנה והתרגשות ליום הלידה ופחות מדברות ומתכוננות ל"יום שאחרי" ואיך זה ישפיע על חייהן הלכה למעשה. לכן יש לדבר על הדברים, גם על הפחות נעימים, ולהתכונן בהתאם.

·       שותפים בלידה – מי הם, מה תפקידם והאם יש מלווה עיקרי שרצוי שיהיה נוכח בהדרכה ובליווי המקדים.

·       למרות הרצון לאפס הפרדה יש לשוחח על הנושא בהרחבה ולהחליט האם זה הדבר הנכון עבור היולדת היחידנית והאם אכן יש מי שיהיה איתה במהלך האשפוז במחלקת אפס הפרדה.

·       לתכנן עד כמה שאפשר את יום הלידה – למי מתקשרים, איך מגיעים לבית החולים, איך מעבירים את השלב הלטנטי ועם מי. אפשר אף לעשות רשימה קצרה ולתלות על המקרר יחד עם משפטי השראה.

·       להכין כמה שיותר דברים מראש בכדי שלא ידאיגו ויעסיקו בזמן אמת (תיק, אוכל, מטען, ניירת, טלפונים… ).

·       להכין רשימת מספרי טלפון ולתלות על המקרר של – חברת מוניות, חברות, שכנה וכל מה שמרגיש הכרחי כך שיהיה לה נגיד ושבמידה ולא תוכל להתקשר הדולה/מלווה יוכלו לעשות זאת.

·       כיוון שהדולה מלווה את הלידה במידה ויש סביבה תומכת כמשפחה וחברות עדיף לשריין את העזרה שלהן לתקופה שלאחר הלידה שבה העזרה תהיה יותר הכרחית ואף להאציל סמכויות ברורות לכל אחד הרוצה לקחת חלק בזה.

·       לדאוג למקרר ומקפיא מלאים אוכל טעים ומזין לקראת החזרה הביתה לתזונה בריאה של היולדת בזמן ההתאוששות. להכין על המקרר טלפונים של משלוחים ממקומות אהובים ומקייטרינג שמספק אוכל ביתי וטעים.

ככלל, בליווי יחידניות אנחנו מלוות יחד את כל התהליך להרגשת ביטחון מלאה מצד היולדת, ובכדי שתהיה לנו האפשרות להיות איתה בכל רגע החל מהשלב הלטנטי ועד התאקלמות במחלקת יולדות.

כך אנו יכולות להתחלק בשעות ומראש לא לוקחות ליוויים אשר התל"מ שלהם קרוב לתל"מ של היחידנית בכדי שלא יקרה מצב שמאיזו שהיא סיבה לא נהיה בשבילה.

אנחנו ממליצות בחום בכל ליווי של יחידנית שיהיה גיבוי קבוע וידוע מראש לכל משך התהליך.

כתבו – דניאלה מירון וגבריאלה קוליוק – דולות תומכות לידה מבית גדולה

רוצה להרגיש עטופה ורגועה בלידה? מלאי שאלון התאמת דולה ונעזור לך למצוא את הדולה המתאימה עבורך.

The post ואנחנו שתיים – טיפים לדולה לקראת ליווי לידת אם יחידנית appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

המאמר הנוכחי מפרט על חוויית הלידה כטראומה ועל תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומתי (PTSD) לאחר הלידה, אצל נשים בכלל ונשים נפגעות טראומה מינית בפרט.
המידע בו נאסף על ידי בהשתלמות חשובה מאין כמוה בה נכחתי, שיזמה עמותת "אמא יקרה" – עמותה לנשים החוות קושי רגשי/דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה.
עמותה זו הוקמה על ידי קבוצת נשים שהיו שם, והחליטו לעשות הכל על מנת להיות שם עבור נשים אחרות.
המאמר הנוכחי סוכם במהלך הרצאתה החשובה של ד"ר גבי רומנו- מנהלת השירות לבריאות הנפש של האישה במרכז הרפואי תל אביב ומנהלת "עולם ומלואה"- מרכז פרטי ייחודי לבריאות הנפש של האישה.

לידה כאירוע טראומתי או משמח

כששואלים נשים על לידות יש טאבו שמדבר על הלידה כחוויה טובה, על ההיריון כאושר ועל תקופת פוסט פארטום (אחרי הלידה) כהתאהבות ושמחה.
כשנוצר פער בין המציאות לבין חווית האישה בפועל, והיא חווה את הלידה כטראומה, היא מרגישה שמשהו לא בסדר איתה.
חשוב לדעת שגם חווית לידה טובה ומעצימה עלולה להיחוות עבור האישה כקשה וטראומתית.

אירוע טראומתי הוא אירוע שבו האדם מרגיש שהוא או הקרוב לו נמצא בסכנת חיים או בסכנה לשלומו הפיזי או הנפשי.
ברוב המקרים בעת אירוע טראומתי קיימת תגובה טבעית בעלת מרכיבים פיזיולוגיים אשר דועכת עם הזמן.
במקרים מסוימים השפעת האירוע אינה דועכת אלא ממשיכה לחיות ולהתפתח להפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD).

אבחון הפרעת דחק פוסט טראומתית PTSD

הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD- Post Traumatic Stress Disorder) מאובחנת על ידי אנשי מקצוע ובהתייחס למספר קריטריונים:

• קיומו של אירוע טראומתי
• סימפטומים המובחנים ל4 קבוצות שונות:
  1. חודרנות – האירוע הטראומתי נחווה שוב ושוב – סיוטים, פלאשבקים, תחושות פיזיות, ריח וכו').
  2. הימנעות – ניסיונות להימנע ממחשבות, תחושות או שיחות הקשורות לטראומה או להימנע ממה שמעורר את הזיכרון.
  3. שינויים שליליים בקוגניציות ובמצב הרוח – חוסר יכולת להיזכר באספקטים חשובים של הטראומה, אמונות וציפיות שליליות, תחושות פחד, זעם, אשמה או בושה, עניין מופחת בסביבה, ניכור/זרות וחוסר יכולת להרגיש רגשות חיוביים.
  4. עוררות יתר – המערכת הגופנית כל הזמן דרוכה ומגיבה לכל רעש או גירוי.

כ 30% מהנשים לאחר לידה סובלות מתסמינים פוסט טראומטיים.
בין התסמינים- סיוטי לידה, מחשבות חוזרות ומעוררות חרדה על הלידה, עצבנות, קושי לתפקד ולעתים הימנעות מלידה ובקשה ללדת בלידה קיסרית.
שכיחות ההפרעה המלאה נע בין 1% ל 3%,  וגדול יותר בלידות בניתוח חירום – 5.6%.

גורמי סיכון להפרעת דחק פוסט טראומטית בעקבות הלידה כטראומה

גורמים הקשורים למהלך הלידה

• תחושת כאב בלתי נסבלת בלידה
• סיבוך לא צפוי בלידה
• 41% מהנשים שחוו לידה מסובכת מבטאות חשש ממוות

גורמים מקדימים

• דיכאון בטרימסטר השלישי להיריון
• חרדה טרום הלידה
• חוויות שליליות כמטופלת
• לידה ראשונה
• תחושת איום או חוסר ביטחון במהלך הלידה
• קשיים זוגיים
• קשיים בקבלת ההיריון או מעבר להורות
• נפגעות טראומה מינית
• בעיות רפואיות בהיריון – היפרמסיס, צירים מוקדמים, אשפוז והפלות קודמות.

