חתך חיץ או אפיזיוטומיה הוא חתך הנעשה על ידי המיילדת או הרופא באיזור הפרינאום – הרקמה הרכה הנמצאת בין הנרתיק לפי הטבעת. זוהי פעולה המבוצעת במהלך השלב השני בלידה (שלב הלחיצות), במטרה להרחיב את פתח הנרתיק ולאפשר יציאה מהירה יותר של התינוק או למנוע היווצרות קרעים משמעותיים.
אם בעבר – במיוחד בלידות ראשונות – ביצוע חתך חיץ היה פרוצדורה רפואית שגרתית, כיום – בעקבות מחקרים מעודכנים – הוא מבוצע הרבה פחות. המלצת ארגון הבריאות הבינ"ל כיום היא להמנע מלחתוך אם אין הכרח רפואי. עם זאת, קיימים הבדלים ניכרים בין בתי יולדות שונים בארץ בכמות החתכים המבוצעים.
חתך חיץ יכול להיות נחוץ באמת מסיבות רפואיות שונות כגון מצוקה עוברית אמיתית ממש לקראת יציאת התינוק, קרעים טבעיים שנוצרים לכיוון השופכה, לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) ועוד .

אספתי להלן כמה טיפים שיעזרו לכם להמנע מחתך חיץ מיותר:

1. עיסוי פרינאום: תהליך הכנת הרקמות בשבועות הקודמים ללידה. להלן סרטון מצוין של נעמי גטניו מפורטל דולה שמדגים כיצד לבצע את העיסוי. ההמלצה היא להתחיל בסביבות שבוע 34-35, בערך פעם ביום.

2. סגירת האפידורל – לבחירה באפידורל כמשכך כאבים יש יתרונות וחסרונות. אחד החסרונות הוא שבשלב הלחיצות האשה מרגישה פחות את הדחף ללחוץ ובשל כך גדל הסיכוי לצורך בשימוש בוואקום לסיום הלידה (ולכן בחתך חיץ). ניתן לנסות לבקש מהמיילדת לסגור את האפידורל לקראת שלב הלחיצות כך שהתחושה תתחזק ושיתוף הפעולה יהיה יעיל יותר .
3. בחירת תנוחה זקופה או על הצד לשלב הלחיצות – כח הכבידה ומפתח מפלא של האגן יסייעו לתינוקך להתברג נכון באגן ובכך יפחיתו את החשש שהוא זקוק לעזרה לצאת.
4. הימנעות מלחיצה ללא רפלקס הלחץ – עם ירידת העובר וההתברגות הנכונה שלו באגן, האם אמורה לחוש דחף בלתי נשלט ללחוץ. דחף זה בשילוב עם תנועתיות העובר יוצר לחיצות יעילות הרבה יותר מכאלו שייעשו ללא הדחף הזה (לדוגמא בהנחיית המיילדת).
5. תמיכה בפרינאום – ניתן לבקש מהמיילדת בשלב ההכתרה להניח קומפרסים חמים על הפרינאום. אלו עסויים לסייע להגמיש את האיזור ולמנוע קרעים וצורך בחתך.

מנסיוני האישי, בשנים האחרונות מיילדות רבות משתדלות מאד שלא לחתוך אם אין צורך של ממש. מספיק שתזכירו להן שזה רצונכן והן ישתפו פעולה בשמחה.

בהצלחה!