כמה פעמים שמעתן את החברה שסיפרה על החברה שהיתה לה פשוט לידה מושלמת?
לא כאב לה כמעט, היא דילגה בקלילות לבית החולים, התמודדה עם הצירים באופן מעורר השתאות תוך סיבובי אגן ונשימות, ואחרי 2 לחיצות בדיוק, יצא לה תינוק מושלם.
גם אחר כך, הוא מיד התחבר לפטמה וינק בהנאה ובקלילות, כאילו הוא התאמן על זה שנתיים.

רובנו שמענו סיפורי לידה כאלו, אבל לרוב, הם קורים אצל אחרות.
לעומת זאת, רוב הנשים שפגשתי בהן, חוו לידה. פשוט לידה.
שהיו בה חלקים מדהימים ומרגשים, היו חלקים עוצמתיים וקשים, ולפעמים גם היו בה חלקים עם תהומות של פחד.

הלידה היא תהליך עצום ומשמעותי, רב פנים וקיצוני בעוצמת הרגשות שנלווים אליו.
כפי שלידה היא רגע מכונן עבור אשה, גבר ומשפחה שלמה, כך תהליך הלידה עצמו הוא מציף מבחינה רגשית ובלתי ניתן להגדרה במילה אחת.
אם את מרגישה שזה לא הוגן שדוקא הלידה שלך לא היתה מושלמת ושל האחרות כן, המאמר הזה הוא בשבילך.
האמת, שהוא בשבילך גם אם את מרגישה שהלידה שלך היתה מושלמת ואת חוששת שאולי הבאה לא תהיה כזו.

מה זה מושלם?

אם נחפש במילון, נמצא פירושים כמו "חסר פגמים, מצויין, מעולה, משובח".
אם נשאל אנשים בסביבה שלנו נשמע פירושים כמו "הכי טוב שיכול להיות בעולם".אבל במילון נמצא גם פירושים כמו "מושלם = נגמר, הסתיים, תם" (השלמתי אותו) ונבין כי בעצם המילה מושלם שייכת לשורש ש.ל.ם ומתקשרת לשלמות גם במובן השלם המורכב מחלקיו, ולאו דווקא השלם כמצב הכי טוב שיכול להיות.

אנחנו נוטים באזורים רבים בחיינו לצמצם את טווח הרגשות שאנחנו מתייחסים אליהם, ולתת מעט מאוד מקום לרגשות לא נעימים כמו כעס, עצב, אכזבה ועוד.
ובכל זאת, האם כדאי ונכון לצמצם את חוויית הלידה לתיאור של "הכי טוב שיש"?
או שאולי כדאי לתת מקום לפרשנויות קצת יותר רחבות שמתכוונות אל הלידה כתהליך שלם, שכולל מגוון של רגשות?

הכל או כלום

אנחנו כמין אנושי בעל תבונה, חשיבה ותכנון, מורכבים מדי מכדי לראות תמיד את המציאות האובייקטיבית בפשטותה.
המציאות שלנו היא לרוב סובייקטיבית ומוטית מפרשנויות.
בכל רגע נתון, קופצות לנו לראש מחשבות אוטומטיות המתאימות בדרך כלל לפרשנויות ולתפיסה שלנו את עצמנו, את העולם ואת האחרים, ואלו משפיעות על דרך ההסתכלות שלנו על הסיטואציה וההבנה שלה.
כלומר, מושג חוויית הלידה הוא סובייקטיבי לגמרי ואותה לידה בדיוק יכולה להיות מתוארת באופן שונה לחלוטין אצל שתי נשים.

בהתנהלות היום-יומית, ובמיוחד במצבים המעוררים רגש חזק, אנחנו נוטים ליפול במחשבותינו לטעויות חשיבה / שגיאות חשיבה / עיוותי חשיבה.
אהרון בק, אבי הטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) הגדיר 10 טעויות חשיבה שאנחנו נוטים לשגות בהן.
אחת הטעויות המרכזיות שהוא תיאר היא טעות "הכל או כלום" – שדרכה אנו מסתכלים על דברים באופן חד גוני וקובעים שהם מושלמים – או (מה שקורה פעמים רבות) – הם ממש ממש גרועים. אין באמצע.

