לקח לי די הרבה זמן להחליט לחשוף פה את הסוד הזה, שבדרך כלל אני משתפת רק זוגות שאני מלמדת בקורס הכנה ללידה או מלווה בתפקיד דולה. לאורך כמעט 12 שנים שאני עובדת כדולה, לקח לי זמן להבין שהשלב הראשון של הלידה דורש בדיוק ההיפך מכל מה שאנחנו רואים קוראים ולומדים על לידה, ושהזוגות שמקשיבים לסוד הזה – מצליחים בדר"כ ליצור לעצמם חווית לידה טובה ומרגשת.

קחו לדוגמא את א', שילדה רק השבוע לידה ראשונה, והגיעה למיון יולדות 5 שעות אחרי שהתחילו הצירים עם פתיחה כמעט מלאה. את ט', בלידה ראשונה גם היא, שאחרי ימים של צירים לא סדירים בבית הגיעה לחדר לידה עם 4 ס"מ פתיחה וילדה בלידה טבעית בתוך פחות מארבע שעות, ואת י', שוב – בלידה ראשונה – שהגיעה לחדר לידה עם פתיחה של 6 ס"מ וילדה בתוך פחות משעה. מה המשותף לכולן מעבר לעובדה שהייתי הדולה שלהן? אני חושבת שאני יודעת.

מה המחשבה הראשונה שעולה לכם לראש כשאתם חושבים על קורס הכנה ללידה? נשימות? תנוחות? תנועתיות? אם כן קרוב לוודאי שאתם בחברה טובה. זה החלק שרוב הזוגות מחכים לו בקורס ואו שחושבים הוא יעיל מאד, או שחושבים שהוא ממש בזבוז זמן. מה שהם מפספסים, הרבה פעמים, הוא משפט קטן אחד, שהוא הבסיס לסוד שלי : כל אלה הם כלים נפלאים ויעילים, שכדאי וחשוב ללמוד ולתרגל , אבל הם יעילים בעיקר לשלב הלטנטי המתקדם יותר בלידה, או ללידה הפעילה ובשפה מובנת יותר – הם יעילים כשהצירים הם כבר חזקים סדירים וארוכים.

אז מה הסוד שלי ללידה טובה?

הסוד שלי הוא לחשוב כמו הורים. כבר מהשלבים הראשוניים ביותר של תהליך הלידה.
למה הכוונה?

"מתי אני אשן?" – זו השאלה הקבועה שכל הורה טרי שואל את עצמו כל יום, לפחות בחודשים הראשונים עם תינוק חדש, ואולי אף יותר. ההמלצה שלי היא פשוט לחשוב כך גם לקראת סוף ההריון ועם תחילת תהליך הלידה, וכל עוד זה אפשרי – פשוט לנוח! בהתחלה ייתכן שתצליחי ממש לישון והצירים לא יפריעו לך… בהמשך תוכלי לנמנם בין הצירים , אחרי כן לנוח על הספה ו… כשיגיע הרגע שאת כבר לא ממש מצליחה לנוח תדעו שהלידה מתקדמת.

"לא להשוויץ" – מכירים את האמרה שעם תינוקות וכלבים לא משוויצים? אז גם עם צירים לא. נכון. יש סימנים כמו דימום או ירידת מים , שמשנים את כללי המשחק מאחר וההנחייה הרפואית לגביהם היא להגיע להבדק. אבל כל עוד מדובר רק בצירים – הסוד הוא לשמור אותם בסוד. אם את יכולה אפילו בהתחלה להעביר אותם ברוגע במיטה כשבן הזוג ישן לצדך – מצוין. אם אין סיבה משמעותית – כמו ילד גדול שצריך לדאוג לו – הייתי דוחה ככל האפשר את עדכון הסביבה הדואגת והקרובה על המתרחש. כמובן שאם יש מיילדת או דולה בתמונה כדאי לעדכן, אבל מספיקה הודעת טקסט או טלפון קטן ולהשאר בשקט שלכם.

"זמן מבוגרים" – אני ממש לא רוצה לנפץ לכם את הבועה, אבל כשיש ילדים, צריך ליצור באופן יזום זמן איכות הורי, לרומנטיקה ובכלל לביחד. השלב הראשוני של הצירים, בין אם הם עדיין לא סדירים, ובין אם הם כבר סדירים, אך עדיין נסבלים, יכול להיות זמן איכות מצוין כזה. אני ממליצה בחום- לא משנה מה השעה – להחשיך את הבית, לאכול משהו קל, לראות סרט רומנטי או לשמוע מוסיקה שאתם אוהבים ולרקוד. לשבת צמודים להתלטף ולהתחבק ולתת להורמון האהבה – אוקסיטוצין – לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב – לקרב ביניכם , לקדם את הלידה, וליצור הפרשת אנדורפינים שתסייע לך להתמודד עם המשך תהליך הלידה.

"אופטימיות היא שם המשחק" – כהורים אנחנו חייבים תמיד לשדר לילדים שלנו שיהיה טוב, נכון? אז למה לא להתחיל מעכשיו?! חשיבה יוצרת מציאות! תדמיינו את הלידה שלכם, תדמיינו את הילד המקסים שאוטוטו תזכו להכיר, היעזרו בדמיון מודרך או בחוויות חיוביות שחוויתם בעבר. אתם בדרך לקבל את המתנה של החיים שלכם!!

שימו לב שההמלצות הנ"ל תקפות כל עוד הכל תקין ואין סימנים מבשרי לידה אחרים.

בהצלחה! אשמח לשמוע אם ניסיתם, ואם הסוד עבר עבורכם ממש פה בתגובות או אפילו במסר אישי.