ניתוח קיסרי חירום – חווית חוסר שליטה

אחת הסיבות לחוויית הלידה כטראומה עבור נשים שעברו ניתוח קיסרי חירומי, היא חוסר הוודאות.
המידע לא תמיד ניתן באופן ברור למנותחת. כשליש מהנשים לא באמת יודעות מה הסיבה לניתוח.
תחושות הקשורות לניתוח חירום:

• 49% חוששות לשלום הילוד
• 26% חוששות לשלומן
• 13% חוות תחושת אובדן מציאות
• 53% מאוכזבות

חוויית הלידה כטראומה אצל נפגעות טראומה מינית

1 מתוך 3 או 4 נשים הן נפגעות טראומה מינית.
אצל נשים נפגעות טראומה מינית, ההיריון והלידה עלולים להציף זיכרונות שעדיין לא התעוררו.
לעתים מדובר בתחושות ותגובות עוצמתיות שהאישה עצמה לא מבינה או אינם מילוליים כי הייתה הדחקה או חוסר עיבוד.
הכניסה לתפקיד האימהי מביאה להיזכרות בסכנות העבר כדי להגן על התינוק שייוולד.

תמות נפוצות בחוויית הלידה כטראומה אצל נפגעות טראומה מינית

• חוויה מתמשכת של אובדן שליטה- נושא השליטה הוא משמעותי מאד בחוויית ההיריון והלידה.
• הרגשה של סכנה, היעדר ביטחון היעדר אמון בעצמי או במטפל.
• הלידה מערבת אזורי גוף הקשורים ישירות לפגיעה- יש משמעות לתחושות שמתעוררות ולייחוס הכאב באזורים אלו.
• תגובות דיסוציאטיביות ופלשבקים שעלולות ליצור קושי בתהליך הלידה
• תקיעות בלידה, איטיות בלידה, צורך במשככי כאבים וקשר עם הצוות.
• חוויה של בושה – דימוי הגוף, התנהגות חולשה הפרשות וכו'.
• חשיפה וחודרנות – חוויה שמתקשרת לאותה חוויה של פלישה והיעדר גבולות פיזיים שמוכרים ממצב הפגיעה.

חשוב להגן על האישה מתחושה של בושה גם ברמת מי נכנס לחדר לידה וכו'.

הכנה ללידה כמניעת טראומה בלידה

ידע הינו מרכיב מהותי וחשוב ולכן חשוב לאפשר ליולדת לקבל תחושת שליטה בסיטואציה באמצעות קורסים, קריאה, השתתפות בפורומים וכו'.
מצד שני, חשוב לדבר על אי הודאות לגבי תסריט הלידה.
בניית תסריט מסוים מראש שמופר, קשור קשר הדוק לתחושות של חוסר שליטה, בלבול וחוסר אונים שעשויים להיות קשורים להתפתחות תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית כתוצאה מטראומה בלידה.

טיפול בטראומה לאחר לידה

עבור נשים שחוו את הלידה כטראומה, יש חשיבות גדולה לזיהוי המצב ופנייה לטיפול מתאים, על מנת למנוע התפתחות הפרעת דחק פוסט טראומתית או לטפל בתסמיניה אם קיימים.

בהשתלמות של "אמא יקרה" תוארו טיפולים חשובים בטראומה לאחר לידה כגון טיפול  SE לטיפול בטראומה ודיכאון, וכן טיפול NLP.
אנשי המקצוע בתחום יכולים לספק עזרה ותמיכה, להפנות לטיפול המתאים ולהקל משמעותית על הסבל.

במידה ואת חווה חלק מהתסמינים המתוארים במאמר זה, או מכירה אישה בסביבתך המתמודדת עמם, חשוב לפנות לטיפול ותמיכה.
אם את זקוקה לאוזן קשבת, צריכה חיבוק מכיל ורוצה לדעת שאת לא לבד – צרי קשר עם עמותת אמא יקרה.

זקוקה לתמיכה לפני, במהלך ואחרי הלידה?
כנסי למלא שאלון התאמת דולה וניצור איתך קשר בהקדם.

The post טראומה לאחר לידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

היריון ולידה – תקופה של שינויים

היריון ולידה הם תקופות של שינויים משמעותיים בכל נדבך בחיי האישה. אנו מבינים היום שיש גורמים רבים המשפיעים על המצב הנפשי ונהוג להתייחס לגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסוציאליים:

גורמים ביולוגיים

במהלך ההיריון, ישנם שינויים משמעותיים וקיצוניים בגוף האישה:

• מאזן ההורמונים משתנה לאורך ההיריון ואחרי הלידה
• משקל הגוף עולה לאורך ההיריון לפעמים הרבה ואז יורד משמעותית בלידה
• נקודת שיווי המשקל של הגוף זזה קדימה בהיריון וחוזרת בבת אחת אחורה ביום הלידה עצמו
• חוויית הלידה היא מהווה טראומה גופנית– הגוף מאבד נוזלים, לעיתים נקרע וחווה שינוי פתאומי וקיצוני

גורמים פסיכולוגיים

לפני ההיריון אנחנו עצמאיות מאד, ובהיריון צצות לפתע מגבלות שגורמות לאיבוד העצמאות וזכות הבחירה על ההתנהלות היומיומית.
לאחר מכן, בהגיע התינוק לעולם, העצמאות מתבטלת כמעט לחלוטין וההתנהלות נשלטת ע"י הטיפול בתינוק.

גורמים סוציאליים

• ברמה הזוגית – ההיריון והלידה הופכים את הדיונים הזוגיים לקריטיים, עמוסים רגשית ואינטנסיביים בשל האחריות על יצור חי.
• ברמה המשפחתית – ההורים והמשפחה הופכים לחלק מהיום יום כדי שההורים יוכלו להמשיך לתפקד.
• ברמה החברתית – המעמד שהיה תלוי בעיסוק של האישה לרוב, משנה את מיקודו לחיתולים, לילד וכו'.

כל כך הרבה שינויים עשויים להסביר בקלות את האפשרות לתגובות נפשיות כגון דיכאון בהיריון, בייבי בלוז, דיכאון אחרי לידה, פסיכוזה אחרי לידה וחרדות אחרי לידה.

תגובות רגשיות שונות לאחר לידה

בייבי בלוז (Baby blues)

עד 80% מהנשים חוות בייבי בלוז.
זוהי תופעה נורמלית ונפוצה המופיעה בימים שאחרי הלידה וחולפת עד כשבועיים אחריה.
תסמיני הבייבי בלוז כוללים רגישות יתר, נטייה לבכי, שינויים קיצונייים במצב הרוח, הפרעות בשינה, תיאבון וריכוז, בלבול וכאבי ראש.
יחד עם סימנים אלו, מאופיין הבייבי בלוז עם שמחה ורצון לטפל בתינוק.

הבייבי בלוז נובע כנראה מהשינויים ההורמונליים סביב הלידה.
הוא עשוי להופיע באופן יותר עוצמתי אצל אישה שחוותה שינויים נפשיים סביב המחזור.
25% מהנשים החוות בייבי בלוז תסבולנה מ- דיכאון אחרי לידה. לכן, חשוב לשים לב לסימנים לדיכאון אחרי לידה.

סימני האזהרה עבור דיכאון אחרי לידה

1. אישה שלא מצליחה לישון כשהתינוק שלה ישן או כשמטפלים בו
2. אישה ללא תאבון באופן גורף
3. חשוב לשים לב שמופיעות גם מחשבות חיוביות – אם יש רק מחשבות דואגות זהו סימן אזהרה.

פסיכוזה אחרי לידה – postpartum psychosis

זהו מצב חד לגמרי כאשר אישה פתאום משתנה בקיצוניות לא מוסברת.

מצב זה נדיר ומתרחש אצל 0.1% – 0.2% מהיולדות.
קיים קשר הדוק בין הפרעה זו להפרעה דו קוטבית, וברוב המקרים הפסיכוזה תתחיל ללא תסמינים מוקדמים של דיכאון.

