הלידה עברה והתאוששת, התחלת להבין את צרכיו של התינוק ואולי גם ביססת סדר יום.
הגיע הלילה וחיכית שהוא יירדם כדי שתוכלי גם את לישון מעט.
פתאום הוא לא נרדם בקלות, דורש להיות על הידיים, לא מסוגל להיות לבד – אפילו להתפנות את לא יכולה בלי בכי ברקע.
הוא כל הזמן רוצה לאכול אבל לא מצליח לאכול, מתנתק מהשד או מוציא את הבקבוק, או שהוא רק ישן ולא אוכל כמעט כלום.
הלחץ עולה ואת כבר קובעת תור לרופא באפליקציה.

רגע! ככל הנראה מדובר במה שנקרא קפיצת גדילה או במילים אחרות – עדכון גרסה.

מה קורה לתינוק בעדכון גרסה?

עדכון גרסה זו קפיצת גדילה.
בזמן עדכון גרסה- התינוק דורש יותר אוכל, או כלל לא ירצה לאכול, דורש הרבה ידיים, פחות רגוע, לא ישן טוב או שרק ישן.

מה זה בעצם עדכון גרסה?
זהו פרק זמן קצר יחסית בו התינוק זקוק ליותר אנרגיה וחום גוף בכדי לגדול ולהתפתח קוגניטיבית, רגשית ומוטורית.

אז מתי נצפה שתתרחש קפיצת גדילה?

בגיל 10 ימים, 3 שבועות, 6 שבועות, 3 חודשים, חצי שנה, 9 חודשים, שנה

כמה זמן העדכון נמשך?

בדרך כלל ביומיים – שלושה ולפעמים גם יותר וזה תקין.

למה מתרחש עדכון הגרסה?

קצב הגדילה וההתפתחות בשנת החיים הראשונה של התינוק היא המהירה מכל שנות חייו של אדם.
התינוק גדל ומתפתח מאוד מהר ולכן זקוק להרבה אנרגיה.
משקל הגוף גדל פי 3 ממשקל הלידה ולגובה נוספים בין 20 ל-30 ס"מ. במקביל היכולות הקוגניטיביות והמוטוריות מתקבעות, היכולות החברתיות מתחילות להתפתח והתקשורת מתחילה גם היא להתפתח.
בסיום קפיצת גדילה תתרחש קפיצה התפתחותית כמו חיוך, צחוק מתגלגל, התהפכות, זחילה, עמידה וכו'.

אז למה אני מכנה את קפיצות הגדילה כעדכון גרסה?
מאחר ובסופו של העדכון אנחנו נקבל תינוק מתוק שיחזיר לנו אהבה ללא תנאים וגבולות ונרגיש מהי משמעות המילה "אמא" .

C כל הזכויות שמורות למיכל קגן, מדריכת התפתחות ויועצת שינה
michadesh@gmail.com , 054-7346275

The post קפיצת גדילה = עדכון גרסה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

חיכית להגיע כבר לבית השקט שלך, ופשוט… לנוח.

רק מה?
ביום שני יש לך תור לטיפת חלב, ביום שלישי למשרד הפנים כי רק עכשיו החלטתם על שם וברביעי תור ליועצת הנקה.
בחמישי יש לך תור לטיפול שיניים שדחית כל ההריון, בשישי כבר הברית ובראשון שוב תור לטיפת חלב.
בין לבין כל אלו, את אמורה להספיק להניק, לחתל, להרדים, לאכול ולישון (בתקווה).
בנוסף, יושב לך בראש שצריך לארגן את הבית, לשטוף הררי כלים, לקפל כביסות ולקבל אורחים שרוצים לראות את המתוק החדש.

הגיוני, לא?

אז זהו, שלא…

מה הוא משכב לידה

משכב לידה הוא כינוי לתקופה של ששת השבועות הראשונים לאחר הלידה.
בתקופה זו הגוף מתאושש מהלידה והאישה לרוב מוכוונת כולה לטיפול התינוק.
הרחם מתכווץ באופן משמעותי ועתיד לחזור לגודלו לפני ההריון, והגוף מנסה להיפטר מעודפי הנוזלים שנאגרו במהלך ההריון.

בתקופת משכב לידה ממליצים לנוח ככל האפשר.
משפטים כמו "תשני כשהתינוק ישן", "תקראי למשפחה שיעשו לך כביסות וניקיונות" ואחרים,
נובעים מתוך ההבנה כי בשבועות שלאחר הלידה הגוף נמצא במצב חלש, בעוד הוא עדיין מפנה משאבים להזנת התינוק בהנקה.
לכן, האשה זקוקה להתרכז בטיפול בתינוק בלבד ולנוח ככל האפשר.

בשבטים קדומים, בתקופה שלאחר הלידה, היתה האשה נחה במיטתה, והתינוק היה מובא אליה להנקה ומוחזר לטיפול נשות השבט האחרות.
בעולמנו, כל אישה וכל משפחה הם לעצמם ובביתם.
לכן, הרבה יותר קשה לממש את  המנוחה הנדרשת בתקופה משכב לידה וחשוב להיעזר במעגל התמיכה הכולל משפחה וחברים.
מומלץ לצאת רק אל הדברים ההכרחיים, לטייל מעט ובהקשבה לגוף, ולנסות לנוח ככל האפשר, פיזית ונפשית, במהלך היום.

תופעות גופניות אפשריות בעת משכב לידה

בשבועות הראשונים לאחר הלידה צפויות להופיע לא מעט תופעות גופניות, נעימות יותר ופחות, וכדאי להכירן כדי להיות מוכנה.

דימום

לאחרי הלידה, צפוי להיות דימום הנקרא "לוכיה" ודרכו מתנקה הרחם מהרירית שהתעבתה בהריון.
הדימום עשוי להימשך כ3-6 שבועות.
בימים הראשונים הדימום עשוי להיות בזרימה חזקה ובצבע אדום כהה.
ככל שעובר הזמן, יהפוך הדימום לדליל ובהיר יותר עד שייעלם.
לאורך השבועות עשויים להיות מספר גלים של התחזקות הדימום והיחלשות נוספת.

הדימום עשוי להיות גם סימן לכך שהאישה לא נחה מספיק.
נשים רבות מתארות שישנה התחזקות של הדימום לאחר שהן היו עסוקות, טיילו הרבה, הרימו את הילד הגדול ועוד.

התכווצויות וכאבים של הרחם

כפי שתואר, בשבועות שלאחר הלידה הרחם מנסה להתכווץ לגודלו המקורי.
ההתכווצויות לרוב מגיעות עם כאבי מחזור חזקים (דומים לצירים מתונים) הנמשכים כדקה או יותר, ולאחריהן לעתים מורגשת התרוקנות של דימום.
ההתכווצויות מגיעות בעיקר בימים הראשונים לאחר הלידה, ומורגשות לרוב באופן בולט בעת הנקה, מאחר והאוקסיטוצין המופרש בהנקה מעורר את התכווצות הרחם.
יש הטוענים שהכאב מההתכווצויות מחמיר ככל שהלידה מתקדמת יותר, ויש הנעזרות במשככי כאבים.
לעתים השימוש בארניקה לאחר הלידה או בתכשירים הומאותפתיים או מבוססים צמחי מרפא אחרים עוזרים להפחתת עוצמות הכאב.

חולשה ועייפות

לאחר לידה, ועם מעט מאוד שינה בימים הראשונים, צפוי מאוד שאישה תחוש עייפות רבה.
בנוסף, אצל נשים רבות, מאגרי הויטמינים של הגוף מרוקנים יחסית לאחר לידה, מה שמביא אותן לחוש חולשה ועייפות מוגברת.
חשוב לגשת לבדיקות דם, בהתאם להמלצת הרופא, ולתגבר בתוספי תזונה בהתאם לצורך.
בנוסף, אפשר לבקש מהמשפחה לעזור באוכל בריא, מזין ומחזק שיהיה ניתן לחמם ולאכול, במקום בעוגות ועוגיות.
במידה ומרגישים חולשה קיצונית וחשש מהתעלפות, יש לגשת לבדיקת רופא וכמובן לא להתהלך לבד עם התינוק.

שינויים וכאבים בשדיים ובפטמות

לאחר הלידה, ובמיוחד אצל נשים שמיניקות, טבעי שתהיה רגישות בפטמות.
כאשר תינוק יונק וגורם לכאב קל בימים הראשונים בלבד, זה מצב הגיוני.
הפטמות צריכות להתרגל ליניקה מתמדת של תינוק ותיתכן רגישות טבעית.
ייתכן שהרגישות תורגש בשבועות הראשונים גם במקלחת (קושי לחוש את המים על הפטמות), ברוח או במגע של בדים שונים.

