עבור נשים מסויימות זהו מסע קליל לקניון בעוד שאצל אחרות הוא מסע לטראק מאתגר בהרים.

בכל מקרה, כל אשה עוברת באופן זה או אחר את אותה דרך:  הדרך ללידה, הדרך לאמהות ועבור כולנו היא כוללת את אותם שלבים.

לפני שנים ארוכות יצרה פני סימקין, דולה וותיקה מאד מארה"ב, את ה "ROAD MAP TO LABOR " .
כשראיתי אותה לראשונה התלהבתי מהפשטות בה האיור מסביר את שלבי הלידה ואת האפשרויות הטמונות בהם.

דבר אחד חסר לי באיור השטוח – ההבנה שאני מנסה להעניק לכל אשה ומשפחה לקראת לידה – שהדרך ללידה דומה לטיפוס על הר.
יש בה הדרגתיות ויש בה מגמה בכל כך הרבה רבדים עד לרגע השיא  – הלידה.

לכן, כשהחלטתי לאסוף את הנסיון והידע שלי לכדי קורס הכנה ללידה מובנה משלי, חיפשתי דרך פשוטה וגראפית שתבהיר את כל שלבי הלידה באופן התואם להבנה זו.
כך נוצרה דרך גדולה ללידה.

3 שלבי הלידה – חלוקה בסיסית ראשונית

כמו בצבא, גם את הלידה ניתן לחלק ל3 שלבים עיקריים:

שלב ראשון – מצירים ועד פתיחה מלאה של צוואר הרחם

שלב שני – מפתיחה מלאה ועד לידת התינוק

שלב שלישי – מלידת התינוק ועד לידת השיליה

יש המהדרין ומתייחסים גם לשלב רביעי – משכב הלידה – עד כששה שבועות מהלידה.

שלבי הלידה – שלב ראשון

אני מניחה שלא יפליא אותך לגלות, שגם השלב הראשון בלידה מתחלק לשלבים נוספים:

כמעט לידה –

בדרך ללידה אנחנו נמצאים למעשה למרגלות ההר, בתחילת המסע .
בדיוק כמו שאנחנו מתכוננות ללידה, גם הגוף שלנו עשוי להתכונן ללידה.

זה עשוי לקרות באופן חבוי שלא נרגיש בו או באופן בולט ומבלבל למדי:
שריר הרחם מתכווץ ומתאמן לקראת הלידה.
העובר מתבסס באגן ונשים רבות עשויות לחוש צירים – לא סדירים ואפילו סדירים שנעלמים בשבועות ובימים הקרובים ללידה.
כל אלה אמנם עוד לא באים לידי ביטוי באופן ברור המתבטא כלידה אך בהחלט מכינים אותנו מבחינה גופנית ואף רגשית לתהליך הלידה.
במהלך שלב זה ייתכן בהחלט שצוואר הרחם יתחיל להתרכך, להמחק ואולי אפילו תתחיל פתיחה ראשונית של צוואר הרחם.
הכנסי לקרוא עוד על שלב ה"כמעט לידה" פה.

השלב הלטנטי בלידה –

השלב הלטנטי מוגדר מתחילת צירים סדירים ועד לשלב בו צוואר הרחם נמחק ונפתח לכ 3-5 ס"מ (זה משתנה בהתאם למחקרים עם השנים).
בדרך ללידה אנחנו מתחילות למעשה לטפס במעלה ההר, להרגיש ולהבין את התהליך בו הכל מתרחש בהדרגה, להבין את הדינמיקה השואפת להתקדמות.

אורך השלב הלטנטי – לפי "עקומת פרידמן" (על פיה עדיין מנהלים את הלידות בארץ) עשוי השלב הלטנטי בלידה לארוך בממוצע בלידה ראשונה 8-12 שעות. (בלידה חוזרת זה עשוי להתקצר במחצית).
מנסיוני כדולה ראיתי נשים רבות שהשלב הלטנטי שלהן ארך גם הרבה יותר ומחקרים חדשים מאשרים כי זה בהחלט נורמלי.

