"אני לא אהיה כמו כל אלו שמשנות את החיים שלהן בשביל התינוק". הוא ישתלב בסדר יום שלי ובחיים שלנו, ויזרום איתנו".
המון אמהות אומרות לעצמן את המשפט הזה לפני לידה, ובמיוחד לידה ראשונה.
כמה מצליחות לעשות את זה בפועל? קצת פחות.
ולרוב זה יהיה כי נחת עליהן תינוק סופר נוח שנרדם בכל מקום ולא דורש תנאים מיוחדים…
האחרות, לעומת זאת, יהיו עסוקות בניסיון להספיק להכניס משהו לפה בין ההאכלות וההחתלות, להשלים שעות שינה עם תינוק שהיה ער כל הלילה, או להיאבק על הנקה או כאבים כאלו ואחרים שפוגשות בדרך (כל אחת והממתקים שהיא מקבלת).

אז מה כן קורה אחרי לידה?

אחרי לידה החיים משתנים, אפילו מתהפכים.
השבועות הראשונים עשויים להרגיש כאוטיים כי בין הנקה, החתלה, הרדמה, טיפול בגוף המתאושש מהלידה, אכילה במקרה הטוב, ומעט מעט שינה, לא נשאר זמן ל…כלום!
גם אחרי שעוברים כמה שבועות והדברים מתחילים להתאזן, עדיין מדובר בטיפול ביצור מתוק וחסר אונים.
יצור שההעדפות שלו משתנות אחת ליומיים, יש לו דרישות חדשות, הוא סובל מגזים, ריפלוקס ועוד הפתעות, וכל פעם צריך ללמוד מחדש איך לעזור לו לישון.
וזה מבלי להזכיר דאגות על העלייה במשקל, תנוחת השינה, זמן בטן ועוד ועוד…

מדד הסלט (או, מתי אחזור לחיים שלי?)

קודם כל והחשוב מכל הוא לדעת שאת תחזרי לחיים שלך.
גם אם לא בדיוק לחיים שהיו לך קודם, את תחזרי להרגיש עצמך, ומאוד יכול להיות שתזכי אפילו להתפתח לעצמך משודרגת וטובה יותר.
כן, ילד הרבה פעמים הוא טריגר לצמיחה מואצת והבנה מה הם הדברים שבאמת חשובים לי בחיים.
זכרי והאמיני שהמצב הנוכחי הוא זמני ושההקלה ותחושת השליטה והסדר יגיעו בקרוב.

פעמים רבות בחודשים שאחרי לידות (ולא רק הראשונה) שאלתי את בעלי כל ערב "מתי זה ייגמר?", "מתי הוא יישן בלילה?" מתי יהיה לי זמן להרגיש עצמי?"
כל לילה מחדש הוא הבטיח לי ש"עוד קצת זה יגיע".
ולמרות שזה היה נראה כמו נצח והתקשיתי להאמין, אחרי שהדברים באמת התאזנו, פתאום התקופה הזו נראתה כמו משבצת קטנה בחיים שלמים.

אז איך תדעי מתי?

כשהייתי מותשת מהימים אחרי לידה, וגם אחרי שהחיים קצת נכנסו למסלול וסדר יום אבל עדיין הלילות היו טרופים, שמתי לב שיש משהו שפעם עשיתי כל ערב ועכשיו נעלם כלא היה.

סלט.

כל ארוחת ערב שלנו כמעט כללה סלט, ואחרי לידה לא היה אצלי סלט. פשוט לא.
זה היה גדול עליי לעמוד ולחתוך סלט (כן, זה 5 דקות).
משהו באנרגיה שלי היה נמוך מכדי לגרום לזה לקרות. וזה חזר בשתי הלידות.
וזה לא שאם בעלי היה חותך סלט זה היה פותר את העניין. רציתי לחתוך סלט בעצמי. להיות שוב העצמי שדואגת לבריאות, שקשובה לגוף ושמשקיעה במזון שנכנס אליו.

אז קבעתי את מדד הסלט.
שאומר שביום שבו אני אכין סלט, זה אומר שמשהו התחיל להיראות אחרת בפנים ובחוץ, ואפשר להוציא את הראש מהמים ולהתחיל לנשום.
וחיכיתי. בסבלנות. שזה יקרה…

אני יכולה לומר שאחרי הלידה השניה, הכרחתי את עצמי "בלי כח" להכין סלט הרבה יותר מהר, כדי להביא יותר מהר את ההתאוששות.
וזה עזר!

אז מה המדד שלך?

יש נשים שבשבילן לצאת מהבית לטיול או לבית קפה זה המדד להתאוששות.
יש נשים שבשבילן לנסוע לבד באוטו עם התינוק לחברה.
יש כאלו שרק אם יצאו לשתות כוס יין או לאכול במסעדה עם בן הזוג יחד עם התינוק בעגלה וירגישו "כמו פעם" זה יעשה את הטריק.
יש כאלו שזקוקות לצאת ליום לבד עם בן הזוג או לחופשה יחד עם התינוק.
יש כאלו שזקוקות ליום של כיף עם האח/ות הגדול/ה שהן מתגעגעות אליו/ה כל כך.
וחלקן רק זקוקות ללילה אחד של שינה ממש טובה.

חשבי מה יעזור לך להרגיש שחזרת לעצמך, שאת מרגישה שייכת שוב לגוף שלך ומתחילה להבין מי נגד מי בחיים החדשים האלו.

ואחרי שהבנת?
תשתמשי במעגל התמיכה שלך, בכוחותייך ובבן זוגך כדי לגרום לזה לקרות,
ולאפשר לעצמך לחזור ולהרגיש שוב… עצמך.

התאוששות קלה ומהירה,

נטע לוי גינת, עורכת תוכן באתר "גדולה" וכותבת הבלוג "סימני רגש", עובדת סוציאלית MSW, מטפלת בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בילדים ומבוגרים ומדריכת הורים.

תוהה אם התינוק יונק מספיק?
כנסי לאפליקציית גדולה ותוכלי לעקוב אחר התפתחות תינוקך.