סימנים מקדימים ללידה – יש דבר כזה?

ההריון מתקדם ועמו הציפייה, ההתרגשות מלווה בחששות.
הקשר בינך ובין העובר מתחזק ואת כבר ממש חשה שאת מכירה אותו או אותה.
לקראת שבוע 36 בערך – תחילת חודש תשיעי – במקביל לטלפונים ששואלים אם ילדת כבר בערך כל יום, יכולים להופיע סימנים מבשרי לידה. סימנים אלה הינם סימנים מקדימים ללידה, שמטרתם להכין אותך, רגשית ופיזית ללידה.

סימנים מקדימים ללידה – מהם?

"הבטן שלך ירדה" –

זה לא רק ביטוי של סבתות ודודות.
בהריון ראשון , לקראת השבוע ה37 לערך, ראשו של העובר מתבסס באגן, והתוצאה נראית לעין כ"ירידה של הבטן".
זה מקל קצת את העומס על הסרעפת, ואולי מפחית צרבות, אבל מגביר את הלחץ כלפי מטה – שוב יותר ריצות לשירותים, תחושה של כובד ועומס באגן וכו'.
ירידה של הבטן היא לא משהו שחייבים לראות לקראת הלידה, ואם ירדה לך הבטן, זה לא אומר שאת תכף יולדת – זה סימן שדברים קורים, ושהעובר והגוף שלך עובדים בכיוון הנכון.

צירי בריקסטון-היקס, צרצורים או צירי אימון:

התכווצויות הרחם, שבטח כבר יצא לך לחוש מהשבוע ה18 ואילך מדי פעם ולהגדיר כ"צירי בריקסטון היקס" , עשויות להתרחש יותר ויותר לקראת סוף ההריון.
הרחם היא שריר לכל דבר וככזה ניתן בהחלט להבין את הופעת ההתכווצויות הללו כאימון לקראת הדבר האמיתי – הלידה.
יש נשים שחוות אפילו ערבים שלמים של צירים כאלה, חלקם אפילו כואבים, תכופים וסדירים לזמן מה, ומבינות שזה לא זה רק מאחר והצירים אינם מתקדמים לשום מקום בעוצמה, בתכיפות ובאורך שלהם, או אפילו פשוט נעלמים פתאום.
גם אם "זכית" לחוות לאורך זמן בצירים כאלה, ללא התקדמות ממשית בפתיחת צוואר הרחם, חשוב שתדעי שהם כן עושים עבודה – מרככים לאט את צוואר הרחם, מסייעים לו להתכוונן למיקום קדמי , כפי שאמור להיות בלידה, ולהתקצר – כלומר, להימחק. כל אלה הם אמנם תהליכים חבויים, אבל חייבים להתרחש על מנת שהלידה תוכל להתקדם.

הפקק הרירי :

להתרככות ופתיחת צוואר הרחם עשויה להתלוות יציאה של הפקק הרירי: הפרשה רירית דמויית ג'ל, שיכולה להיות שקופה, עם חוטים או גושים חומים ורודים או אדומים ויכולה לצאת לאורך זמן.
להבדיל מדימום של ממש הדומה לדם הווסת ודורש בדיקה רפואית, אם זיהית בוודאות שמדובר בפקק הרירי חשוב להבין שמדובר רק בסימן מקדים, שבלידה ראשונה יכול להגיע גם שבועיים לפני הלידה עצמה (בלידות חוזרות בדר"כ כ 24 שעות) ואינו סיבה לרוץ להיבדק.

קינון –

כמו הציפורים, גם אצלנו הנשים יש מנגנון המנחה אותנו להכין את הקן.
ההתרגשות, השמחה, הלחץ והחששות נותנים אותותיהם באופן פיזי וגורמים לנו, למרות הבטן הכבדה, העייפות והמיחושים, לנוע ולזוז. אצל רובנו זה מתבטא בפעילויות שונות שנועדו להכין, פיזית, את הבית לרך הנולד – קניות, נקיונות, ושאר ארגונים.
אין בהם רע, והם בטח לא סיבה לרוץ לחדר לידה – להיפך, זו הזדמנות מצויינת להרפות את המתחים , להכין את הגוף ללידה, וגם את הבית.

סימנים מקדימים ללידה – ואז מה?

בשלב מסוים, הצירים מתחילים להתארגן – נוצרת מגמה של התקדמות – צירים ארוכים יותר, תכופים יותר ובדר"כ גם כואבים יותר, שלא נעלמים בעקבות שינוי תנוחה או מצב רוח. אז מתחיל להיות ברור לעין שמדובר כבר בחלק ממשי מתהליך הלידה – השלב הלטנטי.
בכל מקרה, אם את תוהה או מתלבטת, גם סימנים מוקדמים ללידה הם סיבה מצויינת להרים טלפון לדולה שלך  ולהתייעץ אתה (כמובן שאם לא מדובר בסימנים ברורים ללידה אפשר לחכות לבוקר…)