הפסיכוזה מתפתחת באופן חד ודרמטי בימים עד שבועות אחרי הלידה ומחייבת התערבות מידית מאחר והיא מייצרת סיכון לאובדנות ולפגיעה ביילוד.

סימני האזהרה לפסיכוזה אחרי לידה

• אי שקט
• שינויים קיצוניים במצב הרוח
• קשיי שינה
• התנהגות לא מאורגנת
• מחשבות שווא והפרעות בתפיסה

טיפול בפסיכוזה אחרי לידה

הטיפול חייב להיות מידי וכולל אשפוז, תרופות נוגדות פסיכוזה, מייצבים ואף נזעי חשמל במידת הצורך.
מטרות הטיפול הן:

• הגנה על וטיפול בתינוק
• ייצוב האם כמה שיותר מהר
• תמיכה ביצירת הקשר עם הילוד וכניסה לתפקיד האם.

ישנה עדיפות לאשפוז במחלקה שבהן האם והתינוק יהיו יחד אך זה לא קיים בארץ נכון להיום.

חרדה סב-לידתית

המונח סב-לידתי מתייחס למספר שבועות לפני ואחרי הלידה.

ההיריון מעורר בנשים חרדה ועם לידת התינוק נולדת חרדה שאינה מרפה גם כשהילדים הורים בעצמם.
מחד, זוהי חרדה הישרדותית ובונה מאחר וההורה אחראי לשלומו של תינוק בן יומו אשר הוא חסר אונים ותלוי בו לחלוטין.
טבעי שהורה ידאג למענה על צרכי התינוק- שהוא יהיה שבע, יבש, מוגן, ויהיה לו נעים.
עם זאת, חשוב מאד לזהות מתי החרדה היא בספקטרום נורמלי – הישרדותי ומתי היא חורגת ומהוות הפרעה לחיי ולתפקוד ההורה.

נמצא כי 17% מהנשים סובלות מחרדה סב-לידתית, וכ- 38% מהנשים שהתמודדו עם דיכאון אחרי לידה סבלו גם מחרדה.

דיכאון סב-לידתי (דיכאון בהיריון ודיכאון אחרי לידה)

דיכאון במהלך ההיריון ודיכאון אחרי לידה שכיחים כמו בכל זמן אחר בחיי האישה, והם טומנים בחובם סיכונים רבים לאישה, להיריון וליילוד.
רק חמישית מהנשים הסובלות מדיכאון מאובחנות, ורק חלק קטן מהן מקבלות טיפול כלשהו.
נשים הרות פונות לבדיקות רפואיות מרובות על מנת להבטיח תוצאות טובות.
עם זאת, מעט מאד מחקרים איכותיים נעשו בנושא דיכאון בהיריון ודיכאון אחרי לידה, ומעט מאד טיפולים נוסו בנשים הרות או אחרי לידה.

גורמי הסיכון המרכזיים לדיכאון סב-לידתי

• היסטוריה של האישה – אישה שחוותה בעבר אפיזודה דיכאונית או חרדה, התמודדה עם דיכאון אחרי לידה או שבמשפחתה היו נשים שסבלו מדיכאונות תהיה בסיכון גבוה יותר לחוות דיכאון אחרי לידה.
• היעדר תמיכה.
• קשיים בזוגיות – טיפול זוגי הוא מאוד משמעותי להתמודדות.
• דיכאון בהיריון הוא המנבא הכי טוב להיריון אחרי לידה.
• אמביוולנטיות לגבי ההיריון או מחשבות על סיומו.
• תנאים מיילדותיים – לידה טראומטית ומסובכת שאינה עונה על ציפיות היולדת. לכן חשוב להכין נשים לכך שהכל פתוח ולא צפוי.

גורמי סיכון לדיכאון אחרי לידה הקשורים ביילוד

• מומים מולדים לעובר
• מזג קשה של הילוד
• לידה שקטה – רבע מהנשים שיחוו לידה שקטה יסבלו מדיכאון

חשוב לציין שלמרות כל הסיבות שציינו, דיכאון סב-לידתי יכול לקרות גם לנשים ללא גורמי סיכון.

אבחנת דיכאון סב-לידתי

דיכאון בהיריון ודיכאון אחרי לידה מאובחנים כמו כל דיכאון אחר בחיי האישה- לפחות שבועיים של מצב רוח ירוד, חוסר הנאה מפעילויות שנהנתה מהן בעבר, הפרעות בשינה, תיאבון, חוסר חשק ועניין, פגיעה בריכוז, מחשבות חוסר ערך, מחשבות אשם ומחשבות אובדן.
ה- DSM-V מאפיין דיכאון אחרי לידה כעד שנה אחרי לידה.

מדוע קשה לאבחן והנשים הללו מפוספסות?
חלק מהתסמינים המאפיינים דיכאון הם נורמטיביים בהיריון ואחרי לידה.
חוסר שינה נחשב נורמלי, חוסר ריכוז מוסבר ע"י "טפשת היריון" ונצפים גם שינויים בתאבון.
בנוסף אישה מצפה מעצמה להיות שמחה וקשה לה להודות בפני עצמה ובפני הסביבה שהיא לא.

דיכאון בהיריון

ממחקרים עולה כי העוברים נעים פחות אצל נשים בדיכאון, הן סובלות יותר מיתר לחץ דם הריוני, לידות מוקדמות ותינוקות קטנים, יותר לידות ניתוחיות ומכשירניות ויותר משככי כאב בלידה, ציוני אפגר נמוכים יותר, תינוקות יותר באי שקט וקשיי הנקה והתקשרות.
בנוסף, ישנה קורלציה גבוהה בין נשים שחוות היפרמסיס בהיריון לבין נשים שחוות דיכאון.

אצל נשים שחוו דיכאון לפני ההיריון- ניתן לראות מגוון אפשרויות של שינוי במהלך ההיריון- שיפור ברמת הדיכאון, שימור, החמרה וכו'.
נשים המפסיקות טיפול תרופתי נוגד דיכאון בתחילת ההיריון הן בקבוצת סיכון להישנות חמורה.

דיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה מתפתח בשבועות הראשונים לאחר הלידה ועשוי להמשך חודשים ארוכים ללא טיפול.
נשים הסובלות מדיכאון עשויות לחוש מנותקות מהתינוק ולחוש אשמה, בושה ולעתים חוויית אובדן.
נשים אחרות, לעומתן, מחוברות מאד לתינוק ומרגישות שזה מה שמחזיק אותן.

מחשבות פגיעה בילוד שכיחות מאד בנשים עם דיכאון או חרדה אחרי לידה. מחשבות אלו מעוררות חרדה עזה באם והיא עשויה להימנע מדברים שמעוררים את החרדה או מהתינוק על מנת לא לפגוע בו.
תחושת הפחד היא נורמלית והיא מעודדת ומרגיעה מאחר והיא מראה שיש חיבור למציאות ואין כוונה לפגיעה בתינוק.

דיכאון הוא מחלה כרונית וחוזרת על עצמה.
כמו מחלות כרוניות אחרות בחיים, המופע הראשון יכול להיות בהיריון ואחרי לידה אבל אצל חלק גדול מהנשים (במיוחד אם ההיריון בגיל מאוחר) יהיה גם מופע דכאוני לפני ההיריון.
ההשלכה הראשונית והעיקרית לדיכאון סב-לידתי היא החשש מאובדנות.

במידה ואת חווה חלק מהתסמינים המתוארים במאמר זה, או מכירה אישה בסביבתך המתמודדת עמם, חשוב לפנות לטיפול ותמיכה.
אם את זקוקה לאוזן קשבת, צריכה חיבוק מכיל ורוצה לדעת שאת לא לבד – צרי קשר עם עמותת "אמא יקרה".