עם זאת, כאשר ישנו כאב חד, שנמשך יותר מאשר בחיבור הראשוני בלבד, ובמיוחד אם הוא מתמשך או מחמיר, הוא ככל הנראה מצביע על בעיה בחיבור התינוק לפטמה.
תפיסה לא נכונה של התינוק עשויה לגרום לפצעים בפטמות וכאבים קשים בעת הנקה, ובמצב כזה חשוב לקרוא ליועצת הנקה להתייעצות.

תופעה נוספת הנפוצה בשבועות הראשונים, בתקופת משכב לידה, היא כאב חד בעת היווצרות החלב בשד, שמרגיש כמו זרמים בשד.
ישנן נשים המרגישות כאב בעת ההנקה עצמה, ישנן נשים המרגישות כחצי שעה-שעה לפניה, יש כאלו שגם וגם ויש כאלו שכלל לא.
כל אחת האפשרויות האלו הגיונית, כל עוד לא מדובר בכאב חמור שפוגע בתפקוד או שמגיע עם סימנים נוספים הדורשים להיבדק.

גודש

ביום ה3-5 לאחר הלידה, ולעתים גם בהמשך במצבים שונים, ישנן נשים שיחושו גודש בשד.
גודש הינו מצב של ייצור חלב מרובה בשד שאינו מותאם עדיין לקצב יניקת התינוק ונובע מכך שלוקח זמן ליצירת איזון בין ביקוש התינוק להיצע שהשד מייצר.
גודש יכול לכלול כאב בשדיים, בצדדים שלהם ולעתים אפילו באזור בית השחי.
יש המתארות את הגודש כמו "אבנים" בשדיים והשד עשוי להרגיש קשה, מלא וכבד.

בעת גודש, חשוב להקל על הכאב ועל מלאות השד כדי לעזור לתינוק להתחבר לפטמה ולמנוע היווצרות דלקת.
ניתן לעשות זאת על ידי סחיטה של השד, שאיבה והנקה מרובה, וכן להקל על הכאב על ידי קומפרסים קרים.
במידה ומתפתחת אדמומיות בשדיים או עליית חום, ייתכן שישנה התפתחות דלקת וחשוב לגשת לרופא להיבדק.

איזור חיץ הנקבים (פרינאום) ותפרים

בלידה נרתיקית, או לידה שכללה פתיחה חלקית, גם אם הסתיימה בניתוח קיסרי, ישנה מתיחה של אזור הפרינאום.
לאחר הלידה הפרינאום ואזור הפות החיצוני עלולים להיות נפוחים, רפויים וכואבים.
השינוי החיצוני והרגישות הנם טבעיים ויעברו במהלך השבועות הראשונים לאחר הלידה.

בנוסף, ישנן נשים שיש להן תפרים באזור עקב קרע בחיץ הנקבים או חתך חיץ שבוצע בעת הלידה, שעשויים לגרום לכאב בישיבה, הליכה, ואי נוחות בהטלת שתן או צואה.
להקלה על כאב באזור הפרינאום או בתפרים, ניתן להטיל שתן תוך כדי שטיפת האזור במקלחת או באמבטיה.
בנוסף, ניתן להתהלך עם פדים שהוקפאו או פדי מגנזיום שניתנים לרכישה, או להשתמש בתכשירים ייחודיים לתפרים באזור זה.

לעתים, כ7-10 ימים לאחר הלידה, נשים מדווחות על אי נוחות מוגברת באזור התפרים הנובע מהחלמה טבעית של האזור והרגשת התפרים באופן בולט יותר לפני שהם נמסו.
לרוב, מדובר בעניין זמני והתפרים נמסים אחרי מספר ימים.
עם זאת, אם את סובלת מאי נוחות משמעותית או כאב חזק, חשוב לגשת להיבדק ולוודא שהתפרים תקינים ומותאמים לגוף.

כאבי גב ואגן

לעתים, בימים שלאחר הלידה, תרגיש האישה כאבים מבניים שונים בגב העליון, בגב התחתון, באגן או במפשעה.
לעתים, אלו כאבי שרירים הנובעים מהמתיחה המשמעותית של שרירי הבטן.
במהלך ההריון השרירים מתארכים למקסימום ובימים שלאחר הלידה הם רפויים ואין מספיק תמיכה לעמוד השדרה.
ניתן לתמוך בגב על ידי מנוחה, מריחת משחות רלוונטיות, בקבוק מים חם ובמידת הצורך טיפול אצל אוסטאופת, פיזיותרפיסט, כירופרקט, מטפל שיאצו ועוד.

לעתים, תרגיש האישה כאבים באגן הנובעים מחזרה של עצמות האגן והמפרקים למקומם וחוסר איזון זמני עקב כך.
לרוב העניין עובר לאחר מספר ימים. במידה והכאב מתמשך, ניתן לפנות לטיפול מתאים כדי להקל על הכאב.

הזעה ושינוי ריח

לא מדובר בממצא מוכח, אך נשים רבות מדווחות על הזעה מרובה לאחר לידה ובמיוחד בעת הנקה, גם בשעות הלילה.
יש המתארות התעוררות בלילה מזיעות לחלוטין וצורך להחליף בגדים.
בנוסף, יש נשים המתארות שינוי של ריח הגוף שלהן וצורך להחליף דאודורנט (או להתמודד עם הריח) בתקופה שלאחר הלידה.
ככל הנראה שינויים אלו נגרמים משינויים הורמונליים בגוף לאחר הלידה.

עצירות וטחורים

לעתים, לאחר הלידה ובעקבות הלחץ המשמעותי ביציאת התינוק בעת הלידה, ישנן נשים שסובלות מטחורים פנימיים או חיצוניים.
במקרים כאלו, יש להתייעץ עם הרופא ולטפל לפי הנחייתו. הטיפול יכלול לעתים תרופה להקלה על היציאות ומשחות טיפוליות.

גם אלו שלא סובלות מטחורים, סובלות לעתים מקושי במתן יציאות בימים הראשונים לאחר הלידה, ובמיוחד במידה וישנם תפרים.
מומלץ להיעזר בנשימה והרפיית השרירים הטבעתיים בניסיון להוציא צואה (לנשום במקום ללחוץ), ובמידה ויש קושי משמעותי, להתייעץ עם רופא ולהיעזר בתכשירים להקלת יציאות.

הטלת שתן מרובה

בשבועות שאחרי לידה, נשים רבות מתארות צורך להטלת שתן תכופה.
ככל הנראה מצב זה נובע מהתרוקנות הגוף ממאגרי נוזלים שנצברו לאורך ההריון.
כפי שנכתב מעלה, במידה ויש כאב בהטלת שתן עקב תפרים, ניתן להיעזר בשטיפה שתקל על הכאב.

מצבי רוח ובייבי בלוז

בימים הראשונים לאחר הלידה, ובדרך כלל באזור היום השלישי לאחר הלידה, מתרחש פעמים רבות מצב הנקרא "בייבי בלוז".
בייבי בלוז לרוב כולל עצבות, בכי מרובה ודכדוך, או מצבי רוח משתנים, הוא טבעי ונובע משינויים הורמונליים בגוף.
לרוב, יחלוף הבייבי בלוז עד עשרה ימים מהלידה.
במידה ולאחר שבועיים או יותר מהלידה אין הקלה בסימנים והאישה חשה עצבות, קושי לשמוח או לטפל בתינוק, בכי מרובה או אדישות, חוסר תיאבון או תיאבון מרובה, קושי להירדם או שינה מרובה, ייתכן כי היא מתמודדת עם דכאון לאחר לידה וכדאי לפנות לייעוץ וטיפול רגשי.

כאבים לאחר ניתוח קיסרי

משכב לידה לאחר ניתוח קיסרי עשוי להיות ארוך יותר. ככל ניתוח, ניתוח קיסרי כולל חתך משמעותי בגוף ודורש מנוחה לשם החלמה, אך גם פעילות מתונה להאצת ההחלמה.
ייתכן כי אשה לאחר ניתוח קיסרי תסבול מכאבים באזור החתך, ותתקשה לקום ולטפל בתינוק.
במקרה כזה חשוב אף יותר להיעזר במעגל התמיכה ולהיות קשובה לגופך ולעצות הצוות הרפואי כדי להחלים במהרה ובאופן המיטבי מהניתוח.

עכשיו, כשאת מוכנה לרוב התופעות הנפוצות שעשויות לבקר אותך בשישה שבועות לאחר הלידה כשתהיי בתקופת משכב לידה, תוכלי לנשום עמוק ולקבל את השינוי המשמעותי שעתיד להגיע, ולהתכונן אליו כראוי מבחינת עזרה.
חשוב לזכור שרוב השינויים והתופעות הן זמניות, ויחלפו תוך מספר שבועות עד חודשים.

לידה קלה, ותקופת משכב לידה רגועה ונינוחה.

רוצה לעקוב אחר האכילה והשינה של התינוק? היכנסי לאפליקציית גדולה ותוכלי לעדכן הנקות, שינה, התפתחות ועוד.

