דולה, יולדת, מלווים- על הדינאמיקה הרגשית של מערכות יחסים בתהליך ליווי לידה

מקצוע ה"דולה" אינו מוכר כיום כמקצוע הדורש התייחסות מוסדרת לתהליך הרגשי שבעבודה המקצועית.
עם זאת, כמו מקצועות חשובים אחרים, הדולה, בתהליך ליווי לידה, נוגעת עמוק בעולמה הרגשי של היולדת.
יתרה מכך, המפגש של הדולה בעולמה של היולדת מתרחש דווקא ברגעים הכי אינטימיים, בהם כל חומות ההגנה שלה פרוצות.
זהו מפגש עצמתי שיכול לעורר רגשות שונים אצל היולדת, אצל המלווים שלה וגם אצל הדולה עצמה,
שבכדי להיות נוכחת באופן שלם עבור היולדת, מורידה את חומות ההגנה שלה עצמה.

תהליך הכשרת הדולה אמנם אינו כולל הכשרה מקיפה בתחום הפסיכולוגיה והבנת הנפש,
אך לא במקרה, דולות רבות ממשיכות את הכשרתן בתחומים שונים הקשורים לעולם הטיפול הרגשי.
אז כיצד ניתן בכל זאת לתת מקום לפן הרגשי בתהליך ליווי לידה, אפילו בתחילת הדרך המקצועית?
ננסה להתייחס לכך בהסתכלות מתוך שתי גישות שונות.

העברה והעברה נגדית- הגישה הפסיכואנליטית

ננסה להתייחס לדינאמיקה של מערכת יחסים טיפולית, כדי להבין התרחשויות שונות במהלך ליווי לידה.
לשם כך, ניעזר במושגים העברה והעברה נגדית, אותן טמע זיגמונד פרויד, המהווים מושגי יסוד בהבנת תהליך טיפולי.

העברה הוגדרה ע"י פרויד כ"ביטוי של דפוסים לא מודעים, לא פתורים וסותרים של המטופל במסגרת מערכת היחסים הטיפולית".
בפירושה, מתייחסים לרוב להעתקה של יחס רגשי שחש המטופל במערכת יחסים מסוימת בעברו, כלפי המטפל.

העברה נגדית הוגדרה על ידי פרויד כ"תגובות לא מודעות מצד המטפל, בדרך כלל כתגובה להעברה של המטופל".
בפירושה, מתייחסים כיום לתחושותיו ותגובותיו של המטפל להעברה אותה עושה המטופל כלפיו,
או הזדהותו עם הרגשות של המטופל שהוא אינו מודע להם.

כיום, מטפלים באוריינטציה פסיכואנליטית נוטים להתייחס להעברה הנגדית כחלק חשוב מהתהליך הטיפולי,
מאחר והוא מהווה צוהר להבנת העולם הפנימי של המטופל.
בחינת ההעברה הנגדית, ובתוכה התחושות שחווה המטפל ותגובותיו אל המטופל, מאפשרות תובנה עמוקה יותר של ההתמודדויות של המטופל, ובכך הגברת האמפתיה כלפיו והיכולת לעזור לו.

נשאיל לרגע את המושגים הטיפוליים האלו לתהליך של ליווי לידה.דינאמיקה רגשית במהלך ליווי לידה

אשה במהלך לידה, כפי שציינו, נמצאת בתהליך בעל עוצמות רגשיות גבוהות ועשויה להגיב בדרכים שונות כלפי הדולה שלה.
היא עשויה, למשל, להתנהג באופן מרחיק ויוצר דחייה, גם אם החיבור בין הדולה ליולדת היה נפלא רגע לפני.
ייתכן שהתגובה הזו אינה קשורה כלל לתמיכה שהדולה הציעה, או למשהו שהדולה עשתה,
אלא להעתקה של התוכן הרגשי ממערכת יחסים רגשית אחרת שחוותה האישה בעברה, לרגע הנוכחי ולאינטראקציה עם הדולה.
ייתכן למשל שאישה שחוותה בחייה דחייה מאדם שהיתה זקוקה לו במצב משברי של פחד, כאב או חוסר אונים,
תפעל על מנת להרחיק את הדולה ממנה במהלך הלידה, עקב פחד לא מודע.

הדולה, שמלווה את היולדת ומנסה לתמוך בה, אך מקבלת יחס מנוכר ודוחה מהיולדת,
עלולה לחוש רגשות של אכזבה, עלבון, עצב, תסכול וחוסר אונים בעצמה.
היא עלולה לשאול את עצמה מה היא עשתה לא בסדר, או מדוע היא אינה רצויה או שאין בה צורך?

פרשנות, זיהוי וניתוח

ישנה חשיבות לזיהוי הגבול הבלתי נראה בין הדולה לבין היולדת, בין מה ששלך ומה ששלה, מה שנובע ממך ומה שנובע ממנה.
על ידי זיהוי עצמי של הדולה את תחושותיה, היא תוכל ללמוד להפריד בין התהליכים הקשורים אליה (למשל נטייה לחוסר ביטחון, אי ידיעה מה הן החוזקות שלה כדולה) לבין התהליכים והרגשות שהיולדת או השותפים שלה מביאים איתם.
הבנה כי חלק מהתחושות העולות הדולה שייכות ליולדת, עשויה לאפשר לה להפחית שיפוטיות כלפי עצמה,
להימנע מפרשנות, ולהיות אמפטית וקשובה יותר לצרכי היולדת.