זקוקה לתמיכה לפני, במהלך ואחרי הלידה?
כנסי למלא שאלון התאמת דולה וניצור איתך קשר בהקדם.

The post דיכאון בהריון, דיכאון אחרי לידה והפרעות רגשיות נוספות appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

בזמן ההיריון הגוף שלנו עובר שינויים רבים- הורמונליים, פיזיולוגיים ורגשיים. כמות הנוזלים בגוף עולה, כמות הדם גדלה במערכות מחזור הדם והגוף דורש משאבים לגידול בן אדם של ממש ברחמינו.
יחד עם זאת, רובנו לא עוצרות לנוח אלא ממשיכות לעבוד ולפעמים תחת לחץ נפשי לא קטן. נוסיף לכך את הרגשות והפחדים שעולים ואת לחצי הסביבה שלנו, ונבין בקלות שאין זה פלא שרובנו חוות תופעות לוואי כאלו ואחרות בזמן ההיריון. הרפואה משלימה מתייחסת לגוף ונפש כאחד, ובאמצעותה ננסה להסתכל על תופעת כמו בחילות בהיריון, חולשה ועייפות וגם התכווצות שרירים ולמצוא דרכים להקל עליהן.

התופעות הבאות אינן מחייבות בדרך כלל התערבות רפואית אך בהחלט מהוות מטרד עבור האישה. להלן כמה דרכים להקלה ויחד עם זאת המלצה חמה לפנות לאנשי מקצוע בתחום רפלקסולוגיה, הומאופתיה, דיקור, שיאצו וכו' במידה וההפרעה קשה.

** אין לראות במאמר זה חלופה לדעה רפואית.
** מומלץ להיוועץ ברופא המטפל בכל בעיה שמתעוררת בהיריון

בחילות בהיריון

כמעט ואין מי לא מכירה את בחילות הבוקר המתישות. נכון שבחילות בהיריון לרוב חולפות בתום הטרימסטר הראשון אך ישנן נשים שיחוו את הבחילות גם לאורך זמן רב יותר. בחילות "בוקר" יכולות להתעורר לא רק בבוקר אלא לאורך כל היום וחומרתן משתנה מאישה לאישה ומהיריון להיריון.

בין הסיבות האפשריות:

• רמות הורמוני היריון גבוהות
• ירידה ברמות הסוכר גורמת לבחילות לאחר זמן מה ללא אכילה
• חוסר בויטמין 6B
• רגישות יתר למאכלים וריחות
• שינויים פסיכולוגיים כמו חרדה, דאגה ועוד משפיעים ומחמירים בחילות בהיריון

פתרונות אפשריים:

• שמירה על רמות הסוכר על ידי אכילת ארוחות קטנות לעתים קרובות תעזור למתן בחילות
• אכילת שקדים, לעיסת מלפפון עם קליפה, לעיסת ג'ינג'ר
• שתיית חליטה מקמומיל וג'ינג'ר
• לחיצה על השקע מתחת לאף

בצקות

בשלב מסוים בהיריון הרגליים מתחילות להיראות נפוחות, ופתאום את בקושי נכנסת לנעליים שתמיד נעלת בקלות.

בצקת קטנה המתבטאת בנפיחות קלה בעיקר באזור כפות הרגליים, הקרסוליים וכפות הידיים היא נורמלית בהיריון. יש לשים לב שבצקת המופיעה בפנים או למעלה מהברך מהווה אות הזהרה ויש למדוד לחץ דם וחלבון בשתן, כדי לשלול רעלת היריון.

בין הסיבות האפשריות:

• עלייה בנפח נוזלי הגוף
• שעות רבות של עמידה
• היריון מרובה עוברים
• התופעה שכיחה יותר אצל נשים מלאות ובעת מזג אויר חם

פתרונות אפשריים:

• שמירה על תזונה מאוזנת, עם תשומת לב לכמויות נאותות של חלבון ומלחים
• מנוחה לעתים תכופות
• הימנעות מעמידה ממושכת
• הליכה במי ים
• שינה וישיבה ברגליים מורמות
• השריית כפות הרגליים באמבט עלי רוזמרין
• שחיה
• עיסוי הרגלים עדין עם שמן נשא בשילוב שמן גרניום
• טיפול על ידי מומחה להריון בשיאצו, רפלקסולוגיה, דיקור סיני או הומאופתיה קלאסית

גודש בריריות

גודש בריריות באף ובסינוסים מתבטא באף סתום ולעתים בדימומים תכופים באף. תופעה זו עלולה להתרחש בראשית ההיריון אך בדרך כלל מתגברת לקראת סוף ההיריון ונעלמת לאחר הלידה.

בין הסיבות האפשריות:

• התרחבות כלי הדם שבאף בעקבות רמות גבוהות של אסטרוגן
• גידול בייצור הריר של האף ויובש הריריות בעקבות חימום בחורף

פתרונות אפשריים:

• טיפות מי מלח
• שימוש במכשיר אדים
• המצאות בחדר עם לחות גבוה
• עיסוי או תיפוף ליד כנפות האף, אזור הסינוסים ובזווית העיניים
• מומלץ טיפול ברפואה סינית ו/או הומיאופתיה קלאסית

דליות

דליות הם למעשה ורידים שהתרחבו ונעשו בולטים. במהלך ההיריון דליות יופיעו בעיקר ברגליים. לעיתים מתפתחים ורידים דלתיים גם בשפתי הפות ולרוב נעלמים לחלוטין לאחר הלידה.

בין הסיבות האפשריות:

• רמות גבוהות של הורמוני ההיריון גורמים להרפיית השרירים בדפנות כלי הדם, הרפיית מסתמי הוורידים ועליה בנפח הדם
• הרחם לוחץ על ורידים באגן וגורם להגברת הלחץ בורידי הרגלים ולהחזר ורידי ירוד ללב
• עמידה לפרקי זמן ממושכים, נטייה תורשתית

פתרונות אפשריים:

• תזונה מאוזנת
• אכילת ירקות כתומים מבושלים (לפי הרפואה הסינית מחזק את הטחול)
• הימנעות ממאכלים שמלחלחים את הגוף ותורמים להתנפחות של הורידים כמו בננות ומוצרי חלב למיניהם
• מנוחה אך יחד עם זאת הימנעות מעמידה ו/או ישיבה ממושכת ללא תנועה
• בזמן מנוחה הרמת הרגליים לפחות פעמיים ביום, עדיף בשכיבה ורצוי ב-90 מעלות כך שהרגליים יהיו גבוהות ממישור הלב כדי לאפשר זרימת דם טובה
• גרביים אלסטיות, לפי מרשם רופא מומחה
• הליכה במי ים (מלח סופח נוזלים)
• פעילות גופנית מותאמת הריון
• קומפרסים של חומץ תפוחים במים
• דיקור אצל מומחה להריון גורם להקלה משמעותית ומונע החמרה

עם כל הנאמר, הופעת הורידים ברובה עוברת לאחר הלידה ורוב הטיפולים אינם ממש אפקטיביים.

התכווצות שרירים

התופעה של התכווצות שרירים בהיריון, במיוחד באזור הרגליים, שכיחה מאוד במהלך ההיריון. התכווצות שרירים ברגליים מורגשת במיוחד בשרירי השוק ובכף הרגל. עוויתות שרירים אלה קורות בעיקר בשליש השני והשלישי להיריון ומופיעות לרוב בשעות הלילה.