כשאשה בהריון מתכננת את תוכנית הלידה שלה, חולמת ומפנטזת על ההתרחשויות, היא לפעמים שוכחת להשאיר מקום לספק, לסימן שאלה, לפסקה נוספת או תיקונים קלים בדרך.
מה קורה אז?
ההגעה המושלמת והמהירה לבית החולים עם המוניטור האלחוטי תוך כדי תנועה והכניסה למקלחת המפנקת, שהשתבשו בגלל הפקק שבדרך, המוניטור שהתקלקל, המקלחת שתפוסה, או חלילה ניטור לא תקין של דופק העובר, מובילים את אותה אשה לירידה חדה מאוד מהכל ללא כלום, מלבן לשחור, מ – לידה מושלמת ל – חוויית לידה נוראית הכוללת רגשות של פחד, אשמה, כישלון ועוד.

עיוותי החשיבה שלנו מקשים עלינו לתפוס את המציאות באופן גמיש ולהתאים עצמנו אליה.
חוויית לידה של אשה כזו עלולה להיות קשה וטראומתית וללוות אותה גם אחרי הלידה, ולגרום לדכדוך ואף דיכאון אחרי הלידה.

חוויית לידה גמישה (מחשבות הן מחשבות)

אם השליטה שלנו במציאות האובייקטיבית מוגבלת, אז איך בכל זאת משפיעים על חוויית הלידה כך שתהיה חיובית יותר?
אם נבין שבפועל חוויית לידה היא מורכבת ושלמה, ושאי אפשר לצפות ממנה להיות מושלמת, כבר נוכל להתחיל ולהציב סימני שאלה על המחשבות האוטומטיות העולות לנו.

ניתן להתייחס אל המחשבות שלנו כמו למיון סוף עונה של הבגדים בארון.
ישנן מחשבות שקופצות לנו והן ממש חשובות לעכשיו, וצריכות להיות במדף הראשי.יש מחשבות שלא חשובות ברגע זה אבל כן רלוונטיות לפעמים וכדאי לשים אותן במדף למטה אבל שיהיו נגישות.
יש מחשבות שכבר לא משרתות אותנו הרבה זמן, אבל יש מצב שעוד נזדקק להן בהמשך אז כדאי לשמור אותן במדף הגבוה לעת הצורך.
ויש מחשבות, הרבה מאוד מהן, שאנחנו שומרים כבר הרבה מאוד זמן, למרות שהן לא משרתות אותנו כבר מזמן- גדלנו והן כבר לא מתאימות לנו, או שהן כבר בלויות וכבר אין בהן צורך.
יש גם מחשבות חדשות שקיבלנו בשבוע שעבר בתרומה ולא נעים לנו לזרוק למרות שאנחנו יודעות שהן ממש לא שימושיות עבורנו.
אז איך ממיינים את כל המחשבות האלו?

הטלת ספק במחשבות האוטומטיות

בהריון ובשלב שלקראת הלידה, כבר אפשר להתחיל ולבחון את ה"אמיתות המוחלטות האלו" שלנו ולמיין אותן בארון.
נסי לכתוב על דף ולתעד מחשבות שעוברות בראשך במהלך היום ויש להן השפעה רגשית משמעותית ואז לבחון אותן.

מחשבה כמו "אני אמות ולא אקח אפידורל" – היא מחשבה מאוד מחייבת, שלא משאירה מקום לטעות או שינוי, ולכן עלולה להעלות את הסיכוי לחוויית אכזבה, פחד ורגשות קשים במהלך הלידה.
על מחשבה כזו כדאי לנסות ולשים עליה סימן שאלה: את באמת תמותי..??
אם לא, אז אולי כדאי לנסות ולהגמיש אותה קצת? למשל, להחליף אותה במחשבה "אני אתאכזב אם אקח אפידורל כי קיוויתי ללדת באופן טבעי..?".

