"שבוע 34 והעובר שלך עוד לא התהפך למצג ראש, כבר עשית הכל כדי לנסות לעזור לו להתהפך.
את כבר שבוע הולכת על שש בבית, מכוונת פנס אולי הוא יראה את האור שבקצה המנהרה, היפוך במים, היפוך ידני, שיאצו, דיקור, דמיון מודרך, ספינינג בייביס, תנוחת המוסלמי המתפלל, הומאופתיה ועוד ועוד, אבל הוא בשלו.

מגיע שבוע 36 והרופא אומר שיש עדיין מצג עכוז וכדאי לקבוע תור לסקציה- ניתוח אלקטיבי (מוזמן) ולא לחכות, כדי שגם המלווה שלך יהיה איתך בלידה.
עם כל האכזבה, את משלימה עם הרעיון שאת הולכת ללדת בניתוח קיסרי…."

מצג עכוז – קיסרי כבחירה ראשונה

בישראל הרוב הגורף של עוברים במצג עכוז ינותבו לניתוח קיסרי, ובמיוחד יולדות מבכירות (בלידה ראשונה).
זאת בעקבות מחקר רפואי שיצא לפני כ-18 שנה הטוען לתמותה גבוהה יותר בלידות מצג עכוז.
מסקנת המחקר הייתה באופן חד משמעי להעדיף ניתוח לחיתוך הדופן על פני לידה נרתיקית.

ארבע שנים לאחר שהמחקר יצא לאור הועלו ספקות רבים לגבי תוצאותיו.
נמצא שמתוך 16 פטירות שתוארו במחקר, 13 פטירות כלל לא היו קשורות לתהליך הלידה וחלקן לא היו אמורות להיכלל כלל במחקר, מה שמטיל ספק בתוצאות המחקר.
בעקבות המידע החדש שונו ההמלצות הקודמות ונקבע שיש לתת ליולדת את האפשרות לבחור בין ניתוח קיסרי ללידה נרתיקית.

כשנתקלתי בנייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה בנושא לידה בהינתן מצג עכוז של העובר, הופתעתי לגלות שלמעשה קיימת המלצה לפיה יש להציג ליולדת עם עובר במצג עכוז את האפשרות לבחור כיצד ללדת, בניתוח או בלידה נרתיקית, וההמלצה תקפה גם עבור יולדות בלידה ראשונה.
בהמלצות נכתב שרופא בכיר צריך לאשר ולקבל את לידת העכוז כשהוא מלווה ברופא נוסף, ושרופא מרדים ורופא ילדים יהיו זמינים לחדר לידה בזמן הלידה.
כמובן שגם כאן קימות התוויות נגד: שהעובר במנח שבו הרגלים לא מובילות, שהעובר לא גדול מדי (3.800), שהועבר לא קטן מדי (1.500), שהעובר לא זוקף ראש ושהיולדת לא מסרבת ללדת וגינלית.

בפועל, המציאות החדשה כבר השתרשה ועמה הדעה שלידה נרתיקית במקרה של מצג עכוז מסכנת את חיי האם והעובר.
מאחר והמחקר המדובר משנת 2000 רוב ההריוניות עם מצג עכוז הופנו אוטומטית לניתוח.
כך נוצר מצב שבו רופאים ומיילדות לא קיבלו לידות עכוז והמיומנות בתחום פחתה.

בשל כך או בשל סיבות אחרות, יולדת שמתעקשת כיום על לידה נרתיקית תתקל בהתנגדות רבה מצד המערכת.
יולדת כזו עתידה לחוות מסע של הפחדות מהצוות הרפואי על נזק וסכנה לה ולעובר הרבה מעבר למציאות תוך הטעיה מכוונת.
לאור המצב הנוכחי, לצערי כיום רוב הנשים האלו נמצאות במצב עדין בו הן נמצאות מרימות ידיים ופונות לניתוח.

האם יש אפשרויות אחרות?

כיום מנשבות רוחות חדשות לכיוון לידות נרתיקיות ע"י יולדות שרוצות ליצור שינוי.
יותר ויותר רופאים/מיילדות שיודעים לקבל לידות מסוג זה מאפשרים לידה נרתיקית במקרה של מצג עכוז.
כמו כן, ישנם בתי חולים מבורכים שכבר מקבלים בברכה את האפשרות ללידת עכוז נרתיקית.