The post משכב לידה – מה קורה בגופך אחרי לידה? appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

חיכית לרגע הזה 9 חודשים.
קראת, הקפדת על התזונה, עשית פעילות גופנית מתאימה, השתתפת בקורס הכנה ללידה ואפילו בחרת לך שותפים ללידה ואולי גם דולה ובנית אתם תכנית לידה.
לא משנה אם הלידה היתה כמו שדמיינת או שאולי בדיוק ההיפך.
ברגע שהתינוק או התינוקת שלך מונחים על חיקך, העולם שלך מתהפך.

הרגעים הראשונים של התינוק לאחר הלידה

מגע עור לעור

תינוקך יוצא מעולם צפוף אך חמים ועוטף לעולם קריר, רועש, רחב ומסנוור.
בהנחה שהכל תקין מבחינה בריאותית אצלך ואצלו, מחקרים מראים שהדבר הטוב ביותר עבורו וגם עבורך כרגע הוא מגע עור לעור.
מומלץ להניח אותו עירום על עורך, לנגב אותו מעט על מנת שלא יתקרר ולכסות את שניכם יחד.
גם אם את מסיבה כלשהי לא יכולה בדיוק להחזיק אותו עליך, ניתן להניח אותו במגע עור לעור עם השותף שלך ללידה.
על יתרונות מגע העור לעור תוכלי לקרוא כאן.

בדיקת אפגר

בעודו מונח עליך, ובלי המון בלאגן מסביב, המיילדת תעריך את מצב התינוק שלך לפי מדדים הנותנים מידע על בריאותו –  דופק, צבע העור שלו, האם הוא נושם (בוכה), טונוס השרירים שלו, ותגובה לגירוי.
לכל אחד מהמדדים ניתן ציון בין 0 ל-2 כך שציון 10 משמעו שמצב התינוק מצויין.
הבדיקה נערכת כדקה ו-5 דקות לאחר הלידה.
בדר"כ רוב הילודים מקבלים ציון של 9 בדקה הראשונה ו10 לאחר 5 דקות (ברוב המקרים בגלל שצבע התינוק בדקה הראשונה הוא כחול). במידה ובדיקת האפגר מצביעה על קושי של התינוק תקרא המיילדת לרופא יילודים.

השהיית חיתוך חבל טבור או שימור דם טבורי

תינוקך יהיה קרוב לוודאי מעט המום ברגעים הראשונים.
ברגע שהוא נחשף לאוויר מתחיל אצלו תהליך הנשימה האמיתי לראשונה.
כל עוד חבל הטבור מחובר אליך, הוא יכול למעשה לקבל חמצן בו זמנית משני כיוונים , מה שיכול להקל את ההתאקלמות שלו לעולם.
ניתן לבקש מהמיילדת להמתין עם חיתוך חבל הטבור עד שהדם בו מפסיק לפעום והחבל נהיה לבן.
לחילופין, אם תבחרו לשמר דם טבורי, המיילדת בדר"כ תציע לשותף שלך לחתוך את חבל הטבור בתוך זמן קצר של כדקה מהלידה, על מנת לאסוף את הדם לשימור.

רפלקסים של התחלת הנקה

בדר"כ, אם נאפשר לתינוק להיחשף לאור מעומעם ולא מסנוור, הוא יתחיל תוך זמן קצר לפתוח עיניים, לקרב את הידיים לפה ואולי אפילו לנסות לזחול לשד במה שנהוג לכנות Breast crawl.
בחדרי לידה רבים לא ממתינים להנקה להתרחש באופן עצמוני ומסייעים לתינוק באופן יזום בתנוחת הנקה, כוונון הפטמה לשד וכו'.
קראי עוד על הנקה בחדר לידה.

סימון ורישום

בעוד התינוק מונח עלייך, המיילדת נמצאת בחדר ומסיימת לעדכן את נתוני הלידה.
היא מכינה עבורך , עבור השותף להורות ועבור התינוק צמידים זהים.
חשוב שתוודאו שאכן הצמידים מסומנים במספר זהה ועם הנתונים שלך.

שקילה

השקילה היא בדר"כ הכרחית לתהליך רישום היילוד.
ברוב המקרים המיילדת תבקש לשקול את התינוק ולהחזירו אליך.
אפשר לבקש שלא יעטפו אותו בשמיכות אלא יחזירו אותו אליך למגע עור לעור ואפשר גם לבקש שימתינו עם השקילה.

הלבשה ומעבר לתינוקיה או אפס הפרדה

ברוב חדרי הלידה, בתום שעתיים בהן התינוק נמצא אתך בחדר לידה או בחדר התאוששות, הייתה נהוגה עד לאחרונה שגרה של עיטוף התינוק ומעבר לתינוקייה (בדר"כ בליווי של השותף להורות) .
שם יתבצע המשך תהליך הטיפול הראשוני בילוד.

כיום, בשל רצון של משפחות רבות שלא להפריד את התינוק מהוריו, נהוג בבתי יולדות רבים, בהנחה שהמצב הבריאותי של האם והתינוק תקין, ושהפרוטוקולים מאפשרים זאת, נוהל הנקרא אפס הפרדה.
במצב כזה, קבלת הילוד מתבצעת בעודו עם הוריו במגע עור לעור וללא הפרדה כלל. הכנסי לקרוא עוד על אפס הפרדה.

חשוב לך להיות באפס הפרדה עם התינוק?

מלאי תוכנית לידה ויזואלית ועזרי לצוות הרפואי לדעת מה חשוב לך

The post רגע אחרי הלידה – מה קורה לתינוק שלי לאחר הלידה? appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

מהם יתרונות ההנקה כבר בחדר לידה?

·       עצם המגע עור לעור בין האם לתינוק עוזר לאזן מערכות הגוף השונות:
ויסות לחץ דם ודופק, ייצוב מערכת הנשימה, איזון רמות סוכר בגוף התינוק, ויסות המערכת החיסונית של התינוק עקב חשיפה לשכבת המיקרוביום הייחודית הנמצאת בסביבת החזה של האם לאחר הלידה.

·       חיבור ראשוני בין האם לתינוק (בונדינג), מתחיל כבר במבטים המצטלבים במהלך היניקה.

·       במהלך ההנקה מופרש הורמון האוקסיטוצין (הורמון האהבה).
זהו אותו הורמון שעזר לייצר צירים במהלך הלידה, ממשיך לכווץ את הרחם גם לאחר יציאת התינוק, ולמעשה עוזר בשלב של יציאת השיליה מהרחם – השלב השלישי בלידה – ולמניעת דימומים מהרחם.

·       השעתיים הראשונות של התינוק מיד לאחר הלידה, הם הזמן בו התינוק נמצא בשלב העירנות המירבי שלו לזמן הקרוב.
מומלץ לנצל אותן כדי להתחיל להטמיע בו את תהליך ההנקה, תוך שימוש ברפלקסים המולדים שנמצאים בשיאם.

·       הנקה ראשונית זו תאותת לגוף להתחיל להפעיל את מנגנון יצור החלב, תהליך שאורך מס' ימים.

·       הנקה מרובה ביממה הראשונה (כ 8 הנקות ב24 השעות הראשונות), תעודד יציאת מקוניום (הקקי הראשוני) ותפחית סיכוי להופעת צהבת ילודים.

·       הנקה ראשונית טובה, ללא התערבויות, תתרום לביסוס מיטבי של ההנקה, בשלב מאוחר יותר.

מהם התנאים המיטיבים כדי לאפשר הנקה בחדר לידה?

·       מגע עור לעור (skin to skin) בין האמא לתינוק.. בשלב זה כל חלקי גופו הקדמיים של הרך הנולד נמצאים במגע עם האם, ופלג גופו האחורי מכוסה בשמיכה.

·       ייבוש התינוק באמצעות ניגוב, ללא רחצה. במיוחד של כפות הידיים.
כפות ידיו של התינוק לאחר הלידה ספוגות במי השפיר בהם שהה. ריחם דומה לריח המופרש מפטמות האם, מה שמאפשר לתינוק, באמצעות חוש הריח, להגיע בזחילה אל המקום הטבעי והמאפשר ביותר להנקה.

·       שימוש באפידורל ובפיטוצין במשך זמן ארוך במהלך הלידה, הוכח במחקרים רבים, כשמשפיע לרעה על יכולותיו של הרך הנולד לבצע הנקה ראשונית.
ניתן לשפר את הסיכוי ע"י הפחתה של החומרים בשלב השני של הלידה במידת האפשר. (ניתן להכניס זאת כחלק מהבקשות בתוכנית הלידה).

·       בכל שימוש באמצעי תרופתי המלווה בעירוי נוזלים במקביל, לאורך זמן, נוצרות בצקות בידיים וברגליים, אך גם בשדיים, דבר שמפריע למעבר הקולוסטרום , והחלב בהמשך, דרך צינוריות החלב. לכן מומלץ להימנע גם מעירוי נוזלים ממושך, שלא לצורך.

