נשים רבות במהלך ההריון מתכננות להניק, אך 3 חודשים לאחר הלידה אחוז ההנקה יורד בחצי ואם לרגע נדבר במספרים אז בסקר מב"ת לרך האחרון אשר פורסם ב2014 המספרים עומדים על 88.4% מסך האוכלוסייה מתכננות להניק ואלו מתוכן אשר מניקות בגיל 3 חודשים הוא 45.5 % .

אז מה בעצם קורה שם? איך ההנקה, פעולה שאמורה להיות כה בסיסית וחלק מהטבע של המין האנושי הופכת למשימה מאתגרת? חלק גדול מהאתגר שאמהות טריות מתמודדות איתו הוא חוסר התמיכה בדיאדת אם- תינוק בבית החולים והחוסר בשבט נשי ובתמיכה מהבית באישה שזה עתה ילדה.

אז איך להגדיל את הסיכויים להצלחה מוצלחת?

אילו משתנים מהווים גורם בהצלחת ההנקה ואיך נוכל לרתום אותם לטובתנו?

 ידע הוא כוח

הכנה להנקה, מידע אמין שלא ניזון מדעות ושמועות. לפני הלידה ניתן להתכונן להנקה ולהשתתף בסדנת הכנה להנקה אישיות זוגיות או קבוצתיות, לקרוא את הספר "המדריך הישראלי להנקה", להצטרף למפגשי לה לצה, לבדוק מראש אילו יועצות/ מדריכות הנקה באזורך מומלצות ולשמור מספרי טלפון שלהן. הדברים העיקריים שכדאי שתדעי בשלב זה הם התנהגות תינוק ביממות הראשונות, איך נראה חיבור נכון ושהנקה לא אמורה לכאוב או לפצוע, ושיצור חלב הוא מנגנון של היצע וביקוש.

 איך הלידה עצמה יכולה להיות רלוונטית לתחילת ההנקה?

אופן הלידה, סוג משככי הכאבים/ המטשטשים, אורך השלב הפעיל בלידה בהחלט יכולים להשפיע על תחילת ההנקה. אומנם אלה דברים שלא תמיד תלוים בנו אך אם את יודעת שמצב מסוים יכול לאתגר אז גם תוכלי לדעת איך להתמודד איתו על הצד הטוב ביותר. חשוב לי לציין שמחקרים מראים שגם כשמדובר בלידה מאולחשת או עם התערבויות ההנקה עדיין אפשרית ותלויה ברצון האמא להניק. 

הנקה ראשונית בחדר לידה

אומנם אין הכרח רפואי שתינוק יקבל מזון מיד לאחר הלידה אך יש משמעות גדולה להנקה הראשונה בחדר לידה כיוון שהיא עוזרת להטמיע התנהגות הנקה, גורמת לגוף להבין שיש תינוק שדורש חלב אם, עוזרת למערכת ההורמונלית אצל האם ואצל התינוק להתאזן. הקולסטרום שהוא החלב הראשוני מורכב מנוגדנים, תאי בי מינרלים וויטמינים ועוד.

מגע עור לעור

לאחר הלידה מומלץ שהתינוק יהיה על האמא בעור לעור, לפעולה זו יש יתרונות רבים החל מויסות המדדים של התינוק, ויסות חום הגוף של התינוק, ויסות ההורמונלי של האמא ושל התינוק וכן הפרשת אוקסיטוצין והבונדינג. ברגע שמניחים לתינוק להיות בנוחות על חזה האמא הוא יכול להתחבר אל השד עם עזרה מינימלית. 

סוג הביות בבית חולים

אני אתייחס אל הביות האופטימלי ביותר עבור התינוק וזה "אפס הפרדה" הוא שונה מביות מלא בכך שבאפס הפרדה מדובר על זה שתינוק לא נפרד מהאמא לאחר הלידה וכול הבדיקות והחיסונים נעשים על האמא או באותו חדר איתה.

איך אפס הפרדה וביות מלא תורמים להנקה מוצלחת?

ברגע שהאמא והתינוק לא נפרדים, האמא יכולה לזהות ולהכיר את סימני הרעב המוקדמים ולהענות להם במיידי כך שהתינוק יגיע לשד כשהוא עדיין רגוע ולא במצב של סטרס ורעב.

תמיכה של בית החולים

אומנם אין בארץ בתי חולים אשר מוגדרים כידודתיים להנקה ע"י ארגון הבריאות העולמיWHO  אך עדיין הסביבה הבית חולימית, תמיכת נשות הצוות הרפואי והידע שלהן בהנקה יכול לתרום להצלחת ההנקה או לחרב אותה כך שזה משמעותי שתמצאי לך תמיכה טובה עם ידע נכון בהנקה.

תמיכה בבית

לרבות מאיתנו יש אמהות דודות וסבתות שלא הניקו, כך שהן לא יודעות רבות על הנקה אופטימלית וגם רבות מאיתנו לא ראו אמהות מניקות מסביבנו אז לעיתים הסביבה שלנו לא תהיה תומכת בהנקה וכול קושי קטן יענה ב"תני בקבוק" אז מה נוכל לעשות? קודם כול לדרוש מקרובים אלינו תמיכה בדברים שחשובים לנו, הבן/בת זוג או הסבתא בהחלט יכולים להצטרף להכנה להנקה או למפגש עם יועצת הנקה. ברגע שאת תדעי מה ההתנהגויות הנורמליות של תינוק יונק יהיה לך קל יותר להגיב לסביבה במידה והיה לא תהיה תומכת.

כמובן שחשוב גם למצוא קבוצות תמיכה בסביבתך וחברה של אמהות מניקות אחרות תתמוך בך בהנקה ובהורות בכלל. 

לסיכומו של דבר,

הנקה הינה התזונה המותאמת ביותר עבור התינוק האנושי אך לפעמים מוערמים קשיים אובייקטים  וסובייקטים על האמא ועל התינוק. באם את מעוניינת להניק, אז אני ממליצה ללמוד על ההנקה במהלך ההריון ולהקיף את עצמך במעגל תמיכה חברתי ומקצועי.