הדרך עדין ארוכה ללידת חלומות עקב פרוטוקולים מורחבים ללידה נרתיקית כגון חיוב בקבלת אלחוש אפידורלי, לידה בחדר ניתוח כשהיולדת במצב שכיבה על הגב במיטת חדר ניתוח שהינה צרה ולא נוחה ועוד.
בנוסף, לפעמים בית החולים נאות לקבל את היולדת ללידת עכוז בתנאי שהיא באה רק במשמרת בוקר.

במידה והחלטת לפנות ללידת עכוז נרתיקית חשוב שתעטפי את עצמך בתמיכה איתנה של בן זוג, דולה והורים.
למדי את האפשרויות העומדות מולך ובדקי איזה בית חולים יקבל אותך ללידה נרתיקית ומהם התנאים שלו.
שאלי מי הרופא בבית החולים אליו את מגיעה שיש לו את הידע הדרוש ללידת עכוז.
חשוב להקפיד לאורך כל הדרך על מעקב עקבי של נתונים חיוניים ותקינים שלך ושל העובר.
תוכלי גם לשמוע סיפורי לידה של נשים שעברו לידת עכוז בעברן (את חלקן תוכלי למצוא בקבוצת הפייסבוק "לידת עכוז- זאת אפשרות!").
חשוב לציין שכבר היום קיימים בתי חולים שיקבלו אותך ללא תנאי ובאהבה גדולה כשהמטרה של כולנו להימנע מניתוחים מיותרים בלידה.

והעיקר לידות טובות ומעצימות. סוזאן גורי דולה ומדריכת הכנה ללידה.

*מאמר זה נכתב בהשראת מפגש שנערך בתאריך 20/4/18 ע"י טל אלשטיין – מנהלת ומקימת קבוצת "לידת עכוז-זאת אפשרות!" במרכז הקסום והחדש של דנה סיני ברמת גן.

*כתיבת המאמר הסתמך על:

1. לידה במצג עכוז – נייר העמדה
2. בעקבות הכישורים האבודים –לידת עכוז לדנית"/ד"ר מרק גלזרמן

מה חשוב לך בלידה?
כנסי למלא תוכנית לידה ותוכלי להתחיל לתכנן.

The post מצג עכוז – לידה יוצאת דופן . האם לידת עכוז היא אפשרות? appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

אם לשפוט לפי התגובות שקוראים בפורומים השונים, "סטריפינג" היא אחת הפעולות המושמצות ביותר בנוגע להיריון וללידה.
כמו כל דבר בחיים, בכדי לראות נכוחה ולשפוט בצורה אובייקטיבית יש להבין במה מדובר ולהבין שמדובר בעוד אפשרות (ויש שיאמרו "התערבות") רפואית שאמורה לזרז או לקרב לידה.

נכון, בתור רופא שהוא גבר, לא עברתי מעולם סטריפינג באופן אישי.
עם זאת, אני יכול להעיד מניסיון של שנים, שכמו בכל דבר אחר גם כאן הגישה, ההסברים, ההכנה ושיתוף הפעולה בין הרופא/ה למטופלת קובעים במידה רבה את התוצאה.

על מה בדיוק אנחנו מדברים ?

אל חלקו הפנימי של חלל הרחם דבוקים הקרומים של שק ההיריון.
באזור החיבור של הקרומים לדפנות נמצאים חומרים הנקראים "פרוסטגלנדינים".
חומרים אלו ידועים כאחד מהגורמים שמשתתפים בהתנעת תהליך הלידה.
כאשר מתחילה פתיחה של צוואר הרחם, הקרומים הללו נחשפים לתעלת הנרתיק ויש אפשרות להגיע אליהם במהלך בדיקה ידנית של צוואר הרחם.
המשמעות של "סטריפינג", היא "הפשלת" הקרומים הללו.
בצורה מוחשית יותר, ע"י האצבע של הרופא/ה מתבצעת הפרדה של הקרומים מדפנות צוואר הרחם .