·       מרבית הבדיקות והטיפולים של התינוק לאחר הלידה (מלבד שקילה, למשל) יכולים להתבצע על האם. אם לא קיים צורך טיפולי משמעותי, אין צורך להפריד בין האם לתינוק, מה שיאפשר את קיום ההנקה.

ומה אם לא יהיה לי חלב להניק כבר בחדר הלידה?

אז צפירת הרגעה: לאף אחת אין חלב מיד לאחר הלידה.

אז למה בעצם לצפות?

גוף האישה במהלך ההריון מתחיל לייצר קולוסטרום כבר בשבועות 15-20 במהלך ההריון.
כך, שלמעשה בכל שלב בו תלדי החל משבועות אלו, הגוף מוכן עם הקולוסטרום המתאים לצרכי התינוק בהתאם לגילו.
רק כשלושה עד ארבעה ימים מהלידה נפגוש את החלב.

מהו הקולוסטרום:

קולוסטרום הוא החלב הראשוני הקיים לאחר הלידה בדרך כלל זהו חלב בצבע צהוב או אפילו כתום, סמיך מאוד.  וחלק מהנשים אף מסוגלות לסחוט טיפות בודדות ממנו כבר בהריון (אם כי הדבר איננו מומלץ).
כמעט בלתי אפשרי לשאוב אותו בעזרת מכונה וקשה מאוד לסחוט אותו (במידת הצורך, ניתן לסחוט אותו לתוך כפית או מזרק קטן).
הקולוסטרום מכיל המון מרכיבים תזונתיים חשובים מאוד לתינוק כמו חלבונים, נוגדנים, אנדורפינים, תאי דם לבנים ועוד.
הקולוסטרום נמצא כאפקטיבי במיוחד לשמירה על בריאות איתנה ולמאבק במחלות שונות המאיימות על בריאות הגוף.

ככל שהתינוק יצרוך יותר קולוסטרום בימים הראשונים, מערכת העיכול תיכנס לפעולה בהקדם, ובין יתר היתרונות הוא מניעת הופעת צהבת ילודים.

הנקה ראשונית בחדר לידה בקולוסטרום תורמת לבריאותו של התינוק ומשמעותית מאוד לביסוס ההנקה בהמשך הדרך.

מרבית התינוקות שנולדו בלידה וגינלית, ללא התערבות רפואית, יוכלו במהלך השעה הראשונה מאז לידתם, במידה שלא יפריעו להם, לזחול באופן עצמאי מהמקום בו הניחו אותם על גוף אימם עד לשד המועדף עליהם ויתחילו לינוק. לבד! להלן סרטונים מקסימים שמראים יפה כיצד זה קורה בפועל:

BREAST CRAWL – זחילה לשד

BREAST CRAWL – זחילה לשד לאחר הלידה

הנקה בחדר לידה מיד לאחר הלידה

נכתב על ידי רבקי פריד – דולה תומכת לידה בצפון, מדריכת הנקה ומדריכת עיסוי תינוקות מבית גדולה.

את רוצה להניק כבר בחדר הלידה?

מלאי תוכנית לידה ויזואלית ועזרי לצוות הרפואי לדעת מה חשוב לך

The post הנקה בחדר לידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

הנקה היא פעולה טבעית.
למרות זאת, לא תמיד היא באה בקלות, ולעיתים דורשת לימוד, אימון ותרגול עד שמגיעים למצב שבו ההנקה היא קלה, טבעית וזורמת בנעימים.
תמיכה בהנקה מבחינה רגשית ופיזית של השותף היא חשובה והכרחית, ובמיוחד בתחילת תקופה ההנקה וראשית ההורות.

כיצד יכול השותף שלך להעניק לך תמיכה בהנקה?

להיות עוגן

זוהי תקופה מטלטלת, רגשית פיזית וגופנית – כל מה שהכרתם לא קיים יותר ולכן חשוב שתוכל להיות העוגן של זוגתך.
כתומך נסה לספק תמיכה רגשית, עידוד, תמיכה ולהיות לצד של זוגתך בבחירות שלה.
חשוב לא לבקר אותה ולא להיות שיפוטי, ולהכיל את המצב החדש.
קח בחשבון שאולי היא תבכה בלי סיבה ואולי היא תהיה עצבנית ממחסור בשינה או מזה שהיא הגיעה לצחצח שיניים או לשתות את הקפה רק בערב כשחזרת הביתה כי היא כל היום הייתה סביב הנקות, החלפות חיתול, הרדמה וחוזר חלילה.

יעוץ הנקה

הנוכחות שלך במהלך פגישת יעוץ הנקה יכולה לתרום רבות לקשר בינך ולבין זוגתך ולתינוק.
תוכל להועיל בלזכור את הדברים החשובים, ולהזכירם בהמשך בעת הצורך.
בנוסף, תוכל לשים לב לדברים כגון כיצד נראה חיבור נכון, איזו תנוחה הייתה מתאימה יותר לאמא ולתינוק, ואיך בסופו של דבר מטפלים בגודש, סימני רעב מוקדמים ומאוחרים ויתר הדברים הרלוונטיים.

כמובן שרצוי שגם לפני הלידה תיקח חלק במפגש של הכנה להנקה.

תמיכה פיזית

לכול אחת נוח להניק בתנוחה אחרת, על כורסא/ספה או במיטה.
ההנקות בשלב זה הן ארוכות וזוגתך תשמח שיהיה בקבוק מים בהישג יד (שזה ביד הפנויה שלא נשען עליה התינוק), טלפון נייד או סידרה בטלוויזיה בזמן הנקה ע"מ להעביר את הזמן.
כמו כן אם תדאג שלזוגתך תהיה גם שמיכה נעימה, כרית ונשנושים במקום ההנקה החביב עליה זה מאוד ישמח אותה בתקופה לא פשוטה זו.

מטלות בבית

גם אם אתה מהגברים שעושים מטלות בית וגם אם לא, בשלב זה של החיים מטלות הבית הן עלייך.
זוגתך עסוקה עכשיו בלהיות מקור המזון והנחמה של התינוק החדש שלכם אז זה יקל עליה אם תדאג לה לאוכל טעים ומזין, וכזה שניתן לאכול קר וביד אחת ובאופן כללי תדאג שאשתך תוכל לישון, לאכול לנוח ולהתקלח ברוגע.

הרגעת התינוק

למרות שתינוקות יונקים גם בלילה זה לא אומר שאין לך איך לעזור אלא להיפך, יש לך מגוון דרכים להיות לעזר רב.
אתה יכול להחליף חיתול, להדליק אור קטן ולעזור לארגן מקום ישיבה נוח כי בתקופה הזו חיבור התינוק לשד עדיין לא מתרחש בצורה אוטומטית אלא צריך אור כדי לראות מה קורה.
לפעמים התינוק יבכה בלי סיבה ברורה- אולי זה גזים, אולי גרעפס תקוע או שיניים בהמשך הדרך..
אבל אם התינוק ינק לשובע והוא עדיין בוכה אתה יכול להרגיע אותו על הידיים, עור לעור, להתכרבל יחד, לטייל איתו ברחבי הבית, לקפוץ איתו על כדור פיזיו או לנענע אותו בכסא נדנדה.
מה שלא תבחר, זה יתרום לשניכם לבונדינג ושינוי האווירה בלילה קשה יעזור לכולכם.

תמיכה נוספת ומשמעותית:

•  אפשר לבת זוגתך להשלים שעות שינה בכך שתדאג לתינוק בשעות שהיא משלימה אותן, קח אותו לטיול במנשא או בעגלה, להתכרבלות משותפת או כול פעילות אחרת שתרדים אותו.
• היה שומר הסף – זוהי תקופה רגישה שבה לא רק אתם לומדים מחדש את המשפחה החדשה אלא גם תקופה שכולם מרגישים שהם צריכים להביע את דעתם גם אם דעה זו לא מבוססת מחקרית וגם אם דעה זו מחבלת בהנקה ולכן חשוב שתהיה לצד זוגתך ותעמוד מאחורי בחירות שלה.
• יש דרכים רבות לייצר בונדינג יחודי משלך עם התינוק.
  אתה יכול להיות אחראי על המקלחת, לעשות עיסוי לתינוק, לקחת אותו לטיול במנשא עם הכלב מידי יום וכו'.. העיקר תקשורת ושזוגתך לא תרגיש לבד במערכה.

ניתן לסכם ולהגיד שחשוב שתשמרו על תקשורת פתוחה וכנה ביניכם, גם אם אישתך מניקה שהיא לא תרגיש לבד במערכה, תמיד ובכול דבר ניתן למצוא איך לתת יד ולעזור מבלי שזה יפגע בבחירה של האמא להניק.

כתבה אנה סיריצוב – דולה תומכת לידה ומדריכת הנקה מבית גדולה

שכחת מאיזה צד הנקת?
כנסי לאפליקציית "גדולה אונליין" ותוכלי לעקוב אחר ההנקות והגדילה של התינוק.