הצירים בשלב הלטנטי – עשויים להתחיל מרוחקים, קצרים ולא מאד כואבים ובהדרגה נראה מגמה של טיפוס – עליה בעוצמת הציר, התארכות של הציר, והצטופפות של המרווח בין הצירים.
בדר"כ לקראת סוף השלב הלטנטי נצפה לכשלושה צירים כואבים באורך של כדקה בטווח של 10 דקות.

העובר בשלב הלטנטי – מתחיל את תהליך הירידה באגן האמהי ונדחף עם הצירים.

האם בשלב הלטנטי – בדר"כ תחווה בתחילת הדרך התרגשות מלווה בחשש, תתמודד בקלות יחסית עם הצירים ותעשה ארגונים אחרונים לקראת הלידה כמו סידור תיק הלידה.
עם ההתקדמות בשלב הלטנטי האם בדר"כ תזדקק ליותר תנועה, נשימה והתכנסות פנימה על מנת להתמודד עם הצירים.

הכנסי לקרוא על הסודות שלי להתמודדות טובה בשלב הלטנטי.

הכנסי לקרוא מתי לצאת לחדר לידה.

לידה פעילה – השלב הפעיל בלידה

השלב הפעיל בלידה מוגדר כך בשל אופיו הסוער.
במהלכו מתקדמת פתיחת צוואר הרחם מפתיחה של 3-5 ס"מ ועד לפתיחה מלאה של 10 ס"מ.
במעלה ההר בדרך ללידה, נחוש את האופי הסוער של שלב זה כעליה תלולה, המגמה היא מאד ברורה וההתקדמות בהתאם.

אורך השלב הפעיל בלידה – בהתאם לאותה "עקומת פרידמן" אמור שלב זה להתקדם בלידה ראשונה בקצב של ס"מ בשעה, כלומר לארוך כ 6 – 7 שעות בממוצע. (שוב, בלידה חוזרת – מתקצר בחצי).
גם כאן – מחקרים עדכניים מראים שגם כשמדובר בקצב איטי יותר עדיין נצפה ללידות תקינות ובריאות.

הצירים בשלב הפעיל בלידה – אמורים להיות סדירים, ארוכים ו… כואבים.
אחד הסימנים המובהקים למעבר לשלב הלידה הפעילה הוא סדירותם של הצירים והעובדה שניתן ממש לצפות מתי יגיע הציר הבא.
אורך הצירים בשלב זה בדר"כ דקה ויותר והם תכופים מאד – כל 2 או 3 דקות בדר"כ.

העובר בשלב הפעיל בלידה – יורד עוד יותר ומתבסס באגן ומגיע לקראת סוף השלב הפעיל בלידה לנקודת האפס – הספינות. משם יוכל להתחיל את המסע בתעלת הלידה.

האם בשלב הפעיל בלידה – בשלב זה תבחר האם בין מגוון הכלים העומדים לרשותה להתמודדות עם הצירים התכופים – מקלחות ומים, תנוחות ותנועתיות, אפידורל ועוד.
מהצד נראה בדר"כ כל עוד אין אפידורל שהאשה הרבה יותר סוערת, הרבה יותר מרוכזת בעצמה והרבה פחות תקשורתית.

שלב המעבר – חלק מהשלב הפעיל בלידה –

"שלב היאוש", "transition" או "השלב הכי קשה בלידה" –  אלה הם חלק מהשמות המשויכים לשלב במעבר בפי מי שחוותה אותו ובפי אנשי המקצוע.

בשלב זה, בערך במקביל לפתיחה של 7-8 ס"מ של צוואר הרחם, מתרחש מעין שיא בתהליך הלידה:
הצירים בשיא עוצמתם ותכיפותם, ראש התינוק יורד ומתחיל ללחוץ ובמקביל מתרחש שינוי הורמונלי משמעותי.