בין הסיבות האפשריות:

• מחסור בסידן ומגנזיום
• החזר ורידי ירוד
• עליה בכמות הדם הזורמת לרגליים

פתרונות אפשריים:

• אכילת מזון עשיר בסידן ומגנזיום כגון, ירקות עלים ירוקים, דגנים מלאים, חרובים, שקדים, אגוזים
• תוספת תזונתית של ויטמיני B (מומלץ להיוועץ ברופא המטפל)
• תוספות מזון של קלציום (סידן) , מגנזיום ובורון (מומלץ להיוועץ ברופא המטפל)
• בזמן התכווצות שרירים, למתוח את אצבעות כף הרגל לכיוון הברך ולהפנות את העקב כלפי חוץ
• לפני השינה, גלגול כף הרגל על בקבוק או מקל מסג' מיוחד
• טיפול בשיאצו או רפלקסולוגיה על ידי מטפל מומחה להריון עשוי להפחית התכווצות שרירים

חולשה ועייפות

חולשה ועייפות בהיריון הן חלק בלתי נפרד ממהלכו של היריון תקין. אצל חלק מהנשים זה הסימן הראשון להיותן בהיריון, והתופעה חולפת על פי רוב בתום הטרימסטר הראשון.

בין הסיבות האפשריות:

• עבודה של הגוף כדי להתרגל לשינויים המתחוללים בו
• הורמונליות ושינוים שמתרחשים על מנת לאפשר להריון להשתרש היטב ברירית הרחם
• חילוף חומרים מוגבר
• ירידת לחץ הדם המאפשרת השרשה תקינה של כלי הדם של השילייה ברירית הרחם
• מחסור בברזל הגורם להחמרה של תחושות חולשה ועייפות
• חוסר בקלוריות ובחלבון (העובר מקבל את כל הדרוש לו אך אנחנו נשארות במחסור וחווה חולשה ועייפות…)

פתרונות אפשריים:

• תזונה המכילה את כל אבות המזון
• שמירה על רמות סוכר תקינות על ידי אכילת ארוחות קטנות לעתים תכופות
• מעקב אחר רמות ברזל
• הקשבה לגוף ומנוחה
• טיפול ברפלקסולוגיה על ידי מומחה להריון יעזור להפחית חולשה ועייפות

טחורים

הטחורים הם למעשה דליות (ורידים מורחבים) במעבר פי הטבעת. הופעת טחורים היא בעלת נטייה תורשתית. ישנם טחורים חיצוניים השכיחים יותר בהיריון ובולטים מחוץ לפי הטבעת, וישנם טחורים פנימיים, הגורמים לדמם רקטאלי.

בין הסיבות האפשריות:

• תופעות הורמונליות הגורמות להיחלשות דפנות כלי הדם
• עצירות
• לחץ ראשו של התינוק לקראת סוף ההיריון

פתרונות אפשריים:

• טיפול בבעיית העצירות
• אכילת ירקות כתומים מבושלים (לפי הרפואה הסינית מחזק את הטחול)
• מנוחה, הימנעות מעמידה או ישיבה ממושכת
• שהיה באמבט מים חמימים, אפשר להוסיף לבנדר
• קירור המקום במי קרח
• משחות צמחיות המכילות קלנדולה
• שמירה על היגיינה של פי הטבעת
• תרגילי קגל לחיזוק רצפת האגן
• טיפול ברפלקסולוגיה על ידי מומחה להריון

כאבי גב

כאבי גב בהיריון יורגשו בדרך כלל בעיקר בגב התחתון ועצמות העצה והכסל, הנמצאות ברום העכוז. כאבי הגב הם תופעת לוואי של ההכנות שהגוף עושה לקראת הלידה.

בין הסיבות האפשריות:

• הרצועות המקיפות את כל המפרקים בגוף מתרככות בהשפעת ההורמונים וגורמות לרפיון שרירי הגב ולכאבי גב בהיריון
• לחץ על הלורדוזה (אזור בעמוד השדרה) בעקבות יציבה לא נכונה (הבטן הגדלה גורמת לשינוי מרכז הכובד בגוף)
• עלייה ניכרת במשקל

פתרונות אפשריים:

• הימנעות מהעלאת משקל מיותר
• תשומת לב לתנוחות ישיבה ויציבה זקופות, לנסות לא להטות את האגן קדימה, לנסות למשוך את הבטן פנימה ובמקומה להבליט את החזה (דורש תרגול)
• לשים לב לצורת הרמת המשקל- יש להרים בתנוחה כך שאת רוב פעולת ההרמה מבצעות הזרועות והרגליים, ולא הגב, הנשאר זקוף ככל האפשר. כך יהיה פחות עומס על הגב והפחתה של כאבי גב בהיריון
• בכאבי גב חזקים, הימנעות מהרמת משקל עודף
• נעליים מתאימות ונוחות (לא עקבים ולא שטוחות מאוד)
• ישיבה על כדור פיזיו במקום על כיסא
• שינה על מזרן קשה
• שינה על הצד כשהרגל העליונה מונחת על כרית
• טיפול ברפלקסולוגיה, שיאצו, ועיסוי על ידי מומחה להריון

עצירות

בעיה העלולה להופיע בכל שלב של ההיריון, בעיה הנפוצה בעיקר בשני השלישים האחרונים.

בין הסיבות האפשריות:

• ירידה בקצב פעילות המעי בעקבות רמות גבוהות של אסטרוגן ופרוגסטרון, הגורמות לרפיון שרירים חלקים וביניהם שרירי המעיים
• הרחם הגדל לוחץ על המעיים ומפריע לפעילותם התקינה
• אכילת מזון דל בסיבים
• צריכה של כמות גדולה מדי של ברזל

פתרונות אפשריים:

• בעת שימוש בתכשירי ברזל רפואיים, החלפתם בתכשירים טבעיים
• אכילת מזון עתיר בסיבים – פירות טריים עם קליפה, דגנים מלאים, גרגירי פשתן, שמן זית, תפוח ירוק עם קליפה לאחר השרייה במיץ לימון
• שתייה סדירה ומרובה (לפחות 6-8 כוסות נוזלים ביום)
• ניתן להוסיף כפית שמן גרגרי פשתן לנוזלים
• שתיית מיצים מפירות מיובשים מושרים כגון מיץ שזיפים
• לרוקן את המעיים בעת הצורך, לא להמתין ולהתאפק
• טיפול ברפלקסולוגיה או שיאצו על ידי מומחה להריון

צרבת

הצרבת הינה תחושה של צריבה בחזה, קרוב ללב ובגרון, מופיעה בדרך כלל בשליש השני ובעיקר בשליש השלישי של ההיריון, מופיעה בדרך כלל אחרי הארוחה.

בין הסיבות האפשריות:

• מערכת העיכול עובדת לאט יותר בהשפעה הורמונלית
• הסוגר בין הוושט לקיבה נחלש בהשפעת ההורמונים המרככים ומאפשר מעבר חזרה של מיצי עיכול
• עליה בלחץ התוך בטני עקב צמיחת הרחם גורמת לעליה של מזון מהקיבה

פתרונות אפשריים:

• לעיסה טובה של המזון ( 24 לעיסות לביס), כדי שהמזון יתעכל יותר בקלות
• אכילה בכמויות קטנות בכל פעם
• הימנעות ממזון הגורם באופן אישי לאי נוחות
• הפחתה במזונות מטוגנים, חריפים, מתובלים מדי, שוקולד, קפה, אלכוהול ושתייה ממותקת
• אכילת מלפפון עם קליפה
• לעיסת ג'ינג'ר
• שתיית מים בלגימות קטנות דרך קשית (שיטת פאולה)
• מציצת קוביות קרח
• לא רצוי לשכב מיד לאחר ארוחה, ולא לאכול הרבה לפני השינה
• אם אין ברירה, תכשירים קונבנציונאליים כגון "טאמס"

קשיי נשימה

נשים רבות מתלוננות במהלך הריונן על קוצר נשימה. האישה תחוש כי היא צריכה לשאוף אוויר צח, או לעצור לרגע ולשאוף שאיפה עמוקה. תופעה זו שכיחה יותר לקראת סוף ההיריון. מומלץ לבדוק שאין בעיה של אנמיה.