גם מחשבה כמו "אני לא מסוגלת לעמוד בכאב, אני לא אשרוד את זה" היא מחשבה קטסטרופלית ומאיימת שלא מאפשרת מקום לנוע ולהתפתח וכנראה לא תשרת אותך בדרך לחוות חוויית לידה טובה, ושווה לנסות לבדוק אותה.
שאלי את עצמך מתי אי פעם כאב לך והצלחת להתמודד עם הכאב באופן חיובי? אילו כלים יש לך להתמודד עם כאב? במה תוכלי להיעזר אם תרגישי שקשה לך מדי?
שאלות כאלו יכולות לעזור לך להגמיש את המחשבה שלא משרתת אותך, ולאפשר לך לראות צדדים נוספים של אותו מטבע.

אם את מתקשה לזהות את המחשבות האלו שלך, נסי לבדוק מה הן המחשבות שכוללות בתוכן מילים מחייבות כמו למשל "אף פעם", "אין סיכוי", "לא", "חייבת", "אין מצב" ונוספות.
תוכלי להיעזר בחברה טובה או בבן/בת הזוג כדי לזהות את המחשבות שכבר כדאי למסור לתרומה.
תוכלי גם להיעזר לשם כך בשיחה עם דולה שתלווה אותך בלידה וכבר פגשה נשים רבות עם מחשבות, פחדים והתלבטויות דומות לשלך.

משפטים מחזקים

אם יש מחשבות שמלוות אותך כל הזמן לקראת הלידה- פחד מחלק מסוים בלידה, מחשבה על ההתמודדות שלך או כל דבר אחר, נסי לתמצת את המחשבה שאיתה את רוצה לצאת לדרך למשפט קצרצר ולשאת אותו איתך במחשבות, על דף, בטלפון או אפילו על כף היד.

משפטים כמו:

• "אני מסוגלת להתמודד  עם אי הוודאות שבלידה, ובסופה אפגוש את התינוק/ת שלי"
• "ציר הוא כמו גל, הוא יגיע לשיאו ואז יחלוף"
• "אני נושמת ומתמודדת עם הכאב"
• "הכאב הוא התינוק שלי שמתקרב אליי החוצה"
• "אני יודעת ללדת, וכל בחירותיי בלידה מקדמות אותי לשם"

ואחרים שתכתבי לעצמך, יכולים לעזור לך להתחזק לפני ותוך כדי הלידה, ולהתמודד עם הפחדים או המחשבות שעשויים להציף אותך.

עיבוד לידה

גם לאחר הלידה אפשר לתקן את מה שנחווה באופן שלילי, נוקשה או מוחלט.
ניתן לחזור, במחשבה או בדמיון, אל הרגעים במהלך הלידה שבהם דפוס המחשבה שלך נטה לכיוון נוקשה ומחייב, ולהגמיש אותם, על מנת לאפשר לחוויית הלידה להיזכר ולהיות מופנמת כחוויה מורכבת ושלמה.
כך, אם היו רגעים קשים בלידה שנחרטו במשפטים כמו למשל "אני לא מאמינה שנכשלתי", "הכל השתבש, שום דבר לא הסתדר" או אחרים, אפשר להציב לגביהם סימני שאלה ולזכור שאלו רגשות ומחשבות ולא אמיתות מוחלטות.
אם את מרגישה מוצפת מתהליך הלידה, תוכלי לדבר על כך עם הדולה שלך או במידת הצורך לפנות לעזרה מקצועית לשם תהליך של עיבוד לידה.

לסיכום,

שימוש בכלים אלו לקראת, תוך כדי ואחרי הלידה עשוי לעזור לך לחוות חוויית לידה מורכבת ושלמה יותר, ולהימנע מהתרכזות במימד אחד בלבד של הלידה.
תוכלי להסתכל על הלידה ולומר שהיא היתה כזו, וגם כזו וגם כזו… ולא רק מושלמת, או נוראית.

בברכת לידה קלה, שלמה ומעצימה,

נטע לוי גינת, עורכת תוכן באתר "גדולה" וכותבת הבלוג "סימני רגש", עובדת סוציאלית MSW, מטפלת בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בילדים ומבוגרים ומדריכת הורים.

רוצה תמיכה מקצועית בלידה לחוויה חיובית יותר?
מלאי שאלון התאמת דולה ונעזור לך לבחור את הדולה הנכונה עבורך.