התאוריה שמאחורי הסטריפינג אומרת שעל ידי הפרדת הקרומים אנחנו בעצם חושפים עוד רקמות ומשחררים לדם כמות גדולה של פרוסטגלנדינים.
הם בתורם מניעים את ההתכווצויות הראשונות של הרחם וכך גורמות לתהליך הלידה הפעילה להתחיל באופן "חצי טבעי"
(עדיין לא מדובר בהתערבות תרופתית בכדי לזרז את הלידה).
בכדי להוכיח זאת באופן מדעי, בוצע לפני שנים רבות מחקר.
תוצאותיו הראו שכשני שליש מהנשים שעברו סטריפינג במועד נכנסו ללידה פעילה בתוך 48 שעות מביצוע הפעולה.

למי ניתן להציע "סטריפינג" ?

לכל מי שרוצה……בתנאי ש…

1. מלאו להיריון 39 שבועות מלאים (אלא אם כן יש סיבה רפואית לניסיון זירוז מוקדם יותר).
2. יש פתיחה של צוואר הרחם וניתן להעביר אצבע מלאה דרך תעלת הצוואר.
3. לא מדובר בשליית פתח או שליה מרגינלית (Marginal), מצב בו השליה ממוקמת בסמוך לצוואר הרחם).
4. העובר חייב להיות במצג ראש.
5. האישה מעוניינת בלידה נרתיקית.
6. לא מדובר בירידת מים.
7. והכי חשוב…האישה מעוניינת והסכימה לביצוע הפעולה!!.

אז מדוע יצא לסטריפינג שם כל כך נורא?

כי למרבה הצער, בהרבה מאד מקרים הפעולה בוצעה ללא הכנה מוקדמת ובמפתיע, ללא הסבר על מה מדובר ומה יכול להיות לאחר מכן.

הפעולה לא נעימה ולעתים אפילו כואבת מאד, אבל….נמשכת בדיוק 5 שניות על השעון!
וכשחושבים על זה, כל ציר שיש במהלך הלידה, חזק וכואב יותר ונמשך זמן רב יותר.

את ההסבר על הפעולה יש לבצע ולקבל לפני הבדיקה.
אם מסבירים היטב מה הולך להיות ושעד שלב מסוים מדובר בבדיקת פתיחה רגילה של צוואר הרחם, רוב הנשים מכירות ויודעות במה מדובר ולכן יותר נינוחות ורפויות ומאפשרות את הבדיקה.

לא כדאי לבצע סטריפינג במידה והפתיחה של צוואר הרחם אינה מספיקה, כי זה יגרום לכאב מיותר ולא בהכרח יהיה יעיל.
אני נוהג, לאחר שאני מגיע לצוואר הרחם ומוודא שיש תנאים מספיקים, לומר למטופלת שעכשיו אבצע את הסטריפינג.
כך היא מוכנה "נפשית" לקראת הפעולה.
הסטריפניג הוא בהחלט קצר ויש לעדכן את המטופלת שלאחר מכן תיתכן הפרשה דמית ולא צריכים להיבהל מכך.
אני יכול להעיד שברוב המקרים שביצעתי סטריפינג, התגובה של המטופלות הייתה "מה? זה כל הסיפור…?".

טבעי או לא טבעי?

לכל מי שנמאס לה ואינה מעוניינת להגיע לשבוע 41, שבו יתחילו להציע "התערבויות וזירוזים" כגון : פיטוצין, בלון ועוד, יכולה לנסות את שלל האפשרויות הטבעיות יותר:
-חליטות למיניהן – (אני אישית לא מבין בהן).
-עיסויים ורפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור סיני ועוד.

לגבי קיום יחסי מין לשם זירוז, התאוריה אומרת שבזרע הגברי יש גם פרוסטגלנדינים ולכן יחסי מין עשויים לזרז לידה.
בנוסף, נטען שגם התכווצויות הרחם בזמן אורגזמה יכולות להניע את התהליך.
עם זאת, כל המחקרים האחרונים שעסקו בנושא, לא הוכיחו זאת.
אני בכל מקרה ממליץ לנסות זאת, ולו רק בשל העובדה שלאחר הלידה לא יהיה לכם הרבה זמן וכוח לזה…

אפשרות נוספת היא להחליט על האופציה הרפואית (שהוכחה מחקרית), שאינה מצריכה תרופות ומתבססת על החומרים שנמצאים אצלך הגוף באופן טבעי, שאנחנו רק "עוזרים" לשחרר אותם.

