קרישיות יתר בהריון ובלידה – מזווית אישית ומקצועית
אני שרית מסילתי. אני דולה ומדריכת הנקה. חקרתי את הנושא של קרישיות יתר בהריון בעקבות המצב האישי שלי ושל ילדי כחלק מעבודת הגמר שלי בקורס דולות אמא אדמה ואני שמחה להעביר לך את הידע שצברתי
מהי קרישיות יתר
קרישיות יתר היא נטייה נרכשת או תורשתית/גנטית/מולדת, לסיבוכים של מערכת קרישת הדם. נטיה זו עלולה ליצור עודף קרישי דם בתוך כלי הדם (ורידים ו/או עורקים). קרישי הדם הללו עלולים לגרום לתחלואה, לנכות ואף למצבים מסכני חיים.
קרישיות יתר תורשתית, עוברת בדרך כלל מההורה לילד, ולכן פעמים רבות קיים סיפור משפחתי של קרישיות יתר, אך לא תמיד.
הריון, מהווה כשלעצמו מצב של נטיה לקרישיות יתר. מרבית הנשים הסובלות מקרישיות יתר לא יסבלו מסיבוכים בימי חייהם, אולם הן בעלות סיכון יתר לפתח קרישיות יתר בהריון, לעומת אלה, שאינן נשאיות של קרישיות יתר.
מה הקשר בין קרישיות יתר להריון?
לנשים עם קרישיות יתר בהריון, סיכון גבוה יותר לפקקת ורידית או עורקית במהלך הריון, אם כי לרוב לא תהיה בעיה כלל. בשנים האחרונות הסתבר כי לסיבוכי הריון יש קשר ברור עם קרישיות היתר לדוגמא-
· הפלות חוזרות בטרימסטר הראשון (כ- 66% מהפלות החוזרות הן על רקע של קרישיות יתר)
· רעלת הריון חמורה
· עיכוב צמיחה תוך רחמי של העובר (IUGR)
· היפרדות שליה
· מות עובר ברחם בטרימסטר השני והשלישי
· לידה מוקדמת (גם היא לעיתים קשורה בחלקה לקרישיות יתר)
סיבוכים אלו הינם הסיבות המובילות לתמותה ותחלואה אימהית ועוברית בהריון. כאשר סיבוכים אלו מתרחשים בהריון, נאלצים הרופאים לעיתים ליילד לפני הזמן, והתוצאה היא לעתים קרובות, פגות על כל סיבוכיה.
הנטייה המוגברת לקרישת דם, גורמת כפי הנראה לקרישת יתר בשליה וכתוצאה מזה, לירידה בהספקת הדם לשליה. ירידה בזרימת הדם השלייתית, ופגיעה בכלי הדם האימהיים המספקים דם לשליה ובכך מהווים גורם להתפתחות סיבוכי היריון.
כיצד מאבחנים קרישיות יתר בדם?
האבחון מתבצע באמצעות מספר בדיקות דם פשוטות.
בדיקות גנטיות – כלומר, בודקים האם קיימים שינויים ברצף ה- DNA בתאי הדם שיכולים לגרום למצב של קרישיות יתר
בדיקת רמות של גורמי קרישה בדם
ובדיקות להימצאות נוגדנים הגורמים אף הם לקרישיות יתר
כיצד מטפלים בקרישיות יתר בהריון?
הטיפול הנפוץ בישראל הוא בתרופה לדילול הדם הנקראת קלקסן, וניתנת בהזרקה תת עורית מדי יום. לעיתים ישנם מצבים של קרישיות יתר נרכשת, שבה הרופאים שוקלים להוסיף גם אספירין. המינון למתן קלקסן הוא בדרך כלל נגזרת של משקל היולדת. רופא המתמחה בהריון בסיכון, יקבע מה המינון הדרוש לכל אישה.
טיפול לאם במהלך ההיריון באמצעות נוגדי קרישה ומעקב צמוד של רופא מומחה בתחום, מאפשר למנוע הישנות סיבוכי הריון.
הטיפול המפורט מעלה, גורם ומעלה את הסיכויים, להמון נשים בארץ ובעולם, לסיים את הריונן בהצלחה מרובה.
האם קיים טיפול מניעתי לקרישיות יתר בהריון?
אם אישה סבלה מסיבוכי הריון בעבר ונבדקה ונמצא כי יש נוכחות נוגדנים מסוימים בדמה, מומלץ ברוב המקרים לתת לה טיפול תרופתי מונע של נוגד קרישה במינון המותאם למטופלת, גם במהלך ההיריון וגם במשך תקופת משכב הלידה (ששה שבועות שלאחר הלידה).
האם הלידות של נשים שמאובחנות עם קרישיות יתר שונות מלידות "רגילות" ?
הנטייה היא ליילד את המטופלת סביב המועד המשוער, ולא לאחריו, מחשש לסיבוכים.
בנושא האלחוש האפידורלי, במקרה של נשים המטופלות בקלקסן במינון המניעתי הנמוך יותר (40-60 מ"ג) ניתן להזריק אפידורל לאחר המתנה של 12 שעות ממתן הזריקה האחרונה של קלקסן, בעוד שבמקרה של נשים שמקבלות קלקסן במינונים גבוהים יותר, יש צורך בהמתנה של 24 שעות.
לאחר הלידה, חשוב להקפיד על שתייה מרובה, תנועתיות ולבישת מכנסיים/גרביים אלסטיים. נשים שקיבלו טיפול נוגד קרישה במהלך ההריון ימשיכו לקבל את הטיפול גם בתקופת משכב הלידה (למשך 6 שבועות), ונשים עם גורמי סיכון שלא טופלו בזריקות נוגדות קרישה במהלך ההריון, יקבלו בחלק מהמקרים טיפול מניעתי של 5-7 ימים לאחר הלידה.
לסיכום,
· קרישיות יתר הינה נטיה שיכולה להיות נרכשת או מולדת ועלולה ליצור עודף קרישי דם בתוך כלי הדם.
· לאבחון, נדרשות מספר בדיקות דם הנבדקות במעבדה לאיתור הגורמים השונים שיש במערכת הקרישה בדם.
· לחלק די גדול מהסיבוכים בהריון יש קשר ברור לקרישיות יתר.
· טיפול מתאים בנוגדי קרישה ומעקב ע"י רופא מומחה במהלך ההריון והלידה, יעזור לסיים את ההריון בהצלחה מרובה.
· הטיפול מאוד בטוח וסיכויי המניעה מאוד גבוהים.
· ניתן ללדת לידות רגילות ואף לידות מאולחשות אפידוראלית (לאחר המתנה של12/24 שעות ממתן מנה אחרונה של קלקסן , תלוי במינון) גם תחת טיפול של נוגדי קרישה.