The post תמיכה בהנקה – כיצד השותף שלך יוכל לתמוך בך בהנקה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

כדאי להכין את הפטמות להנקה עוד בתקופת ההריון למניעת סדקים ופצעים.

לא נכון. במהלך ההריון מתבלטות על ההילה נקודות בולטות הנקראות בלוטות מונטגומרי. תפקידן להפריש חומר שומני המספק את הלחות הדרושה ומגן על הפטמה. משערים שהפרשת הבלוטות בעלת ריח וטעם, העוזרים לתינוקת למצוא את דרכה אל השד. ההילה והפטמה לא זקוקות לקרם או שמן כדי שיהיו רכות ובריאות. שטיפת האזור בסבון ומריחת קרם או שמן עלולות להסיר את ההפרשה הנחוצה, לייבש את העור ולשנות את ריח השד. חשוב לציין כי סדקים ופצעים לא נוצרים בגלל יובש העור.

בימים הראשונים אין מספיק חלב וכדאי להאכיל בבקבוק בנוסף.

לא נכון. הרוב המכריע של הנשים המניקות מייצר מספיק חלב. ב-3-5 ימים אחרי הלידה התינוקת יונקת קולוסטרום משדי אמה. זהו נוזל השונה במראהו, כמותו ואיכותו מהחלב המוכר לנו. הקולוסטרום סמיך, דביק, צהבהב בדרך כלל, עשיר בחלבונים נוגדנים ושומן, מספק אנרגיה רבה, מגן מפני מחלות ואלרגיות וכמותו מעטה, בהתאם לגודל קיבת התינוקת בימים אלו. במידה ואין סיבה רפואית, כדאי להימנע ממתן בקבוקי תחליף מזון לתינוקות (תמ"ל) מאחר והוא עלול לעכב את ייצור החלב, למנוע מהתינוקת את ההזדמנות להפיק את המרב מיתרונות הקולוסטרום ולהקשות על החזרה ליניקה ישירה לאחר אכילה מבקבוק.

פצעים וכאב זה נורמלי בהתחלה.

לא נכון. תתכן תחושת רגישות בפטמות בימים הראשונים, מאחר ועור הפטמה עדין ואינו מורגל בגירוי רב. כל פצע, שפשוף או חבלה בפטמה אינם חלק מהנקה מוצלחת ויש לבדוק מה הסיבה לכך. פצעים וסדקים נוצרים לרוב מהצמדה לא נכונה של התינוקת אל השד אך יכולים גם להיות מושפעים ממבנה אנטומי של הפה או מנוכחות פטריה. הנקה לא אמורה לכאוב, ואם זה כך, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי.

תינוקת יונקת את עיקר הארוחה בעשר דקות / תינוקת צריכה לאכול כל 3 שעות ולא פחות.

לא נכון. ישנם תינוקות המסוגלים לשבוע בזמן קצר ואילו אחרים זקוקים לזמן ארוך יותר. הגבלת זמן ההנקה והמרווחים בין ההנקות תגרום להפחתת גירוי הפטמות ולכן להפחתת כמות החלב המיוצר בשדיים, התינוקת עלולה להישאר רעבה ולא לעלות במשקל די הצורך ומכאן לתרום לגמילה מוקדמת מהרצוי. זמן הנקה ממוצע נע בין 10 ל-40 דקות וזאת במהלך 8-12 הנקות ביממה.

אם נותנים לתינוקת תוספת בבקבוק אחרי הנקה והיא אוכלת אותה, סימן שההנקה לא מספיקה.

לא נכון. מומלץ להניק את התינוקת עד שהיא משחררת את השד ומראה סימני רוגע ושובע. במידה והיא מראה סימני רעב, אפשר להמשיך ולהניק מהצד השני. אם התינוקת אינה מסופקת מההנקה בלבד יש לפנות לייעוץ מקצועי.מרבית הבקבוקים מזרימים חלב ללא הגבלה ברגע שהופכים אותם כלפי מטה, מה שלא מותיר לתינוקות ברירה אלא להמשיך ולבלוע…

תינוקת יונקת זקוקה לתוספת מים בימים חמים.

לא נכון. חלב אם מכיל את הנוזלים הדרושים לתינוקות. תוספת מים ו/או תה מפריעים להנקה בחודשים הראשונים, הם ממלאים את קיבת התינוקת בתכולה חסרת ערך תזונתי במקום ארוחה מזינה.

תינוקות הניזונים מתמ"ל ישנים יותר טוב בלילה.

לא בהכרח. חלק מהתינוקות היונקים ישנים שעות ארוכות ברציפות בלילות וחלק מהתינוקות הניזונים מתמ"ל מתעוררים פעמים רבות בלילה, ללא קשר לגילם. על פי ההערכה, להתעוררויות במהלך הלילה יש חלק חשוב בהגנה על תינוקות מפני מות עריסה. מחקרים מראים כי שיעורי מוות בעריסה נמוכים בקרב תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל.

אישה עם שדיים קטנים אינה יכולה להניק.

לא נכון. גודל השדיים נקבע ע"י כמות הרקמה השומנית, ואין קשר בינה לבין הרקמה התפקודית, מנגנון יצור החלב ויכולת האישה להניק.

שאיבה היא מדד טוב לכמות החלב שיש לאם.

לא נכון. כמות החלב הנשאבת משתנה ותלויה בגורמים רבים, למשל, סוג המשאבה, שעת השאיבה ומידת הלחץ של האם. בהנקה תקינה תינוקת יכולה לינוק יותר חלב מהכמות שאמה תשאב. השאיבה מראה רק כמה חלב ניתן לשאוב בדיוק באותם התנאים בהם הוא נשאב.

אם את חולה עליך להפסיק להניק.

לא נכון. עם מעט מאוד יוצאים מן הכלל. סביר שאישה מניקה החולה בשפעת, הצטננות, דלקת או שלשולים, עם או בלי חום, כבר העבירה לתינוקת את הדלקת/מחלה, מאחר וכנראה נדבקה עוד לפני שידעה שהיא חולה. בחלב אם עוברים הנוגדנים למחלה ולכן ההגנה הטובה ביותר עבור התינוקת, כדי שלא תחלה או כדי שתחלים במהרה, היא להמשיך להניק.

אם את נוטלת תרופה עליך להפסיק להניק.

לא נכון. זו איננה הנחיה נכונה באופן גורף ויש לבדוק כל מקרה לגופו. מומלץ ליצור קשר עם אחד מהמרכזים הטרטולוגיים הפועלים בארץ, לקבל מהם מידע מדוייק ומעודכן על פי שם התרופה ולהחליט בהתאם.

מאת ענת ברגר , מדריכת הכנה לידה ומדריכת הנקה

The post מיתוסים וידע מוטעה בנושא ההנקה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

התארגנות לקראת הלידה

כדאי לנצל את הזמן הפנוי שיש בסוף ההריון ולהתארגן כך שנחסוך זמן ונקל על עצמנו לאחר הלידה. הנה כמה רעיונות:

ציוד ראשוני לתינוק:

בגדים, רהיטים, עגלות, ובעצם כל מה שהתינוק יצטרך – זה הזמן להתחיל לחפש.
לבדוק אם יש למשפחה / חברים דברים שמוצאים חן בעיניך, לסרוק את הפורומים ולעשות השוואות מחירים וחנויות, וללכת לבחור.
את כל מה שקונים אפשר להזמין ולקבל הביתה לאחר הלידה.
אם את לא סומכת על בן זוגך אפשר גם להכין הכל מראש בבית .
בכל מקרה חשוב שיהיה לך ליום השחרור מבית היולדות סלקל, ושתדעו איך מחברים אותו ברכב.

אנשי מקצוע:

בררי המלצות ודאגי שיהיו לך רשימות טלפונים של מי שיוכל לעזור לך לאחר הלידה-
יועצת הנקה, רופא ילדים, סניף טיפת חלב, מוהל (אם זה בן), דולה פוסט-פרטום (לאחר הלידה).

סדנת הכנה להנקה:

אם לא השתתפת בה כחלק מקורס הכנה ללידה, וגם אם כן ואת רוצה חיזוק, בררי איפה ומתי מתקיימות סדנאות הכנה להנקה.
עלותן בדר"כ סמלית והן נותנות המון ידע שיוכל לעזור בזמן אמת.

