תהליך הלידה. משהתחיל – יש לו רק מטרה אחת: להסתיים, עם אמא בריאה, תינוק בריא ו… רצוי גם עם חוויה טובה לכל הנוגעים בדבר.
ברוב המקרים, אם לא נפריע, תהליך הלידה יתקדם מעצמו, בקצב שלו. עם זאת, כשאנו יולדות בבית חולים נכנסים שיקולים נוספים לחישוב וההתנהלות הרפואית היא בהתאם לקצב בו מצופה שהלידה תתקדם.
אם נראה שהלידה לא מתקדמת, או "נתקעת", יכולות להיות לכך סיבות שונות. אספתי כאן כמה רעיונות ששווה לנסות, כל עוד הכל תקין והצוות הרפואי מאפשר זאת:

1. לחשוב כמו הורים – "מתי אני אשן?" זו אחת השאלות הבוערות ששואל את עצמו כל הורה טרי, ובדר"כ התשובה היא ממש לא מה שהיינו רוצים לשמוע. במהלך הצירים, אם התחושה היא שאין התקדמות, שינה או מנוחה יכולות להיות התשובה האולטימטיבית – הרפייה של הגוף והנפש יכולה לסייע לתהליך להרגע או לחלופין להתקדם. מנסיוני כדלה אני מבטיחה שכל עוד את מסוגלת לנוח, זה ממש ממש מבורך.

2. לחזור לרחם – אמבטיה או מקלחת יכולות לסייע מאד בהרפייה של הגוף. השכיבה באמבטיה יכולה לסייע לך למצוא תנוחות שונות מהרגיל שיסייעו לעובר להתברג ובו בזמן מקלה על ההתמודדות עם הצירים ומסייעת לאגור כח ולנוח. זה נכון במיוחד בשלבים הראשונים של הלידה בהם הצירים עדיין אינם סדירים או התחלתיים וכן בשלבים מתקדמים של הלידה בהם הטבילה באמבטיה יכולה להרפות ברמה עמוקה "כמעט" כמו אפידורל.

3. לשחק עם כח הכבידה – אם אנחנו כבר לא בשלב שבו אפשר לנוח, והלידה לא מתקדמת כמו שצריך – הצירים קצרים או לא סדירים, הפתיחה מתעכבת וכו' – כדאי לנסות תנוחות שעובדות נגד כח הכבידה בהן האגן מורם מעל לרחם , ובכלל לשחק עם התנוחות תוך כדי הקשבה לגוף. זה יכול לסייע לעובר להתברג נכון, ללחוץ טוב יותר על צוואר הרחם ולקדם את תהליך הלידה. תוכלו להתייעץ במיילדת או בדולה שלכם באשר למגוון התנוחות האפשריות.

4. תנועתיות – היא אחד הכלים החשובים בהתברגות העובר באגן וגם בהתמודדות עם הצירים. נסי להקשיב לגוף, לנוע בכיוונים שונים ובאופנים שונים ולראות מה זה עושה . בלידות שליוויתי כדולה , גיליתי שזחילה על המיטה בעמידת שש, למשל, יכולה להיות יעילה מאד בעידוד עובר להתברג נכון.

5. להוציא את זה החוצה – כן, עבור רובנו, תהליך הלידה הוא מפחיד. לעתים אנחנו באות עם הפחדים מראש, ולעתים הם פשוט צצים להם במהלך התהליך. בעבודתי כדולה ראיתי פעמים רבות בהן תהליך הלידה מתקדם רק לאחר שהיולדת הודתה בפחדים , שיתפה אותנו המלווים שלה, אולי אפילו בכתה קצת, ו… המשיכה הלאה. המלווים שלך מכירים אותך. בקשי מהם מראש שאם הם חשים שאת לחוצה או שמשהו רגשי קורה אצלך – ינסו בעדינות לפתוח את זה אתך. לפעמים שאלה פשוטה כמו "מה עובר לך בראש עכשיו?" עושה את ההבדל. נסו לחשוב בצורה חיובית וליהעזר בדמיון – דמיינו את התינוק מתקדם, אצלכן בידיים…

6. צאו להליכה – לפעמים כל מה שהעובר זקוק לו הוא תמיכה של כח הכבידה. הליכה קלה, שלא מעלה את הדופק, עליה וירידה רגועה במדרגות, לפרק זמן קצוב של כחצי שעה או שעה, יכולות לסייע להתברגות העובר באגן וקידום תהליך הלידה.

7. שינוי אווירה – לפעמים מספיק משהו קטן באווירה שיוצר אווירה של לחץ ומפריע לזרימה התקינה של ההורמונים. כדאי שתוודאו שהאורות בחדר לא בוהקים מדי. מנסיוני כדולה כל עוד זה אפשרי הכי טוב להיות באורות עמומים ורומנטים, להשקיט קולות ורעשים לא מתאימים (למשל עם אזניות ומוסיקה שאת אוהבת), לוודא שיש בחדר רק אנשים שמתאימים לך ולא כאלה שמלחיצים או מפריעים לך וכו'.

8. הורמון האהבה – אוקסיטוצין – זהו ההורמון שמייצר צירים. ניתן לחזק אותו על ידי עיסוי פטמות, ואורגזמה אך גם על ידי תחושה עטופה, בטוחה ומחובקת על ידי השותף שלך. מגע מלטף, נשיקה, "קוצי מוצי" כל אלה יכולים להעצים את הבועה האוקסיטוצינית, לקדם את הלידה ולסייע לך להתמודד עם הצירים.

9. רפואה משלימה – הומאופתיה, רפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור ועוד – כל אלה כדאי שייעשו על ידי מטפל מוסמך , דולה או מיילדת שלמדו והוסמכו.

בכל מקרה, לא משנה כמה זמן זה יקח, אני מאחלת לכם תהליך בריא ומעצים שבסופו תזכו לתינוק בריא .