אני מאמין, שתמיד שווה לנסות, ואם עושים נכון זה בוודאי שלא גורם נזק.
לגבי המוטרדים שיטענו שאנחנו מזרזים משהו שלא היה אמור לקרות, אני יכול להרגיע.
בתפיסה שלי, הגוף שלנו חכם מאיתנו.
אם העובר והאם אינם מוכנים, זה פשוט לא יעזור….וההיריון ימשיך.

אז בהצלחה לכולנו !

אני כאן עבורכן לשאלות והתייעצויות – ד"ר בני שכטר, מומחה ברפואת נשים, מיילדות, טיפול בכאבים ובניתוחים אסתטיים גינקולוגים – גם בדף הפייסבוק העסקי.

חשוב לך לקבל אפשרות בחירה לפני ביצוע התערבויות?
כנסי למלא תוכנית לידה ויזואלית, ובחרי מה הם הדברים שחשובים לך בלידה.

The post סטריפינג appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

מאחר ולכל התערבות יתרונות אך גם חסרונות, אנו מאמינות שחשוב שתקבלי מראש את כל המידע הרלוונטי עבורך ועבור תינוקך, כך שתוכלי לעשות החלטות המבוססות על ידע ולהרגיש בטחון בתהליך הלידה שלך.

 זירוז לידה/או השראת לידה

בשל סיבות שונות כמו: לידה שלא מתחילה עד שבוע 41, הערכת משקל תינוק גדול או קטן לגילו, ירידת מים נקיים/מקוניאלים ללא צירים, סיכונים בריאותיים של היולדת כמו סכרת הריון לא מאוזנת, רעלת הריון ועוד הרופאים ימליצו על השראת לידה.
לעתים עקב חוסר התקדמות של לידה שהתחילה יש צורך במתן זירוז.
בהתאם לנתונים שייאספו לאחר בדיקתך ובהתייעצות עם הצוות המטפל יוחלט על סוג הזירוז.

סטריפינג:

פעולה הנעשית ע"י הרופא למטרת זירוז לידה, תוך כדי בדיקה ווגינאלית.
הרופא מפריד באצבעותיו בין קרומי מי השפיר לצוואר הרחם ובכך גורם להפרשת פרוסטגלנדינים המייצרים צירי לידה. הפעולה עלולה להכאיב במידת מה. ניתן לבצע סטריפינג גם בביקור אצל הרופא המטפל וללא צורך באשפוז.

PG/ פרוסטגלנדינים/פרופס:

נר / טמפון ספוג בחומר המפריש חומרים (פרוסטגלנדינים) המרככים את צוואר הרחם, ומעודד התחלת צירים.
תגובה מתרחשת עד כ 8 שעות לאחר ההחדרה (או פחות או יותר, מאוד אינדיבידואלי). מחייב אשפוז בבית היולדות.

בלון או קטטר אטד –

החדרת צינורית גמישה לצוואר הרחם וניפוח בלון בעזרת נוזלים.
הבלון לוחץ על צוואר הרחם וגורם להתחלת צירים. מחייב אשפוז בבית היולדות.

פיטוצין –

נוזל תרופתי המהווה תחליף סינטטי לאוקסיטוצין הניתן לווריד דרך עירוי, באופן מבוקר ביותר, דרך מכשיר סופר טיפות.
ניתן להעלות או להוריד את המינון לפי הצורך עד להתקדמות לידה הרצויה. ניתן בתוך חדר לידה.

פקיעת מים –

פקיעה יזומה של שק מי השפיר גורמת לזירוז, ע"י שחרור פרוסטגלנדינים המצויים במי השפיר.
נעשה בתהליך הלידה ע"י רופא או מיילדת.

לידה מכשירנית

לעיתים הלידה לא מתקדמת כמו שתכננו ויש אילוצים רפואיים כגון: האטות בדופק העובר, הרגשה לא טובה של האם ועוד סיבות נוספות וכאן יש צורך בהתערבויות בתהליך הלידה:

וואקום –

משאבה שבקצה שלה כיפה המוצמדת לגולגולת התינוק ומסייעת במשיכתו החוצה.
השימוש בוואקום (עקרון היניקה) נעשה ע"י רופא.
הפעולה נעשית בתנאים מאוד ברורים של פתיחה ומחיקה מלאים וראש העובר עבר את הספינות.
בחדר יהיו נוכחים רופא, מיילדת ורופא יילודים.
הסיבה לשימוש בוואקום יכולה להיות אימהית, כאשר היולדת אינה מצליחה לדחוף את תינוקה החוצה, כעבור שעתיים או שלוש מפתיחה מלאה, או מסיבה עוברית, כמו מצוקה עוברית או כשזווית הראש בעייתית.