קינון:

נשים רבות מרגישות לקראת הלידה צורך בלתי נשלט ממש לעשות דברים בבית ו"להכין את הקן",
אז הנה כמה דרכים יעילות לניצול הדחף הזה:
· לבשל ולהקפיא אוכל,ממש למלא את המקפיא, כך שבתקופה הראשונה לא תצטרכי לבשל בכלל.
· לכבס ולארגן את המצעים, הבגדים ושאר האביזרים של התינוק כך שיהיו מוכנים בארון (אם את לא מאמינה בעין הרע)
· לעצב ולארגן את חדר התינוק – תתפלאי מה אפשר לעשות עם קצת צבע, סטנסילים וחשק…
· ניקיון יסודי של הבית – זה בדיוק הזמן… אחרי הלידה לא יהיה לך כח פיזי וזמן, בעוד שכעת העבודה הפיזית הזו יכולה רק לעזור לך להגיע למטרה המיוחלת – הלידה.
זו דרך מעולה להרוויח שניים (תנועתיות ונקיון) במחיר אחד.

השהות במחלקת היולדות

יש נשים שמוצאות את השהות במחלקת היולדות לא נעימה במיוחד.
חלקן מעדיפות לשלם על מלונית וחלקן אף מתעקשות להשתחרר הביתה מוקדם.
לא משנה מה תחליטי לעשות, הנה כמה טיפים שיקלו עליך:

תינוקיה, ביות מלא או אפס הפרדה –

זוהי אחת ההחלטות המשמעותיות הראשונות שתצטרכי לעשות לגבי תינוקך.
מחקרים מראים שלשהות המשותפת של תינוק עם האמא כבר מהרגעים הראשונים לחייו השפעה משמעותית על האם (מניעת דכאון אחרי לידה), על התינוק (בוכה פחות, מקבל את החום שדרוש לו, ועל ההנקה (התינוק יונק לפי דרישה, לא צריך להמתין לרעב משמעותי כדי לקבל אוכל כך שמהלך ההנקה מתאזן בקלות יתרה).
אמהות רבות מתקשות לדמיין את תינוקן לבד בתינוקייה.
מצד שני נשים רבות מספרות שהיו עייפות, וכואבות מדי לאחר הלידה והעדיפו לנצל את 2 הלילות בבית היולדות לשינה.
כדאי לנסות את הביות המלא או אם אפשר את מחלקת אפס הפרדה מאחר ובדר"כ התינוקות ישנים דווקא טוב יותר ליד האם, בעיקר בלילה הראשון.
במחלקת אפס הפרדה תוכלי לקבל עזרה מבן/בת זוגך או מלווה אחר לפי בחירתך שיוכל להישאר אתך לאורך היום והלילה.

טיפול ראשוני בתינוק:

נצלי את השהות במחלקה ולמדי מהאחיות כיצד לטפל בתינוק – כיצד מחליפים חיתול, מניחים לגיהוק (גרפס), רוחצים, מטפלים בטבור ועוד.

הנקה:

ברוב בתי היולדות יש סדנאות הנקה וחשוב להצטרף אליהן.
בנוסף , בררי אם יש בבית היולדות יועצת הנקה מוסמכת IBCLC והקפידי לשאול ולהיעזר בה לכל בעיה שצצה.
במידה ומתגלה בעיה בהנקה בבית היולדות ואין יועצת הנקה מוסמכת, כדאי להקדים ולהזמין יועצת הנקה שתגיע אליך לבית היולדות או שתפגשי כמה שיורת מוקדם לאחר השחרור מבית היולדות.

קניות:

במידת הצורך, שלחי את בן/בת זוגך או מישהו אחר לקנות עבורך משחה לפטמות (חפשי כזו שלא צריך לרחוץ מהשד לפני ההנקה),
ושמן או ג'ל לתפרים. אלו מוצרים שחבל לקנות מראש בעיני.
גם חזיית הנקה אפשר לקנות רק לאחר הלידה ולהתאים אותה לגודל השד.
בחלק מבתי החולים יש חנויות שבהן ניתן למצוא חזייה ראשונה ובאחרים יש מוכרות שמסתובבות במחלקת היולדות.

מתנות:

בדרך כלל ניתן לקבל ערכת מתנה ליולדת במחלקת היולדות.
שימי לב שעל מנת לקבלה יש למלא פרטים הנכנסים למאגר לקוחות של חברות שאחרי כן גם מתקשרות עם הצעות שונות.

ביקורים:

לא בכל בתי היולדות מקפידים על שעות הביקור.
אם חשוב לך להימנע מעומס מבקרים – הודיעי מראש שאת מעדיפה לקבל את האורחים בבית (או להפך…).

טיפול בתפרים :

אם עברת חתך אפיזיוטומי, חשוב להקפיד ולשטוף את האזור במים חמימים כמה שיותר.
אם יש שפופרת ליד האסלה אפשר פשוט לכוון אותה לאזור בתוך האסלה במקום להיכנס לתוך האמבטיה.
אפשר להשתמש גם בתמציות קלנדולה ולבנדר שמטפטפים לתוך בקבוק מים עם פקק ספורט או "שפריצר" ולהתיז על האזור.
בבית היולדות אפשר לבקש פד עם מגנזיום שיכול להקל, או לקנות מראש פדים מיוחדים לצורך העניין.
יש מגוון רחב של ג'לים, שמנים ומשחות שיכולים לעזור – לדוגמא אלופירסט, סטיטול של בייבי טבע , ארניקה ורסקיו.

תינוק שנשאר באשפוז:

לעתים יש צורך להשאיר את התינוק באשפוז יום או ימים נוספים בשל חשש לצהבת או סיבות אחרות.
בהנחה שהאם לא נשארת באשפוז זה דורש התארגנות מיוחדת לשהות שלך בבית החולים להנקה וטיפול בתינוק.
נסי לברר אם יש חדר מיוחד שתוכלי לשהות ולהניק בו. אם לא, בקשי עזרה מכל מי שיכול לסייע לך להיות כמה שיותר בבית החולים עם התינוק ובמקביל לנוח על מנת שתצליחי להתאושש.

החזרה הביתה

עזרה:

עזרה היא מילת מפתח בתקופה הראשונית שלאחר הלידה.
תכנני ובקשי עזרה מראש – מאמא, מחברה, מסבתא, מאחות או מכל אחד אחר שאת סומכת עליו.
נכון, ייתכן שאחרי הלידה לא תרצי אף אחד חוץ מבן זוגך בסביבה, אבל חשוב שבמקרה הצורך תהיה לך עזרה זמינה לבישול, ניקיון, עזרה בטיפול הראשוני בתינוק, ואפילו סתם כדי שיהיה אתך מישהו בימים הראשונים והמבהילים.
דולה פוסט-פארטום היא אופציה נוספת – מקצועית – תומכת לאחר לידה.
נשים רבות מוצאות שהטיפים והמידע של הסבתות והדודות מבלבלים אותן מאחר ואינם עומדים עם ההנחיות הקיימות כיום בטיפת חלב.
דולה פוסט-פארטום תוכל לתת לך מידע מבוסס ומעודכן.

הלילה הראשון בבית:

כל אמא תוכל לספר לך שהלילה הראשון עם התינוק בבית היה פשוט נורא…
בדר"כ מתאפיין הלילה הזה (ואם לא זה אז זה שלאחריו) בתינוק צורח ללא הפסקה, אמא שבטוחה שאין לה חלב או שמשהו אחר לא תקין אצל התינוק ואבא עייף.
אז בואו נתחיל בהבנה שזה נורמלי. לחלוטין.
התינוק שלך מתחיל לפתח תאבון בריא, והגוף שלך לומד להכיר את הצרכים שלו ולייצר חלב בהתאם.
בנוסף המעבר לבית הוא שינוי נוסף בחייו הקצרים של התינוק שלך והגיוני שייקח לו זמן להתרגל אליו.

הנקה:

אם מתגלים קשיים בהנקה – כאבים בפטמות, גודש, חוסר ביציאות מספקות אצל התינוק, חוסר בחיתולים רטובים או כל בעיה אחרת – חשוב להקדים ולפנות לתמיכה של יועצת הנקה.
אם ההנקה חשובה לך חשוב שתקבלי תמיכה בהנקה מוקדם ככל האפשר, לפני שהקשיים יחמירו.

זוגיות:

עם כאבים הנובעים מהתכווצויות הרחם, דימומים, נזילות חלב, הורמונים משתגעים ועייפות, סביר להניח שהדבר האחרון שתחשבי עליו הוא בן/בת הזוג שלך.
קחי בחשבון שגם עבורם אלו ימים לא פשוטים.
הזוגיות, שהייתה עד כה מובנת מאליה עבור שניכם דורשת מעתה תשומת לב ועבודה.
התייחסו לטיפול בתינוק הטרי כאל משימה זוגית ולא כאל משימה שלך שהוא/היא "עוזר" בה.
מעבר להנקה הוא יכול וכדאי שיעשה הכל. גם חופשה של יותר מיום יומיים לאחר הלידה תיטיב עם שניכם.

תקשורת פתוחה מונעת המון תסכולים ובעיות.
דווקא בתקופה בה המשימות מתרבות והזמן שלכם זה עם זה מצטמצם חשוב שתקדישו זמן לשיחות אמיתיות על מה שמטריד אתכם ולפתרון בעיות.
במיוחד לאחר חזרת בן/בת הזוג לעבודה, חשוב להקציב זמן לשיחות גם על מה שעבר עליו במהלך היום, ולהתייחס גם אליו ולא רק לתינוק.