את שלב המעבר חוות בעיקר נשים הנמצאות בלידה ללא משככי כאבים.

אורך שלב המעבר – בדיוק כמו העליה האחרונה לפני הפסקה במעלה ההר, כך גם שלב המעבר בדרך ללידה.
זהו שלב אינטנסיבי וקשה אך בדר"כ מהיר וקצר ועשוי לקחת גם דקות ספורות במהלכן תקפוץ הפתיחה של צוואר הרחם מ7-8 ס"מ לפתיחה מלאה.

העובר בשלב המעבר – מתקדם לספינות ולעתים אף מתחיל בתהליך מעבר הספינות .

האם בשלב המעבר – חווה שילוב של צירים צפופים ואינטנסיביים עם תחושת לחץ לפי הטבעת בשל מיקום העובר באגן. במקביל מתחלפים ההורמונים וייתכן ותחוש בחוסר מנוחה, תשישות, כעס ותחושה שזה יימשך לנצח.
משפטים נפוצים שאנחנו רגילות לשמוע בשלב זה במהלך הלידה הם "אני לא יכולה יותר" "אני רוצה הביתה" "הוא לא יצא בחיים" וכו'….

שלבי הלידה – שלב שני – שלב הלחיצות

השלב השני בלידה מתחיל בנקודה בה צוואר הרחם מחוק ופתוח לחלוטין, וראש העובר יושב נמוך באגן – בספינות.
אותו מיקום נמוך מאפשר לעובר לצאת לשלב השיא בלידה – שלב הלחיצות.
עם הלחץ של ראש התינוק, נוצר רפלקס המאפשר לרחם לדחוף את העובר החוצה דרך תעלת הלידה.

אורך שלב הלחיצות – שלב הלחיצות עשוי לארוך בין כמה דקות (בלידות חוזרות במיוחד) לכמה שעות (במיוחד אם יש אפידורל).
בדר"כ בבתי החולים מאפשרים לשלב זה לארוך עד 3 שעות ללא התערבויות.

העובר בשלב הלחיצות – נדחף עם הצירים דרך תעלת הלידה, עובר את הנקודה הצרה ביותר באגן (הספינות) ומתקדם לעבר הפרינאום.
בשל הלחצים המופעלים עליו, בלידות רבות נראה בשלב זה האטות בדופק העוברי. שאלו את הצוות המטפל בכן מה משמעות או חומרת ההאטות במידת הצורך.

האם בשלב הלחיצות – בלידה ללא אפידורל או משככי כאבים, ייתכן שהלחיצות יהיו מעין רפלקס שאינו בשליטת האם.
יש נשים החוות הקלה בשלב זה בשל האפשרות לשתף פעולה עם הצורך של הגוף ללחוץ את העובר החוצה.
בלידה עם אפידורל ייתכן והיולדת לא תחוש את הצירים ואז המיילדת תנחה אותה מתי ואיך ללחוץ.
זהו שלב בו הגוף מתמלא באדרנלין שמטרתו לספק לאם כוח ועם זאת הוא שלב מתיש של עבודה.

בתום שלב הלחיצות בלידה יגיע ראש העובר לפרינאום, וייוולד בהדרגה, ובעקבותיו שאר הגוף.

שלבי הלידה – שלב שלישי – לידת השיליה.

בעוד התינוק מונח על אמו, ומטופל בהתאם לפרוטוקול השגרתי או הרצון של הוריו, שריר הרחם ממשיך להתכווץ על מנת לאפשר את שחרור השיליה שסיימה את תפקידה.

אורך השלב השלישי בלידה – בדר"כ השיליה נולדת תוך דקות לאחר לידה התינוק. ברוב בתי היולדות יצפו ללידת השיליה בטווח של עד חצי שעה מלידת התינוק.