הבנה של התהליכים המתרחשים באופן מתמשך בקשר טיפולי וככזה בתהליך ליווי לידה, מאפשרת הדהוד מתמשך של הדולה עם עצמה ולמידת הדרך לשרטוט הקו הדמיוני הזה עם יולדות שונות.
כמובן שהזיהוי הזה דורש אימון, וכרוך בתהליך למידה והתנסות, ולכן חשוב לסכם את הלידה ולעבד אותה גם לאחריה, וללמוד ממנה לעתיד.

כאן ועכשיו- מחשבות אוטומטיות ואמונות ליבה

נוכל להתייחס לדינאמיקה הרגשית בתהליך ליווי לידה גם מתוך הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית.
לפי גישה זו, אנו מפתחים לאורך החיים "אמונות ליבה" המכתיבות את הדרך בה אנו תופסים את עצמנו, את העולם, את האחרים, והתרחשויות שונות.
אמונות ליבה הן בסיסיות וגורפות, למשל "העולם בטוח", או "העולם מסוכן", אפשר / אי אפשר לסמוך על אנשים" וכו', ולרוב הן אינן נגישות לנו באופן יום-יומי בתודעה.

בניגוד לאמונות הליבה, כן נגישות וניתנות לזיהוי, הן המחשבות האוטומטיות.
אלו הן המחשבות שקופצות לראשינו בכל התרחשות שהיא, ומושפעות כמובן מאמונות הליבה.
חלקן יעילות ומשרתות אותנו וחלקן מונעות מתוך אמונות ליבה שאינן סתגלניות, ומפריעות לתפקוד שלנו.

דולה תומכת בלידה
דולה תומכת בלידה

למשל, כשאותה יולדת (שמסיבותיה שלה) צעקה על הדולה, ביקשה שתתרחק או שלא רצתה שתיגע בה, עשויות לעלות בדולה מחשבות אוטומטיות שונות.
דולה אחת, בעלת ניסיון רב וביטחון ביכולותיה, תחשוב מחשבות כמו "כנראה מאוד כואב לה", "היא זקוקה לבן זוגה עכשיו" ועוד.
אלו מחשבות סתגלניות שיאפשרו לה להתאים את תגובותיה לסיטואציה.
לעומתה, דולה אחרת בעלת חוסר ניסיון ודימוי עצמי נמוך, תחשוב מחשבות כמו "הרסתי הכל", "אני אף פעם לא מצליחה לתמוך כמו שאני רוצה", "אני לא מספיק טובה במה שאני עושה" ועוד.
מחשבות אלו, יובילו לרגשות קשים של תסכול, עצב וכעס ויקשו עליה לתפקד באופן המיטבי עבור היולדת והמלווים שלה.

זיהוי ורישום מחשבות אוטומטיות

לרוב האנשים ישנן מחשבות אוטומטיות שחורות על עצמן.
לכן, חשוב לזהות את המחשבות האוטומטיות שעולות בך כדולה במצבים שונים מול יולדות.
תוכלי לעשות זאת תוך כדי אם מתאפשר, ואם לא אז לאחר הלידה.
כדאי לכתוב את המחשבות שעלו בך, ולתעד אותן ואת הרגשות המתלווים אליהן.

כדי להפחית את עוצמת הרגש ולהגמיש את המחשבות האוטומטיות, תוכלי להציב סימני שאלה בפני המחשבות האלו, ולבדוק האם הן בהכרח נכונות, או שניתן לחשוב על פרשנויות שונות לאות הסיטואציה.
ניתן לעשות זאת בדרכים שונות, החל משיחה פתוחה עם היולדת לאחר הלידה, התייעצות עם קולגה ועוד.
כמו כן, תוכלי להתאמן על שימוש בכלים שונים שלמדת לשם הרפיה ושחרור של הגוף והנפש שלך עצמך,
כדי שברגע האמת, תוכלי להצליח לשחרר את המחשבות ולא לחוש נשלטת על ידן, וכך להיות פנויה לתמיכה ביולדת באופן המיטבי.

התמודדות עם הצפת רגשות

כדולה, הנמצאת במקצוע הכולל ליווי אשה בתהליך כה משמעותי ועוצמתי, את נחשפת לרגשות שונים-
של היולדת, של המלווים שלה, של הצוות הרפואי, שלך עצמך, ואפילו של בני משפחתך.
לעתים, ובמיוחד בשנים הראשונות, החוויה הרגשית עלולה להיות מציפה.

במידה ואת מרגישה שישנן מחשבות או רגשות קשים שחוזרים שוב ושוב עם זוגות שונים ואת לא מצליחה להשתחרר מהם,
כדאי להיעזר בהדרכה וייעוץ עם דולה שאת סומכת עליה, לתאר לה את הקשיים בהם את נתקלת בליווי לידות ולעבד אותם יחד.
אם זה לא מספיק, ניתן ומומלץ לפנות לטיפול רגשי כדי לעבד את ההתמודדויות המורכבות הנדרשות ממך לעתים כדולה וכאשה בעוסקת במקצוע הנוגע באופן ברור כל כך בעולם הרגש.

מאחלת לך צמיחה והתפתחות אישית, רגשית ומקצועית,

נטע לוי גינת, עורכת תוכן באתר "גדולה" וכותבת הבלוג "סימני רגש", עובדת סוציאלית MSW, מטפלת בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בילדים ומבוגרים ומדריכת הורים.

רוצה ליווי וייעוץ אישי? הצטרפי ל"עסק נולד" ולמדי כיצד לבנות את עצמך ואת העסק שלך כדולה.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב google

עוד
בבלוג