משכב הלידה –

6 השבועות שלאחר הלידה נועדו לאפשר לך להתאושש מהלידה.
ההמלצה היא להימנע במהלכם מקיום יחסי מין, ואצל רוב הנשים העייפות וההורמונים מחלישות את הליבידו גם ככה.
עם זאת, כשאפשר, הרשו לעצמכם מגע – חיבוקים, נשיקות, מזמוזים, כל מה שיזכיר לך שאת אשה מושכת.

הזנת התינוק
האכלת התינוק בתחליף מזון לתינוקות (תמ"ל) היא פשוטה- על כל קופסת תמ"ל יש הוראות מדויקות וכל שצריך לעשות הוא לעקוב אחריהן ולתת לתינוק את הבקבוק.
את יודעת בדיוק כמה הוא אכל וכמה הוא אמור לאכול.

חלב אם הינו המזון הטוב ביותר לתינוקך, הוא מחזק את הקשר בין האם לתינוק ותורם למערכת החיסון של התינוק .
עם זאת, למרות התדמית הטבעית והפשוטה, ההנקה אינה קלה וברורה מאליה ודורשת תמיכה ומאמץ.
מודעות לבעיות שעשויות לצוץ ופניה לעזרה בהקדם ישפרו את הנאתך מההנקה.
כך למשל לגבי קפיצות גדילה – משבר בהנקה המתרחש בזמנים קבועים פחות או יותר (3 שבועות, חודש וחצי ועוד) בהם התינוק בעצם דורש מגופך להגביר את אספקת החלב.
מודעות לעניין, והקפדה על מנוחה, תזונה נכונה ושתייה מרובה, והמשך הנקה מלאה לאורך המשבר (בדר"כ כ24 שעות) יסייעו לך להתמודד עמו בקלות.

אביזרים –

חזיות הנקה, חולצות הנקה, כרית הנקה ואף ספת הנקה יכולים להקל על חייך.

יועצת הנקה טובה-

כזו שמאפשרת לך להתקשר גם אם את סתם חשה לפתע חוסר בטחון- מרגיעה ונותנת המון שלווה ובטחון.

גזים – קוליק

רק התחלנו להתרגל לתינוק, להכנס לשגרה, והנה משהו מפריע אותה.
בסביבות גיל 10 ימים סובלים רבים מהתינוקות מכאבי בטן, בעיקר בשעות הערב.
אצל רובם זה מתבטא בהתפתלויות, התכווצויות ובכי הנמשך לאורך שעות .
זוהי תופעה מוכרת, נפוצה ולרפואה המודרנית אין דרך משמעותית לפתור אותה. שיטות סבתא ורפואה טבעית, אבל, יש גם יש…

מנשא

נשיאת התינוק במנשא היא ההמלצה הטובה ביותר של אמהות מנוסות רבות.
הריח שלך, הדופק שלך, קולך, והתחושה של גופך הצמוד לגופו (או של גוף אביו, זה לא משנה) מרגיעים במהירות את רוב התינוקות.
גם לתנוחה העוברית המכווצת שהמנשא גורם להם להיות בה יש כנראה אפקט מרגיע.
גם תינוק הסובל מאד יכול להירדם ולבלות שעות רבות בשינה במנשא…

עיסוי תינוקות

עיסוי של הבטן של התינוק וקיפול הרגליים לבטן, או שיטות אחרות שתוכלי ללמוד בסדנאות עיסוי תינוקות או בספרים העוסקים בנושא, יכולים לעזור מאד לתינוק הסובל מגזים.
בבתי המרקחת ניתן למצוא תכשירים שונים הומאופטיים ואחרים . שווה לנסות אותם ולראות אם יש הטבה.
תזונת האם המיניקה – הדעות בנושא חלוקות. האם אכן יש השפעה לתזונת האם?
ובכל זאת, אמהות רבות וביניהן אני, שהתייאשו משלל השיטות האחרות ופנו לעזרת "איילת מטוטלת" המאבחנת וממליצה אילו מוצרי מזון להוריד מהתפריט, מדווחות על השפעה חיובית משמעותית.

חופשת הליד
שם מצחיק בחרו להם, ל15 השבועות שלאחר הלידה. מה שבטוח זה שחופשה הם לא… בעיקר בהתחלה.
שום דבר אינו ברור מאליו – לא אוכל, לא שינה, לא מקלחת ואפילו – לא פיפי…
לישון – בכל הזדמנות אפשרית. ברגע שהתינוק ישן או שמישהו נמצא שם ומאפשר לך. השינה תתן לך כוחות ותאפשר לך להתחדש.
תינוק בן יומו יכול להיראות לפעמים מפחיד מאוד ומאיים כשלא יודעים איך לטפל בתינוק חדש, וזה לגיטימי.
חשוב שתדברי על הפחדים, והכעסים שמתעוררים בך וחשוב עוד יותר לבקש ולדרוש עזרה אם את חשה שאת לא יכולה יותר…
הגוף שלך עבר המון בתשעת חודשי ההריון והלידה. היי סבלנית כלפיו.
המשקל, סימני מתיחה, דימום, הכל נורמלי ויעבור עם הזמן…
פני זמן לעצמך – למקלחת, אכילה של מזון בריא, יציאה מהבית, וכל דבר שיעשה לך טוב.
היי סלחנית לעצמך ולבן זוגך. זכרי שלא נולדת אמא, ושאת לומדת יחד עם בן זוגך ועם התינוק שלכם…
מצאו זמן להנות . מהתינוק. מהמשפחה החדשה שלך שנולדה. מעצמך – אמא מדהימה…

שכחת מאיזה צד הנקה בפעם האחרונה?
כנסי לאפליקציה של "גדולה אונליין"ותהני ממעקב אחר הנקה וגדילה של התינוק.

The post טיפים להורים טריים – "ספר הדרכה" לטיפול בתינוק הטרי appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

האם התינוק יונק מספיק?

זוהי אחת השאלות שהכי מטרידות אמהות.
הרי זה לא כמו בבקבוק, שם יש לנו אפשרות לראות בדיוק כמה התינוק אכל. ואם הוא בוכה – איך נדע אם זה רעב או משהו אחר?

דרך טובה לענות על שאלה זו היא לעקוב אחרי החיתולים שלו:

מתן שתן: הרטיבי חיתול נקי עם 3 כפות מים ושקלי אותו בידך – כך מרגיש חיתול עם פיפי.
אצל תינוק בריא, הניזון מהנקה בלבד, נצפה ל4-6 חיתולים כאלה ביממה עד גיל שבועיים,
ו6-8 חיתולים כאלה בהמשך.
מתן צואה: בין היום השלישי לשישי אחרי הלידה, נצפה לראות שהמקוניום (צואה שחורה כהה) הופך בהדרגה ליציאות במרקם דמוי קוטג' בצבע צהוב – חרדל.
עד גיל 6 שבועות אנחנו מצפים תינוק בריא לפחות ל3 יציאות כאלה ביממה .

"עצירות" או מיעוט במתן שתן עשויים להיות סימן לכך שהתינוק לא יונק מספיק .
יש לפנות במקרה כזה בהקדם לעזרת יועצת הנקה מוסמכת.

בנוסף, חשוב לשים לב שהתינוק שלך מתעורר להנקות, שהוא מגיב ועירני.
אם יש לך ספק – פני ליועצת הנקה או לרופא בהקדם.

רוצה להתייעץ עם נשות מקצוע מתחום ההריון, הלידה וההורות?
כנסי לאפליקציה של "גדולה אונליין" ותוכלי לקבל תמיכה 24/7.

The post האם התינוק יונק מספיק? appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

1.     הקשיבי לעצמך, לימדי לדעת מתי טוב לך ומתי לא. לימדי לענות לצרכייך. גם בהקשר של הנקה, ושל אימהות בכלל.

2.     לימדי על הנקה ובעיקר על יתרונות ההנקה כדי שתוכלי לענות תמיד למי שמנסה לרפות את ידייך. לדוגמא, אם תבחרי להניק מעבר לגיל שנה, קראי קצת על יתרונות ההנקה מעבר לגיל זה, כדי שתהיה לך תמיד תשובה בשלוף למי שיאמר לך: "אבל עכשיו אין לחלב שלך שום ערך תזונתי…".

3.     לימדי לסנן מידע, יש נשים שיתנו לך מידע רב ולא מעודכן בנושא הנקה. חמותך יכולה לספר לך מה אחות טיפת חלב שלה אמרה לה. את יכולה לחייך ולומר תודה ולעשות את מה שנכון בשבילך.