התינוק בשלב השלישי בלידה – במידה ומדובר בתינוק בריא הוא יונח על אמו – רצוי במגע עור לעור, ויבסס את ההיכרות עמה. במידה ויצליח להתחבר לשד ולינוק, זה עשוי להקל את תהליך הפרדות ולידת השיליה.

האם בשלב השלישי בלידה – במקביל להיכרות עם תינוקה הטרי תחווה האם התכווצויות נוספות הדומות לצירים, בסופן ייתכן ותתבקש ללחוץ מעט על מנת לסייע לשיליה להוולד.

לאחר לידת השיליה תוודא המיילדת שהשיליה יצאה שלמה ומושלמת ורק אז תברך בברכת מזל טוב.

יש לך עוד שאלות?
כנסי לאפליקציית "גדולה אונליין" והצטרפי לקבוצת התמיכה שלנו, שם תוכלי לקבל תשובות מדולות ונשות מקצוע בתחום הלידה וההורות.

The post שלבי הלידה – דרך גדולה ללידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

לידה, תהליך שמתרחש באופן טבעי כבר עידן ועידנים. מה יש לנו לחדש לגביו בכלל?

מדהים להבין – שהמון. דעות משתנות, מחקרים מגלים והנסיון שלנו , שרק מתעצם מגלה עוד ועוד על הכולם הנפלא הזה של לידה.

זכינו השבוע להקשיב לאחת הנשים המשמעותיות בעולם הלידה של ימינו – האשה שטבעה את המושג "לידה פעילה" בהקשר שאנחנו מכירות היום – ג'נט בלאסקס.

המיילדת ובעלת מרכז "אמא אדמה" שרי קרוכמל, בשיתוף עם מיילדת הבית ומובילת ארגון מיילדות הבית בישראל מיכל בונשטיין הביאו את ג'נט בלאסקס להרצאה על החידושים בעולם של לידה פעילה.

לידה פעילה אז והיום

לאחר שקראתי את הספר "לידה פעילה" עשרות פעמים, דיברתי עליו ללא סוף בקורס הכנה ללידה, בקורס דולות ועם הנשים והמשפחות שזכיתי ללוות כדולה, התרגשתי מאד לראות את האשה הזו פנים מול פנים.

כששרי, מיכל וג'נט עמדו בזו אחר זו על הבמה וסיפרו על דברים שקרו בעולם ההריון והלידה לאורך שנות עבודתן, היה מדהים להיווכח שאנחנו מצליחות לייצר שינוי – לאט אבל בטוח.

תנוחת לידה

היום כבר לא ברור שאשה צריכה לשכב בלידה – ולהפך.

ג'נט דיברה על הבנות משמעותיות נוספות הקשורות למבנה שריר הרחם , לזרימה של ההורמונים והחמצן בדם, ולאופן בו השריר הזה – יותר משהוא מתכווץ – הוא פועם.

היא השוותה את פעילות שריר הרחם לאופן התנועה של מדוזה, או מצנח פתוח – כפעימות סדרתיות שלמעשה מוחקות את צוואר הרחם בהדרגה. כל זה , לדבריה, יכול להתרחש הרבה יותר טוב בתנוחות אנכיות.

השראת לידה וזירוז

היום כבר ברור שהתינוק יודע מתי הגיע זמנו לבוא לעולם – לתינוק, אומרת ג'נט, נוח בערך כמו לאמא שלו במהלך השבועות האחרונים להריון (כלומר לא ממש…) .

ג'נט מציינת שמחקרים עדכניים מראים כי התינוק, ברגע שגופו והריאות שלו בשלות, הוא זה שמפסיק לייצר פרוגסטרון (השומר על ההריון) ומייצר פרץ של אסטרוגן.

אותו אסטרוגן שמאפשר יצירת המון קולטנים לאוקסיטוצין על פונדוס הרחם כך שהרחם יוכל לפעול בצורה מיטבית ויעילה ולייצר צירים (או לדבריה – פולסים או פעימות) יעילים וטובים שיקדמו את הלידה.