בין הסיבות האפשריות:

• דרישה הולכת וגדלה של הרחם ושל איברים אחרים לאספקת דם
• לחץ הרחם על הסרעפת
• חרדה, קושי נפשי ועוד

פתרונות אפשריים:

• הליכה באוויר הפתוח
• הרפיה, מדיטציה דמיון מודרך
• מנוחה
• פיהוק
• יוגה – תרגילים כמו הרמה והורדת הידיים
• טיפול הומאופתי על ידי מומחה להריון

פטרייה בנרתיק

נשים נוטות לסבול מהבעיה באופן מוגבר בתקופת ההיריון.

בין הסיבות האפשריות:

• הסביבה הווגינאלית הופכת בסיסית יותר בהשפעה הורמונלית
• עומס נפשי
• בעיות תזונה

פתרונות אפשריים:

• להימנע מאכילת סוכרים, פטריות, שמרים וקמח לבן ופחמימות באופן כללי
• שתייה של מיץ חמוציות (טבעי, ללא סוכר)
• שטיפות האזור עם יוגורט ביו
• מריחה של תמיסה חמימה של סודה לשתייה
• מומלץ להיוועץ ברופא המטפל אם הבעיה לא עוברת תוך זמן קצר

תכיפות במתן שתן

מרבית הנשים חשות תכיפות ודחיפות במתן שתן במהלך ההיריון. לרוב התופעה באה לידי ביטוי במהלך הטרימסטר הראשון והשלישי. עם זאת, צריבה, דחיפות ותכיפות במתן שתן עלולים להעיד גם על דלקת ולכן ההמלצה הגורפת היא בדיקה אצל רופא.

בין הסיבות האפשריות:

• נפח הרחם גדל ולוחץ על שלפוחית השתן
• עלייה של עד 40% בנפח הנוזלים במחזור הדם
• ראש התינוק הלוחץ על שלפוחית השתן לקראת סוף ההיריון

פתרונות אפשריים:

• הטלת שתן מרובה (צבירת שתן בשלפוחית עלולה להגביר סיכוי לזיהום)
• שתייה בכמות נורמלית, לא להפחית בכמות הנוזלים
• הימנעות משתייה המכילה קפאין ואלכוהול, אשר משתנים
• אדגיש שוב כי במידה ומורגשת צריבה או כאב בזמן מתן שתן יש להיוועץ ברופא המטפל ללא היסוס

לידות טובות ומעצימות לכולן!

כתבה רחל פקמן– דולה, תומכת לידה, דולה לאחר הלידה. מבית "גדולה"

רוצה דולה שמתמחה ברפלקסולוגיה?
מלאי שאלון התאמת דולה ואנו נמצא אותה עבורך

The post תופעות בהיריון והצעות לפתרונן דרך רפואה משלימה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

לי סלע פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן

רצפת האגן היא קבוצת שרירים דמויי ערסל הסובבים את הפתחים שלנו  (שתן, נרתיק ופי הטבעת).
תפקידי השרירים כוללים תמיכה באיברי האגן, שליטה בהתאפקות והתרוקנות, תפקוד מיני ויציבה יומיומית.

בתקופת ההיריון מתרחשים שינויים פיזיים והורמונליים המשפיעים על רצפת האגן וגורמים בעיקר להתארכות והחלשות שלה:
*גדילת הבטן ובתוכה העובר יחד עם העלייה במשקל מייצרת יותר דרישה מהשרירים לתמיכה.
*הורמונים שונים, ביניהם "רלקסין", מגמישים את השרירים והרקמות באגן.
*לחצים מהבטן משפיעים על צורך תכוף יותר לשתן, ירידה בקיבולת של השלפוחית וצורך בשליטה שרירית.
*שינויים בנשימה, שרירי הבטן והיציבה של הגוף משפיעים על היכולת להשתמש בשרירים ביעילות בזמן פעולות שונות ביומיום, ספורט ומאמץ.

דוגמאות לתסמינים העלולים להופיע ברצפת האגן בהריון (ובחיים בכלל):

1. דליפת שתן במאמץ (עיטוש, שיעול, צחוק, הרמת חפץ כבד)
2. ריבוי הטלות שתן וקושי בהתאפקות לשתן
3. עצירות, כאב או אי נוחות בזמן ריקון מעיים
4. קושי בשליטה מפי הטבעת – דליפת גזים/ תוכן מעיים
5. כאבים, אי נוחות או קשיים בתפקוד המיני
6. אי נוחות או כאב באזור הגב התחתון, אגן ומפשעות
7. תחושה של כובד או משיכה בנרתיק, ייתכן בשילוב נפיחות או דליות (ורידים בולטים)

ככל שההיריון מתקדם יש חשיבות לעודד את רצפת האגן גם לחיזוק ותמיכה וגם להרפיה ושחרור על מנת למנוע או לטפל בתסמינים השונים ולהכין את השרירים לטובת מעבר העובר בלידה נרתיקית.

תרגול רצפת האגן בהריון

את התרגול של רצפת האגן רצוי לבצע בכל מנח בפעילות היומיומית הרגילה- ישיבה, עמידה, שכיבה והליכה ובפרט בזמן ביצוע מאמצים בשגרה ובמסגרות שונות של פעילות גופנית.

אומנם שרירי רצפת האגן הם שרירים רצוניים שניתן לחזק ולשפר את התפקוד שלהם לאורך ההיריון ובכלל, אך בשל מיקומם החבוי והפנימי לא ניתן לדעת מהסתכלות חיצונית על האישה האם היא מבצעת את התרגול כפי שרצוי.
למעשה, מחקרים מראים כי כמחצית מהנשים כשמתבקשות לבצע פעולה של איסוף וכיווץ שרירי רצפת האגן מבצעות בפועל פעולה שונה כמו דחיפת השרירים, שימוש בשרירי ישבן, ירכיים או בטן.

אז איך בכל זאת שומרים על רצפת אגן בריאה במהלך ההיריון?

רצוי להתבונן במראת איפור קטנה באזור הפתחים ולבדוק בעת הביצוע אם את מזהה תנועה של איסוף ושחרור, ניתן לראות את איזור חיץ הנקבים (העור שמפריד בין פתח הנרתיק לפי הטבעת) מתכווץ ונרפה, אך לא נדחף מטה.

ניתן גם לבצע מישוש עצמי עם אצבע ולהרגיש את הפעולה של הסגירה וההרמה סביב האצבע וההרפיה בחזרה..
אחרי הבנה בסיסית של הפעלת השרירים, חשוב לשים לב שלא משתתפים בתרגול שרירים נוספים- בטן, ישבן ירכיים ושלא מתבצעת תנועה כמו הקשתה או קימור של הגב.
בנוסף, חשוב לשלב נשימה חופשית לתרגול ובמיוחד הכנסת אוויר (שאיפה) תוך שחרור והרפיה והוצאת אוויר (נשיפה) תוך איסוף וכיווץ השרירים.

הנה כמה דימויים שיכולים לעזור להבנת פעולת שרירי רצפת האגן –

דמייני פרח סביב הפתחים, עלי הכותרת שלו נפתחים ונסגרים לסירוגין, נסי לייצר תחושה של התאפקות ממתן שתן או צואה, דמייני מעלית שנסגרות הדלתות שלה והיא עולה פנימה ומעלה הרחק מהתחתון ולכיון חלל הבטן.

