טנס בלידה – איך זה עובד?

מכשיר טנס ("TENS") הוא מכשיר חשמלי קטן, שניתן להחזיק ביד או להצמיד אל המכנסיים או החולצה עם תופסן.
למכשיר מחוברות, על ידי כבל, ארבע אלקטרודות, המוצמדות במהלך הצירים לארבע נקודות בגבה של היולדת.
מכשיר הטנס מוציא זרמים חשמליים החוסמים במידה חלקית את העברת אותות הכאב למוח.
האלקטרודות, המונחות על הגב, גורמות לחסימת אותות הכאב מאזור הרחם, הפרינאום ורצפת האגן, ובכך מקלות על כאב הציר.
בנוסף, הזרם החשמלי מהווה "גירוי מחליף" לכאב הציר, ולכן מעודד את הגוף להפריש יותר "אנדורפינים".
אלו משככי הכאב הטבעיים של הגוף, שעוזרים לאשה להתמודד עם הצירים.

יתרון נוסף ומשמעותי מאוד של מכשיר טנס בלידה הוא הגברת תחושת השליטה.
היולדת המשתמשת בטנס יכולה לכוון את עוצמת הזרם ולהגבירה במהלך ציר, ולהרגיש שיש לה דרך אקטיבית להקל על הכאב.
דובר רבות על חשיבותה של תחושת שליטה בלידה כמנבא לחוויית לידה טובה יותר, התקדמות טובה יותר של הלידה והפחתת הסיכוי לטראומה לאחר לידה ודיכאון לאחר לידה.

למי זה מועיל?

שימוש במכשיר טנס בלידה יכול להיות יעיל לכל אחת המתמודדת עם כאבי צירים.

עבור נשים המעוניינות ללדת בלידה טבעית, שימוש בטנס יכול להביא להקלה על הצירים והתמודדות טובה לאורך זמן ללא שימוש במשככי כאבים.
עבור יולדות המעוניינות בשימוש בשיכוך כאבים בלידה, מכשיר הטנס יכול לעזור בהתמודדות עד להגעה לחדר לידה.
השלב הלטנטי בלידה עשוי לעתים להיות ארוך ומתיש, והטנס מאפשר ליולדת הקלה בצירים עד לקבלת שיכוך כאבים.

ניתן להשתמש במכשיר טנס תוך כדי תנועה ובתנוחות שונות,
כך שתוך כדי הקלה על הצירים אפשר להמשיך ולקדם את הלידה ואת התברגות העובר באגן.
ניתן להשתמש במכשיר גם תוך כדי שכיבה, אם את נדרשת לכך.

ייתכן שתתנסי במכשיר טנס בלידה ותרגישי שהוא לא עוזר לך.
אבל כדי לדעת, חייבים להתנסות.
אין שום השלכות לשימוש במכשיר טנס או להפסקת השימוש בו במהלך הצירים,
כך שמומלץ להיערך מראש עם מכשיר הטנס ולבדוק ברגע האמת האם הוא מקל עליך.

איך משתמשים במכשיר טנס?

אפשר להתחיל את השימוש במכשיר בכל שלב בצירי הלידה, אם כי מומלץ להתחיל בשימוש בשלב יחסית ראשוני של הצירים.
זאת מכיוון שכפי שתואר, הפולסים מאפשרים לגוף להפריש אנדורפינים ותורמים להתמודדות הגוף עם הצירים ככל שהם מתגברים.
ניתן להשתמש בטנס בכל מצב ותנוחה, מלבד במים (במקלחת או בבריכה יש להסירו), ובעת קבלת אפידורל.

ניתן לראות בהוראות המכשיר כיצד להדביק את האלקטרודות אל הגב,
או להיעזר בניסיונה של דולה תומכת לידה שיכולה במקביל להקל בדרכים נוספות.
משלב החיבור והלאה- העוצמה תלויה אך ורק ביולדת והיא יכולה לשנות אותה בהתאם לרמת הכאב.

חלק מהמכשירים מגיעים גם עם אפשרות "טורבו" עליה ניתן ללחוץ להגברת עוצמת הזרם במהלך ציר,
אפשרות זו נקראת "BOOST", "OPTIMAX", ושמות נוספים במכשירים שונים וכדאי להכירה לפני השימוש.
ניתן לכבות ולהסיר את המכשיר בכל עת.

