10 עובדות על סקירת מערכות מוקדמת המתבצעת במהלך ההריון:

1. סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת בין שבוע 14 לשבוע 16 להריון
2. סקירת מערכות מוקדמת נעשית בגישה נרתיקית מכיוון שבדרך הזו ניתן להדגים בצורה הטובה ביותר את אברי העובר.
3. ניתן לבצע את הסקירה בגישה בטנית כאשר יש התווית נגד או שלא ניתן לבצע בדיקה נרתיקית (לדוגמא כשיש דימומים, שליית פתח או וגיניזמוס).
4. זמן הבדיקה – אין הגדרת זמן מוחלטת, אולם מקובל מינימום של 20 דקות לבדיקה כאשר תנאי ההדמיה טובים.
   בדרך כלל הבדיקה אורכת זמן רב יותר ויכולה להגיע עד לשעה – שעה וחצי.
   במקרים מסוימים יש להגיע שוב באותו יום או במועד אחר אם לא ניתן להשלים את הבדיקה .
5. בבדיקה נבדקים אברי העובר ותקינותם ביחס לאותו שלב של ההריון.
   צריך לזכור שחלק מהאיברים ממשיכים להתפתח ולהבשיל (מוח, ריאות, מערכת עיכול) וכי יש מומים שמופיעים מאוחר יותר בהריון (למשל הרחבת חדרי מוח, מומי כליות).
   לכן, יש צורך בביצוע בדיקות נוספות במהלך ההריון, כולל סקירת מערכות מאוחרת.
6. תלת מימד ואולטרה סאונד במימד הרביעי (תלת מימד בשילוב מימד הזמן) עוזרים בהדמיית חלק מהאיברים כגון מוח, פנים ושלד. ההדמיה תלויה במנח העובר, כמות מי השפיר ואיכות התמונה בדו מימד.
7. בסקירה מוקדמת ניתן לאתר סמנים האופייניים לתסמונות גנטיות, כולל תסמונת דאון.
   הימצאות סמנים אלה, אשר נעלמים בהמשך ההריון, דורשת ביצוע ייעוץ גנטי והמשך בירור.
8. לא כל ממצא המודגם בבדיקה הינו מום. לדוגמא, מוקד אקוגני בחדר שמאל בלב הינו ממצא חסר משמעות ברוב המוחלט של המקרים.
9. סקירת מערכות מוקדמת כוללת הערכה של השלייה ומי השפיר, וכן רצוי למדוד את אורך צוואר הרחם בגישה נרתיקית.
10. פרט לחשיבות הרפואית, לבדיקה יש גם משמעות חווייתית ורגשית גדולה.
    צריך לזכור שהבדיקה תקינה ב 97% מהמקרים, ולכן מותר ומומלץ להתרגש וליהנות מהתמונות שעל המסך, ולהעלים את הפחד והלחץ מהבדיקה.