בדיקה נוספת שניתן לבצע באופן חד פעמי היא ליזום עצירה של זרם השתן בזמן הטלתו- בדיקה זו מאפשרת לקבל את התחושה של פעולת השריר לסגירה ולאחר מכן הרפיה עם המשך ההטלה כרגיל- חשוב להדגיש שזה לא תרגיל המומלץ לבצע אלא רק לטובת התרשמות נקודתית מפעולת השריר.

בדיקת מצב רצפת האגן

הדרך הטובה והמדויקת ביותר לשמירה על רצפת האגן בהריון ובכלל היא להיבדק אצל פיזיותרפיסטית שהוסמכה ספציפית לטיפול אורוגניקולוגי ברצפת האגן.
הבדיקה כוללת בדיקה גופנית כללית- יציבה, נשימה, שרירי בטן, גב ואגן.

בנוסף, מתבצעת בדיקה פנימית נרתיקית על ידי מישוש ידני עדין, לא לדאוג, הבדיקה אינה כואבת בכלל ולא כוללת מכשור פולשני אלא רק מגע בשרירים שיעזור לך להבין איך להפעילם טוב יותר לחיזוק ולהרפיה מיטבית.

אין כל מניעה לביצוע הבדיקה במהלך ההיריון ואין ממה לחשוש- ההפך הוא הנכון!
(ישנם מצבי הריון לא שכיחים וחריגים שהאישה מקבלת הנחיה רפואית מפורשת לשמירת הריון שכוללת מניעה של מגע באזור וגם אז יש דרכים נוספות להעריך את תפקוד השרירים כמו הסתכלות חיצונית ושימוש במכשיר אולטרה-סאונד).

הטיפול ברצפת האגן

מחקרים מראים שנשים שטופלו במהלך ההיריון הראו פחות תסמינים ברצפת האגן לאורך ההיריון ולאחר הלידה.
הטיפול כולל טכניקות מגע ייעודיות להריון, תרגילים כלליים וספציפיים המתאימים לתקופת ההיריון, הדרכה לפעילות גופנית והתנהלות יומיומית סביב מערכת השתן, מערכת העיכול, תפקוד מיני, יציבה ותנועה.
רצוי שהטיפול בהריון ידגיש גם אלמנטים הקשורים להכנת הגוף ללידה כמו הגמשת הפרינאום, נשימות ותנוחות.

רצפת האגן לאחר הלידה

מישור נוסף בטיפול הוא הכנת הגוף למשכב הלידה, כבר בהריון רצוי ללמוד תרגילי נשימה, שרירי בטן ורצפת האגן שניתן ליישם החל מיציאה מחדר הלידה (כן, יש כאלו!), כך שמזרזים את ההחלמה הראשונית במשכב הלידה, מונעים תסמינים שכיחים שעלולים להופיע ומשפרים את תחושת היולדת.

בברכת הריון בריא ורצפת אגן גמישה ותומכת לאורך כל ההיריון

לי סלע, פיזיותרפיסטית לרצפת האגן, מדריכת פילאטיס ומדריכת הכנה ללידה
בעלת קליניקה וסטודיו "אוּמא" ברמת השרון הכולל צוות מקצועי רחב של נשות מקצוע בתחום פיזיותרפיה לרצפת האגן ופילאטיס פרטני וקבוצתי לבריאות האישה.

www.leesela.co.il
www.facebook.com/lee.sela.physiotherapy/
ליצירת קשר : 054-5525549 , uma@leesela.co.il

צריכה עצות לגבי אימון גופני מתאים בהריון?

כנסי לאפליקציה של "גדולה אונליין" ותהני מתמיכה של נשות מקצוע 24/7

The post איך שומרים על רצפת אגן בריאה במהלך ההיריון? appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

מהם יתרונות ההנקה כבר בחדר לידה?

·       עצם המגע עור לעור בין האם לתינוק עוזר לאזן מערכות הגוף השונות:
ויסות לחץ דם ודופק, ייצוב מערכת הנשימה, איזון רמות סוכר בגוף התינוק, ויסות המערכת החיסונית של התינוק עקב חשיפה לשכבת המיקרוביום הייחודית הנמצאת בסביבת החזה של האם לאחר הלידה.

·       חיבור ראשוני בין האם לתינוק (בונדינג), מתחיל כבר במבטים המצטלבים במהלך היניקה.

·       במהלך ההנקה מופרש הורמון האוקסיטוצין (הורמון האהבה).
זהו אותו הורמון שעזר לייצר צירים במהלך הלידה, ממשיך לכווץ את הרחם גם לאחר יציאת התינוק, ולמעשה עוזר בשלב של יציאת השיליה מהרחם – השלב השלישי בלידה – ולמניעת דימומים מהרחם.

·       השעתיים הראשונות של התינוק מיד לאחר הלידה, הם הזמן בו התינוק נמצא בשלב העירנות המירבי שלו לזמן הקרוב.
מומלץ לנצל אותן כדי להתחיל להטמיע בו את תהליך ההנקה, תוך שימוש ברפלקסים המולדים שנמצאים בשיאם.

·       הנקה ראשונית זו תאותת לגוף להתחיל להפעיל את מנגנון יצור החלב, תהליך שאורך מס' ימים.

·       הנקה מרובה ביממה הראשונה (כ 8 הנקות ב24 השעות הראשונות), תעודד יציאת מקוניום (הקקי הראשוני) ותפחית סיכוי להופעת צהבת ילודים.

·       הנקה ראשונית טובה, ללא התערבויות, תתרום לביסוס מיטבי של ההנקה, בשלב מאוחר יותר.

מהם התנאים המיטיבים כדי לאפשר הנקה בחדר לידה?

·       מגע עור לעור (skin to skin) בין האמא לתינוק.. בשלב זה כל חלקי גופו הקדמיים של הרך הנולד נמצאים במגע עם האם, ופלג גופו האחורי מכוסה בשמיכה.

·       ייבוש התינוק באמצעות ניגוב, ללא רחצה. במיוחד של כפות הידיים.
כפות ידיו של התינוק לאחר הלידה ספוגות במי השפיר בהם שהה. ריחם דומה לריח המופרש מפטמות האם, מה שמאפשר לתינוק, באמצעות חוש הריח, להגיע בזחילה אל המקום הטבעי והמאפשר ביותר להנקה.

·       שימוש באפידורל ובפיטוצין במשך זמן ארוך במהלך הלידה, הוכח במחקרים רבים, כשמשפיע לרעה על יכולותיו של הרך הנולד לבצע הנקה ראשונית.
ניתן לשפר את הסיכוי ע"י הפחתה של החומרים בשלב השני של הלידה במידת האפשר. (ניתן להכניס זאת כחלק מהבקשות בתוכנית הלידה).

·       בכל שימוש באמצעי תרופתי המלווה בעירוי נוזלים במקביל, לאורך זמן, נוצרות בצקות בידיים וברגליים, אך גם בשדיים, דבר שמפריע למעבר הקולוסטרום , והחלב בהמשך, דרך צינוריות החלב. לכן מומלץ להימנע גם מעירוי נוזלים ממושך, שלא לצורך.

·       מרבית הבדיקות והטיפולים של התינוק לאחר הלידה (מלבד שקילה, למשל) יכולים להתבצע על האם. אם לא קיים צורך טיפולי משמעותי, אין צורך להפריד בין האם לתינוק, מה שיאפשר את קיום ההנקה.

ומה אם לא יהיה לי חלב להניק כבר בחדר הלידה?

אז צפירת הרגעה: לאף אחת אין חלב מיד לאחר הלידה.

אז למה בעצם לצפות?