איפה אפשר להשיג מכשיר טנס?

ישנן חברות שונות המוכרות מכשירי טנס ללידה, מהן ניתן לקנות את המכשיר בחנות או דרך האינטרנט.
ניתן גם להשכיר מכשירים מיד שרה, אך לא כל המכשירים המושכרים שם מתאימים ללידה וכדאי לבדוק.
כמו כן, לרוב, בעת השכרה, יש לקנות אלקטרודות חדשות ונקיות.

אצלנו, בגדולה, אנו רוצות לאפשר ליולדות שלנו את מירב אפשרויות הבחירה והתמיכה לקראת הלידה.
לכן, יולדות המלוות על ידי דולה של גדולה, יכולות להשאיל מכשיר טנס ללידה ללא עלות, ממלאי המכשירים שלנו,
ליהנות מהיתרונות ולהימנע מההוצאות הנוספות והטרטור.

מעוניינת בהתאמה אישית של דולה במיוחד עבורך? אנו מזמינות אותך ליצור עמנו קשר כאן.

The post טנס בלידה – הכרחי או מיותר? appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

מאחר ולכל התערבות יתרונות אך גם חסרונות, אנו מאמינות שחשוב שתקבלי מראש את כל המידע הרלוונטי עבורך ועבור תינוקך, כך שתוכלי לעשות החלטות המבוססות על ידע ולהרגיש בטחון בתהליך הלידה שלך.

 זירוז לידה/או השראת לידה

בשל סיבות שונות כמו: לידה שלא מתחילה עד שבוע 41, הערכת משקל תינוק גדול או קטן לגילו, ירידת מים נקיים/מקוניאלים ללא צירים, סיכונים בריאותיים של היולדת כמו סכרת הריון לא מאוזנת, רעלת הריון ועוד הרופאים ימליצו על השראת לידה.
לעתים עקב חוסר התקדמות של לידה שהתחילה יש צורך במתן זירוז.
בהתאם לנתונים שייאספו לאחר בדיקתך ובהתייעצות עם הצוות המטפל יוחלט על סוג הזירוז.

סטריפינג:

פעולה הנעשית ע"י הרופא למטרת זירוז לידה, תוך כדי בדיקה ווגינאלית.
הרופא מפריד באצבעותיו בין קרומי מי השפיר לצוואר הרחם ובכך גורם להפרשת פרוסטגלנדינים המייצרים צירי לידה. הפעולה עלולה להכאיב במידת מה. ניתן לבצע סטריפינג גם בביקור אצל הרופא המטפל וללא צורך באשפוז.

PG/ פרוסטגלנדינים/פרופס:

נר / טמפון ספוג בחומר המפריש חומרים (פרוסטגלנדינים) המרככים את צוואר הרחם, ומעודד התחלת צירים.
תגובה מתרחשת עד כ 8 שעות לאחר ההחדרה (או פחות או יותר, מאוד אינדיבידואלי). מחייב אשפוז בבית היולדות.

בלון או קטטר אטד –

החדרת צינורית גמישה לצוואר הרחם וניפוח בלון בעזרת נוזלים.
הבלון לוחץ על צוואר הרחם וגורם להתחלת צירים. מחייב אשפוז בבית היולדות.

פיטוצין –

נוזל תרופתי המהווה תחליף סינטטי לאוקסיטוצין הניתן לווריד דרך עירוי, באופן מבוקר ביותר, דרך מכשיר סופר טיפות.
ניתן להעלות או להוריד את המינון לפי הצורך עד להתקדמות לידה הרצויה. ניתן בתוך חדר לידה.

פקיעת מים –

פקיעה יזומה של שק מי השפיר גורמת לזירוז, ע"י שחרור פרוסטגלנדינים המצויים במי השפיר.
נעשה בתהליך הלידה ע"י רופא או מיילדת.

לידה מכשירנית

לעיתים הלידה לא מתקדמת כמו שתכננו ויש אילוצים רפואיים כגון: האטות בדופק העובר, הרגשה לא טובה של האם ועוד סיבות נוספות וכאן יש צורך בהתערבויות בתהליך הלידה:

וואקום –

משאבה שבקצה שלה כיפה המוצמדת לגולגולת התינוק ומסייעת במשיכתו החוצה.
השימוש בוואקום (עקרון היניקה) נעשה ע"י רופא.
הפעולה נעשית בתנאים מאוד ברורים של פתיחה ומחיקה מלאים וראש העובר עבר את הספינות.
בחדר יהיו נוכחים רופא, מיילדת ורופא יילודים.
הסיבה לשימוש בוואקום יכולה להיות אימהית, כאשר היולדת אינה מצליחה לדחוף את תינוקה החוצה, כעבור שעתיים או שלוש מפתיחה מלאה, או מסיבה עוברית, כמו מצוקה עוברית או כשזווית הראש בעייתית.