מלקחיים –

שתי כפות מתכת שבעזרתן הרופא אוחז את שני צידי ראש התינוק, ומסייע לו לצאת החוצה. שיטה זו כבר כמעט ואינה בשימוש בחדרי הלידה.

משככי כאבים

איזי טנס –

מכשיר המהווה דרך טבעית להתמודדות עם הכאב.
באמצעות אלקטרודות המודבקות לגבך המכשיר שולח פולסים חשמליים המסייעים להפרשת אנדורפינים – אותם הורמונים המשככים כאב ומרגיעים.
יתרון נוסף של המכשיר הוא תחושת שליטה בצירים. נשים המלוות על ידי דולות של גדולה יכולות להשאיל מכשיר ללא תשלום (בתלוי בזמינות במלאי).

גז צחוק – נייטרוס –

קיים במעט בתי יולדות.
ניתן בשאיפה, משפיע בעיקר על האם ויוצא ממחזור הדם במהירות ברגע שמפסיקים לשאוף ולכן לא מסוכן.
ניתן רק על המיטה.

פטידין פנרגן/ טשטוש –

הפטידין הוא חומר נרקוטי שמזריקים לשריר או ישירות לוריד המייצר תחושה של טשטוש.
הפטידין אינו מעלים את הכאב, אך תחושת הטשטוש מאפשרת ליולדת להתנתק מהכאב ואולי גם להירדם בין הצירים.
נשים רבות שחוו לידה עם פטידין מתארות תחושה קשה של אובדן שליטה.
אחד החסרונות המשמעותיים של שימוש בפטידין נובע מהעובדה שהפטידין עובר לעובר ועשוי לגרום לו להוולד רפוי ורדום יחסית.
זוהי הסיבה שכיום השימוש בפטידין נפוץ פחות מבעבר.

אפידורל:

על מנת לשכך את תחושת הכאב בלידה, מזריקים חומר הרדמה לחלל האפידורלי של עמוד השדרה. אפידורל עשוי להיות דרך נפלאה עבור נשים מסויימות לשחרר ולהתקדם בלידה אך עם היתרונות באפידורל באים גם חסרונות, חשוב להיות מודעת להם ולבחור מה נכון עבורך.

תקשורת עם הצוות המטפל בכם

הצוות הרפואי, המורכב ממיילדות ורופאים נמצא שם בשבילכם, כל רצונו הוא שבסיומה של הלידה יהיו בחדר זוג הורים מאושרים, אמא בריאה ותינוק בריא.
חשוב מאוד ליצור קשר קרוב עם המיילדת ,לשאול שאלות ולתקשר בצורה חברית ונעימה.
בלידה ייתכן והצוות הרפואי יכנס ויציע לכם לבצע התערבות זו או אחרת.
ליולדת זכות להבנה מלאה של מה שמוצע לה וזכות להחליט על גופה ועל העובר שלה.
העלינו בעבר את השאלות של פני סימקין לקראת התערבויות בלידה, ולהלן דרך נוספת לזכור את השאלות שכדאי לשאול את הצוות, המבוססת על שיטתה של נרי לייף חומה – BIRTH COACH METHODE:

B= benefits   מה הם היתרונות בהתערבות המוצעת?

R=risks  מה הם הסיכונים/ חסרונות בהתערבות המוצעת?

A=alternatives  מה הן האופציות החלופיות להתערבות המוצעת?

I=intuition  מה אומרת האינטואיציה האימהית שלך?

N=noting מה אם נעצור ולא נעשה כלום בנתיים?/אפשר להמתין עם ההחלטה?(במידה ולא מדובר במצב חירום)

מתקשה לדעת מה לשאול?
מלאי שאלון התאמת דולה ונתאים לך את תומכת הלידה המושלמת עבורך.

The post התערבויות בלידה – מדריך מקוצר: זירוז לידה, השראת לידה, משככי כאב ועוד appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.