הנקה בחדר לידה? עבור רבות מאיתנו זה נשמע ברור מאליו, הרי זה בדיוק מה שהטבע התכוון, לא?
מדהים לגלות שבעולם המודרני שבו אנו חיות זה כבר לא כזה ברור מאליו. נשים רבות נתקלות באתגרים בתחילת תהליך ההנקה, ובחוסר מידע ותמיכה עשויות לוותר על ההנקה לחלוטין.
אם חשוב לך להניק את תינוקך, הנקה בחדר הלידה היא צעד ראשון חשוב שיתמוך בהצלחת ההנקה שלך ושל תינוקך.
מהם יתרונות ההנקה כבר בחדר לידה?
· עצם המגע עור לעור בין האם לתינוק עוזר לאזן מערכות הגוף השונות:
ויסות לחץ דם ודופק, ייצוב מערכת הנשימה, איזון רמות סוכר בגוף התינוק, ויסות המערכת החיסונית של התינוק עקב חשיפה לשכבת המיקרוביום הייחודית הנמצאת בסביבת החזה של האם לאחר הלידה.
· חיבור ראשוני בין האם לתינוק (בונדינג), מתחיל כבר במבטים המצטלבים במהלך היניקה.
· במהלך ההנקה מופרש הורמון האוקסיטוצין (הורמון האהבה).
זהו אותו הורמון שעזר לייצר צירים במהלך הלידה, ממשיך לכווץ את הרחם גם לאחר יציאת התינוק, ולמעשה עוזר בשלב של יציאת השיליה מהרחם – השלב השלישי בלידה – ולמניעת דימומים מהרחם.
· השעתיים הראשונות של התינוק מיד לאחר הלידה, הם הזמן בו התינוק נמצא בשלב העירנות המירבי שלו לזמן הקרוב.
מומלץ לנצל אותן כדי להתחיל להטמיע בו את תהליך ההנקה, תוך שימוש ברפלקסים המולדים שנמצאים בשיאם.
· הנקה ראשונית זו תאותת לגוף להתחיל להפעיל את מנגנון יצור החלב, תהליך שאורך מס' ימים.
· הנקה מרובה ביממה הראשונה (כ 8 הנקות ב24 השעות הראשונות), תעודד יציאת מקוניום (הקקי הראשוני) ותפחית סיכוי להופעת צהבת ילודים.
· הנקה ראשונית טובה, ללא התערבויות, תתרום לביסוס מיטבי של ההנקה, בשלב מאוחר יותר.
מהם התנאים המיטיבים כדי לאפשר הנקה בחדר לידה?
· מגע עור לעור (skin to skin) בין האמא לתינוק.. בשלב זה כל חלקי גופו הקדמיים של הרך הנולד נמצאים במגע עם האם, ופלג גופו האחורי מכוסה בשמיכה.
· ייבוש התינוק באמצעות ניגוב, ללא רחצה. במיוחד של כפות הידיים.
כפות ידיו של התינוק לאחר הלידה ספוגות במי השפיר בהם שהה. ריחם דומה לריח המופרש מפטמות האם, מה שמאפשר לתינוק, באמצעות חוש הריח, להגיע בזחילה אל המקום הטבעי והמאפשר ביותר להנקה.
· שימוש באפידורל ובפיטוצין במשך זמן ארוך במהלך הלידה, הוכח במחקרים רבים, כשמשפיע לרעה על יכולותיו של הרך הנולד לבצע הנקה ראשונית.
ניתן לשפר את הסיכוי ע"י הפחתה של החומרים בשלב השני של הלידה במידת האפשר. (ניתן להכניס זאת כחלק מהבקשות בתוכנית הלידה).
· בכל שימוש באמצעי תרופתי המלווה בעירוי נוזלים במקביל, לאורך זמן, נוצרות בצקות בידיים וברגליים, אך גם בשדיים, דבר שמפריע למעבר הקולוסטרום , והחלב בהמשך, דרך צינוריות החלב. לכן מומלץ להימנע גם מעירוי נוזלים ממושך, שלא לצורך.
· מרבית הבדיקות והטיפולים של התינוק לאחר הלידה (מלבד שקילה, למשל) יכולים להתבצע על האם. אם לא קיים צורך טיפולי משמעותי, אין צורך להפריד בין האם לתינוק, מה שיאפשר את קיום ההנקה.
ומה אם לא יהיה לי חלב להניק כבר בחדר הלידה?
אז צפירת הרגעה: לאף אחת אין חלב מיד לאחר הלידה.
אז למה בעצם לצפות?
גוף האישה במהלך ההריון מתחיל לייצר קולוסטרום כבר בשבועות 15-20 במהלך ההריון.
כך, שלמעשה בכל שלב בו תלדי החל משבועות אלו, הגוף מוכן עם הקולוסטרום המתאים לצרכי התינוק בהתאם לגילו.
רק כשלושה עד ארבעה ימים מהלידה נפגוש את החלב.
מהו הקולוסטרום:
קולוסטרום הוא החלב הראשוני הקיים לאחר הלידה בדרך כלל זהו חלב בצבע צהוב או אפילו כתום, סמיך מאוד. וחלק מהנשים אף מסוגלות לסחוט טיפות בודדות ממנו כבר בהריון (אם כי הדבר איננו מומלץ).
כמעט בלתי אפשרי לשאוב אותו בעזרת מכונה וקשה מאוד לסחוט אותו (במידת הצורך, ניתן לסחוט אותו לתוך כפית או מזרק קטן).
הקולוסטרום מכיל המון מרכיבים תזונתיים חשובים מאוד לתינוק כמו חלבונים, נוגדנים, אנדורפינים, תאי דם לבנים ועוד.
הקולוסטרום נמצא כאפקטיבי במיוחד לשמירה על בריאות איתנה ולמאבק במחלות שונות המאיימות על בריאות הגוף.
ככל שהתינוק יצרוך יותר קולוסטרום בימים הראשונים, מערכת העיכול תיכנס לפעולה בהקדם, ובין יתר היתרונות הוא מניעת הופעת צהבת ילודים.
הנקה ראשונית בחדר לידה בקולוסטרום תורמת לבריאותו של התינוק ומשמעותית מאוד לביסוס ההנקה בהמשך הדרך.
מרבית התינוקות שנולדו בלידה וגינלית, ללא התערבות רפואית, יוכלו במהלך השעה הראשונה מאז לידתם, במידה שלא יפריעו להם, לזחול באופן עצמאי מהמקום בו הניחו אותם על גוף אימם עד לשד המועדף עליהם ויתחילו לינוק. לבד! להלן סרטונים מקסימים שמראים יפה כיצד זה קורה בפועל:
BREAST CRAWL – זחילה לשד
BREAST CRAWL – זחילה לשד לאחר הלידה
הנקה בחדר לידה מיד לאחר הלידה
נכתב על ידי רבקי פריד – דולה תומכת לידה בצפון, מדריכת הנקה ומדריכת עיסוי תינוקות מבית גדולה.