מלקחיים –

שתי כפות מתכת שבעזרתן הרופא אוחז את שני צידי ראש התינוק, ומסייע לו לצאת החוצה. שיטה זו כבר כמעט ואינה בשימוש בחדרי הלידה.

משככי כאבים

איזי טנס –

מכשיר המהווה דרך טבעית להתמודדות עם הכאב.
באמצעות אלקטרודות המודבקות לגבך המכשיר שולח פולסים חשמליים המסייעים להפרשת אנדורפינים – אותם הורמונים המשככים כאב ומרגיעים.
יתרון נוסף של המכשיר הוא תחושת שליטה בצירים. נשים המלוות על ידי דולות של גדולה יכולות להשאיל מכשיר ללא תשלום (בתלוי בזמינות במלאי).

גז צחוק – נייטרוס –

קיים במעט בתי יולדות.
ניתן בשאיפה, משפיע בעיקר על האם ויוצא ממחזור הדם במהירות ברגע שמפסיקים לשאוף ולכן לא מסוכן.
ניתן רק על המיטה.

פטידין פנרגן/ טשטוש –

הפטידין הוא חומר נרקוטי שמזריקים לשריר או ישירות לוריד המייצר תחושה של טשטוש.
הפטידין אינו מעלים את הכאב, אך תחושת הטשטוש מאפשרת ליולדת להתנתק מהכאב ואולי גם להירדם בין הצירים.
נשים רבות שחוו לידה עם פטידין מתארות תחושה קשה של אובדן שליטה.
אחד החסרונות המשמעותיים של שימוש בפטידין נובע מהעובדה שהפטידין עובר לעובר ועשוי לגרום לו להוולד רפוי ורדום יחסית.
זוהי הסיבה שכיום השימוש בפטידין נפוץ פחות מבעבר.

אפידורל:

על מנת לשכך את תחושת הכאב בלידה, מזריקים חומר הרדמה לחלל האפידורלי של עמוד השדרה. אפידורל עשוי להיות דרך נפלאה עבור נשים מסויימות לשחרר ולהתקדם בלידה אך עם היתרונות באפידורל באים גם חסרונות, חשוב להיות מודעת להם ולבחור מה נכון עבורך.

תקשורת עם הצוות המטפל בכם

הצוות הרפואי, המורכב ממיילדות ורופאים נמצא שם בשבילכם, כל רצונו הוא שבסיומה של הלידה יהיו בחדר זוג הורים מאושרים, אמא בריאה ותינוק בריא.
חשוב מאוד ליצור קשר קרוב עם המיילדת ,לשאול שאלות ולתקשר בצורה חברית ונעימה.
בלידה ייתכן והצוות הרפואי יכנס ויציע לכם לבצע התערבות זו או אחרת.
ליולדת זכות להבנה מלאה של מה שמוצע לה וזכות להחליט על גופה ועל העובר שלה.
העלינו בעבר את השאלות של פני סימקין לקראת התערבויות בלידה, ולהלן דרך נוספת לזכור את השאלות שכדאי לשאול את הצוות, המבוססת על שיטתה של נרי לייף חומה – BIRTH COACH METHODE:

B= benefits   מה הם היתרונות בהתערבות המוצעת?

R=risks  מה הם הסיכונים/ חסרונות בהתערבות המוצעת?

A=alternatives  מה הן האופציות החלופיות להתערבות המוצעת?

I=intuition  מה אומרת האינטואיציה האימהית שלך?

N=noting מה אם נעצור ולא נעשה כלום בנתיים?/אפשר להמתין עם ההחלטה?(במידה ולא מדובר במצב חירום)

מתקשה לדעת מה לשאול?
מלאי שאלון התאמת דולה ונתאים לך את תומכת הלידה המושלמת עבורך.

The post התערבויות בלידה – מדריך מקוצר: זירוז לידה, השראת לידה, משככי כאב ועוד appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.