4.     אם את מרגישה שאחות טיפת חלב שלך או רופא הילדים שלך או רופא הנשים שלך אינם מעודדים הנקה, את יכולה לשקול להחליף אותם. הם נותנים לך שרות ואת הלקוח שלהם ולא להיפך. למרפאות טיפת חלב בהן יש אחיות שהן גם יועצות הנקה בידקי כאן.

5.     מיצאי לך יועצת הנקה. נסי לפגוש את יועצת ההנקה לפני הלידה, לצורך מפגש הכנה להנקה. צרי קשר עם מספר יועצות ותרגישי אל מי את מתחברת יותר. כך במקרה שתצטרכי אותה לאחר הלידה דחוף, תרגישי נוח להתקשר אליה כאשר את צריכה אותה ולא בזמנים שנראים לך לא מפריעים. כדי לקבל מספרי טלפון של יועצת הנקה קרובה למקום מגורייך את יכולה להיכנס לאתר של איגוד יועצות ההנקה הישראליות כאן.

6.     הנקה לא אמורה לכאוב, יתכן שבתחילת הדרך הפטמות יהיו רגישות (כי אנחנו לא רגילות למגע כל כך רב עם הפטמות שלנו) אבל זו רגישות ולא כאב.כאשר את מניקה וכואב לך, חפשי עזרה כמה שיותר מהר. זו הסיבה ששמור לך הטלפון של יועצת ההנקה – השתמשי בו.

7.     בקשי עזרה רבה ככל האפשר, שיכינו לך אוכל, שיכבסו, שינקו, שיסדרו, שייקחו את הילד הגדול מהגן. נסי שהעזרה לא תכלול מתן בקבוק לתינוק היונק לפני שאת רוצה בכך. יש הרבה עזרה שיכולה להפוך את חייך להרבה יותר קלים גם ללא אותו בקבוק.

8.     אל תסתכלי על השעון. תינוק אמור לינוק כמה שהוא רוצה בזמנים שהוא רוצה. אל תמדדי לו את זמני הארוחות שלו (כמו שאת לא רוצה שיקחו לך את הצלחת באמצע האוכל, גם הוא לא רוצה). אל תמדדי כמה זמן את מניקה, ואל תמדדי כל כמה זמן את מניקה. תניקי וזהו.

9.     הקיפי את עצמך בנשים מניקות, כך תרגישי שאת חלק מקבוצת התמיכה הגדולה של המניקות. תוכלי לספר סיפורים מוזרים על הנקה בלי שאף אחת תפקח עלייך זוג עיניים.

10.  מצאי קבוצת לה לצ'ה באזור מגורייך. כאשר ההנקה כבר הפכה לטבע שני, קבוצת לה לצ'ה בה נפגשות אמהות באזור מגורייך ומדברות על הנקה ומניקות יחד יכולה לעזור מאוד בלשמר את ההרגשה שאני הנורמאלית ולא אלה שאומרים שלהניק אחרי שחוזרים לעבודה זה מטורף. שבי, דברי, תניקי, תחליפי חוויות ומתכונים להנקה טובה. למציאת קבוצת לה לצ'ה מתאימה – בידקי פה.

מאת שרונה נגבי – יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, דולה לאחר לידה, מדריכת ליווי התפתחותי, עיסוי תינוקות ובייבי יוגה, ומטפלת בפרחי באך.

The post עשרת הדברות לאם המיניקה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

אז מה בעצם קורה שם? איך ההנקה, פעולה שאמורה להיות כה בסיסית וחלק מהטבע של המין האנושי הופכת למשימה מאתגרת? חלק גדול מהאתגר שאמהות טריות מתמודדות איתו הוא חוסר התמיכה בדיאדת אם- תינוק בבית החולים והחוסר בשבט נשי ובתמיכה מהבית באישה שזה עתה ילדה.

אז איך להגדיל את הסיכויים להצלחה מוצלחת?

אילו משתנים מהווים גורם בהצלחת ההנקה ואיך נוכל לרתום אותם לטובתנו?

 ידע הוא כוח

הכנה להנקה, מידע אמין שלא ניזון מדעות ושמועות. לפני הלידה ניתן להתכונן להנקה ולהשתתף בסדנת הכנה להנקה אישיות זוגיות או קבוצתיות, לקרוא את הספר "המדריך הישראלי להנקה", להצטרף למפגשי לה לצה, לבדוק מראש אילו יועצות/ מדריכות הנקה באזורך מומלצות ולשמור מספרי טלפון שלהן. הדברים העיקריים שכדאי שתדעי בשלב זה הם התנהגות תינוק ביממות הראשונות, איך נראה חיבור נכון ושהנקה לא אמורה לכאוב או לפצוע, ושיצור חלב הוא מנגנון של היצע וביקוש.

 איך הלידה עצמה יכולה להיות רלוונטית לתחילת ההנקה?

אופן הלידה, סוג משככי הכאבים/ המטשטשים, אורך השלב הפעיל בלידה בהחלט יכולים להשפיע על תחילת ההנקה. אומנם אלה דברים שלא תמיד תלוים בנו אך אם את יודעת שמצב מסוים יכול לאתגר אז גם תוכלי לדעת איך להתמודד איתו על הצד הטוב ביותר. חשוב לי לציין שמחקרים מראים שגם כשמדובר בלידה מאולחשת או עם התערבויות ההנקה עדיין אפשרית ותלויה ברצון האמא להניק. 

הנקה ראשונית בחדר לידה

אומנם אין הכרח רפואי שתינוק יקבל מזון מיד לאחר הלידה אך יש משמעות גדולה להנקה הראשונה בחדר לידה כיוון שהיא עוזרת להטמיע התנהגות הנקה, גורמת לגוף להבין שיש תינוק שדורש חלב אם, עוזרת למערכת ההורמונלית אצל האם ואצל התינוק להתאזן. הקולסטרום שהוא החלב הראשוני מורכב מנוגדנים, תאי בי מינרלים וויטמינים ועוד.

מגע עור לעור

לאחר הלידה מומלץ שהתינוק יהיה על האמא בעור לעור, לפעולה זו יש יתרונות רבים החל מויסות המדדים של התינוק, ויסות חום הגוף של התינוק, ויסות ההורמונלי של האמא ושל התינוק וכן הפרשת אוקסיטוצין והבונדינג. ברגע שמניחים לתינוק להיות בנוחות על חזה האמא הוא יכול להתחבר אל השד עם עזרה מינימלית. 

סוג הביות בבית חולים

אני אתייחס אל הביות האופטימלי ביותר עבור התינוק וזה "אפס הפרדה" הוא שונה מביות מלא בכך שבאפס הפרדה מדובר על זה שתינוק לא נפרד מהאמא לאחר הלידה וכול הבדיקות והחיסונים נעשים על האמא או באותו חדר איתה.

איך אפס הפרדה וביות מלא תורמים להנקה מוצלחת?

ברגע שהאמא והתינוק לא נפרדים, האמא יכולה לזהות ולהכיר את סימני הרעב המוקדמים ולהענות להם במיידי כך שהתינוק יגיע לשד כשהוא עדיין רגוע ולא במצב של סטרס ורעב.

תמיכה של בית החולים

אומנם אין בארץ בתי חולים אשר מוגדרים כידודתיים להנקה ע"י ארגון הבריאות העולמיWHO  אך עדיין הסביבה הבית חולימית, תמיכת נשות הצוות הרפואי והידע שלהן בהנקה יכול לתרום להצלחת ההנקה או לחרב אותה כך שזה משמעותי שתמצאי לך תמיכה טובה עם ידע נכון בהנקה.

תמיכה בבית

לרבות מאיתנו יש אמהות דודות וסבתות שלא הניקו, כך שהן לא יודעות רבות על הנקה אופטימלית וגם רבות מאיתנו לא ראו אמהות מניקות מסביבנו אז לעיתים הסביבה שלנו לא תהיה תומכת בהנקה וכול קושי קטן יענה ב"תני בקבוק" אז מה נוכל לעשות? קודם כול לדרוש מקרובים אלינו תמיכה בדברים שחשובים לנו, הבן/בת זוג או הסבתא בהחלט יכולים להצטרף להכנה להנקה או למפגש עם יועצת הנקה. ברגע שאת תדעי מה ההתנהגויות הנורמליות של תינוק יונק יהיה לך קל יותר להגיב לסביבה במידה והיה לא תהיה תומכת.

כמובן שחשוב גם למצוא קבוצות תמיכה בסביבתך וחברה של אמהות מניקות אחרות תתמוך בך בהנקה ובהורות בכלל. 

לסיכומו של דבר,

הנקה הינה התזונה המותאמת ביותר עבור התינוק האנושי אך לפעמים מוערמים קשיים אובייקטים  וסובייקטים על האמא ועל התינוק. באם את מעוניינת להניק, אז אני ממליצה ללמוד על ההנקה במהלך ההריון ולהקיף את עצמך במעגל תמיכה חברתי ומקצועי.

The post איך להגדיל את הסיכויים להנקה מוצלחת? appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.