גוף האישה במהלך ההריון מתחיל לייצר קולוסטרום כבר בשבועות 15-20 במהלך ההריון.
כך, שלמעשה בכל שלב בו תלדי החל משבועות אלו, הגוף מוכן עם הקולוסטרום המתאים לצרכי התינוק בהתאם לגילו.
רק כשלושה עד ארבעה ימים מהלידה נפגוש את החלב.

מהו הקולוסטרום:

קולוסטרום הוא החלב הראשוני הקיים לאחר הלידה בדרך כלל זהו חלב בצבע צהוב או אפילו כתום, סמיך מאוד.  וחלק מהנשים אף מסוגלות לסחוט טיפות בודדות ממנו כבר בהריון (אם כי הדבר איננו מומלץ).
כמעט בלתי אפשרי לשאוב אותו בעזרת מכונה וקשה מאוד לסחוט אותו (במידת הצורך, ניתן לסחוט אותו לתוך כפית או מזרק קטן).
הקולוסטרום מכיל המון מרכיבים תזונתיים חשובים מאוד לתינוק כמו חלבונים, נוגדנים, אנדורפינים, תאי דם לבנים ועוד.
הקולוסטרום נמצא כאפקטיבי במיוחד לשמירה על בריאות איתנה ולמאבק במחלות שונות המאיימות על בריאות הגוף.

ככל שהתינוק יצרוך יותר קולוסטרום בימים הראשונים, מערכת העיכול תיכנס לפעולה בהקדם, ובין יתר היתרונות הוא מניעת הופעת צהבת ילודים.

הנקה ראשונית בחדר לידה בקולוסטרום תורמת לבריאותו של התינוק ומשמעותית מאוד לביסוס ההנקה בהמשך הדרך.

מרבית התינוקות שנולדו בלידה וגינלית, ללא התערבות רפואית, יוכלו במהלך השעה הראשונה מאז לידתם, במידה שלא יפריעו להם, לזחול באופן עצמאי מהמקום בו הניחו אותם על גוף אימם עד לשד המועדף עליהם ויתחילו לינוק. לבד! להלן סרטונים מקסימים שמראים יפה כיצד זה קורה בפועל:

BREAST CRAWL – זחילה לשד

BREAST CRAWL – זחילה לשד לאחר הלידה

הנקה בחדר לידה מיד לאחר הלידה

נכתב על ידי רבקי פריד – דולה תומכת לידה בצפון, מדריכת הנקה ומדריכת עיסוי תינוקות מבית גדולה.

את רוצה להניק כבר בחדר הלידה?

מלאי תוכנית לידה ויזואלית ועזרי לצוות הרפואי לדעת מה חשוב לך

The post הנקה בחדר לידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

במשך תשעה חודשים התכוננת ללידה.
הרגשת את התינוק צומח ברחמך, קראת, למדת, השתתפת בקבוצות בפייסבוק ובקורס הכנה ללידה, בחרת מי יהיו השותפים שלך ללידה, תיאמת אתם ציפיות ואפילו הכנתם תכנית לידה.

הלידה עברה – אולי כמו שציפית ואולי הפוכה לגמרי מתכנית הלידה שלך. את כבר חובקת תינוק קטן וריחני, ונדמה שהגשמת את כל מה שרצית, אבל זה לא בדיוק מרגיש ככה?

החיים אחרי הלידה

החיים אחרי הלידה אינם רק חיוכים של תינוק שמנמן ומגרגר ושביעות רצון.
הרבה פעמים אמהות טריות מגלות ששכחו להכין אותן לרכבת ההרים ההורמונלית שמביאה אתה הלידה, ששכחו לגלות להן שהנקה היא לא תמיד כזו טבעית ופשוטה כפי שחשבנו, ששכחו לגלות להן שלפעמים 3 שעות שינה רצופות יכולות להיראות כמו פנטזיה רחוקה, וששכחו להכין אותן לעובדה – שהרבה יותר מחוויית הלידה – חוויית האמהות היא חוויה עצומה של אובדן שליטה.

בייבי בלוז או דכאון אחרי לידה?

כמעט אין אשה שלא חווה אחרי הלידה שינויים קיצוניים במצב הרוח, בכי פתאומי, אי שקט, חוסר ריכוז, דאגנות יתר, כעס או קשיי שינה.
למעשה המחקר מדבר על כ 80% מהאמהות הטריות שחוות "בייבי בלוז" – השם המקצועי שניתן לתופעות אלה המתרחשות בימים הראשונים עד שבועיים לאחר הלידה.
הן לא נעימות, ועשויות להלחיץ אותך או את האהובים שלך, אבל בהחלט נורמליות ובדר"כ יחלפו מעצמן עם מנוחה ותמיכה מספקת.

אצל אחת לתשע או עשר נשים, התופעות הללו לא חולפות ואף מחמירות. דכאון אחרי לידה עשוי להופיע בחודשים הראשונים ועד כשנה אחרי הלידה ולהתבטא בעוצמות שונות של תסמינים כמו – עצבות משמעותית רוב שעות היום, אובדן עניין והנאה מדברים שהיית רגילה ליהנות מהם, עודף או חוסר שינה, הערכה עצמית נמוכה, רגשות אשם, עייפות יתר, קשיי ריכוז, מחשבות על מוות ופגיעה עצמית, היעדר תקווה, בכי ללא הפסקה, תחושת ריחוק מהתינוק, חרדתיות או רצון לפגוע בתינוק.

תחושת הלבד

כשנולדת אמא נולדת גם סופרוומן, נכון?
זוהי לפחות הציפייה מאיתנו בחיים המודרנים: להניק, לטפל בתינוק, להיות בת זוג אוהבת, לשמור על בית מסודר, לאכול כמו שצריך ולחזור במהרה לגזרה וכמובן להמשיך ולפתח קריירה מצליחה.
עם הציפייה הזו, לא פלא שאמהות טריות רבות חשות בדידות עצומה מול עוצמת התופעות הקשות המתלוות לחוויית ה"בייבי בלוז" או ה"דכאון אחרי לידה".
אמהות רבות חוששות שאם יודו שקשה להן, אם מישהו יחשוב לרגע שהן סובלות מדכאון, יהיו לכך השלכות משמעותיות לגבי ההערכה העצמית שלהן, ההערכה של הסביבה, וחמור מזה – הן חוששות מהאפשרות של עירוב הרווחה והפרדת התינוק מהן.

אמא יקרה – את לא צריכה להיות לבד

למרות 14 שנים בתחום ההריון, לידה והורות כדולה, כמדריכת הכנה ללידה ומכשירה דולות, לאורך השנים תמיד הקפדתי להסביר על התחושות אחרי הלידה, אבל בפועל – לא באמת ידעתי למי להפנות אמהות החוות קושי רגשי לאחר הלידה.
זו הסיבה שהתרגשתי כל כך להשתתף בשבוע שעבר בהשתלמות שיזמה עמותת אמא יקרה – עמותה לנשים החוות קושי רגשי/דיכאון במהלך ההריון ולאחר הלידה שהוקמה על ידי קבוצת נשים שהיו שם, והחליטו לעשות הכל על מנת להיות שם עבור נשים אחרות.

את הידע והמסקנות שאספתי בהשתלמות הזו עוד אשתף פה בהמשך, ובינתיים – אם את זקוקה לאוזן קשבת, אם את צריכה חיבוק מכיל, אם את רוצה לדעת שאת לא לבד – צרי קשר עם עמותת אמא יקרה.

זקוקה לתמיכה וייעוץ ונשות מקצוע?
כנסי לאפליקציית "גדולה אונליין" ותהני מידע, כלים ותמיכה בהריון, בלידה ובהורות.

The post אמא יקרה – הסודות הכי כואבים של אמהות אחרי לידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.