זו הסיבה, לדברי ג'נט, שיש לשקול ברצינות את הזירוזים שניתנים כעניין שבשגרה בשבוע 41, ולבדוק כל הריון ועובר לגופו – הזירוזים הניתנים כשהרחם והעובר אינם בשלים לדבריה פשוט לא משפיעים על הרחם כמו שצריך….

הורמונים טבעיים

היום כבר ברור שהקידמה, על כל יתרונותיה, קצת מסבכת אותנו.

השימוש בטלפונים ניידים, טבלטים, ומחשבים בשעות הערב, והשימוש שלנו באור בשעות הערב, מפריע לדברי ג'נט בלאסקס לזרימת המלטונין. אותו הורמון שעובד היטב בשעות החשיכה ו – כך מסתבר – מסייע להורמוני הלידה לזרום באופן נכון.

אם את רוצה לאפשר לעצמך להכנס ללידה באופן טבעי, אומרת בלאסקס, המנעי משימוש במכשירים אלקטרונים בשעות הערב, הדליקי נרות במקום אורות ואפשרי להורמונים הטבעיים שלך לעבוד.

הדולה והשותפים בלידה

אחד הדברים שהדגישה ג'נט בלאסקס הינו על נקודות רבות ומשמעותיות – כדוגמת שלב המנוחה בלידה, רגע אחרי שצוואר הרחם נפתח לפתיחה מלאה ורגע לפני שמגיע המון אדרנלין עם שלב הלחיצות, בו חשוב מאד שהמלווים יהיו – אבל בשקט ולא יפריעו.

היא דיברה על מצב דמוי אקסטזה של היולדת בשלב זה, אך תמיד נשארת מעין "אנטנה" המופנית לחוץ ולכן חשוב כל כך להיות שם – הרבה יותר מלעשות באופן אקטיבי.

עיכוב חיתוך חבל הטבור

ג'נט בלאסקס חוזרת לנושא המאד מדובר בשנים האחרונות וממליצה במידת האפשר לאפשר מגע עור לעור ולהמתין עם חיתוך חבל הטבור כשעה . לאפשר לתינוק לשכב על אמו , לקבל את הגנת המערכת החיסונית של גופה ולאפשר להורמונים בגוף האם והתינוק להתאזן יחד.

בונדינג

ג'נט בלאסקס ממליצה גם על מגע עור לעור של השותף בלידה עם התינוק – בתום השעה הראשונה של מגע העור לעור עם האם. זוהי הזדמנות מופלאה לדבריה לייצר את החיבור המשמעותי הזה בין בן/בת הזוג לתינוק הטרי.

לסיכום,

לידה פעילה, לדברי ג'נט בלאסקס, היא לא רק פעילה בהגדרה הפיזית, אלא ובמיוחד מול המושג לידה המנוהלת באופן אקטיבי על ידי הצוות הרפואי. בלאסקס מדברת על השותפות הפעילה שלנו כיולדות בתהליך הלידה מול השותפות הפאסיבית בלידה המנוהלת באופן מלא על ידי הצוות הרפואי.

בעולם המודרני אנחנו כמובן בוטחות וסומכות על הצוות הרפואי המלווה אותנו בתהליך.

מהי הדרך הנכונה לייצר לידה פעילה בעולם של היום בעיני?  היכרות עם האפשרויות שלנו, הבנת היתרונות והחסרונות שלהן, בניית תכנית לידה ותקשורת פעילה ואמיתית עם הצוות המטפל שתבטיח אמא ותינוק בריאים וגם חוויית לידה טובה.

שתהיה לנו לידה פעילה!

הצטרפי לאירועים הקרובים של מועדון גדולה .

רוצה להיות פעילה בלידה?
מלאי שאלון התאמת דולה ונעזור לך לבחור את זו שתעזור לך לקדם את הלידה שלך.

The post לידה פעילה – ג'נט בלאסקס בישראל, ינואר 2018 appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.