בלוג גְּדוּלָּה

סיפור לידה
בחיים שלי כדולה, יש מעט מאד נקודות – מקובעות מראש ביומן – שאוותר עבורן על ליווי לידה של זוג שיצרתי אתם כבר חיבור וקשר. לגבי כל שאר האירועים המשמעותיים בחיים שלי, ההנאות הספונטניות ואירועים שלא נקבעו מספיק זמן מראש- הם תמיד בעדיפות שניה. כזו היתה גם המסיבה שהוזמנתי אליה לאותו ערב. ידעתי שאם אצטרך – אפספס אותה, אבל ממש קיוויתי שזה לא יקרה
גבר ואשה יוצאים לחדר לידה
בחיים שלי כדולה, יש מעט מאד נקודות – מקובעות מראש ביומן – שאוותר עבורן על ליווי לידה של זוג שיצרתי אתם כבר חיבור וקשר. לגבי כל שאר האירועים המשמעותיים בחיים שלי, ההנאות הספונטניות ואירועים שלא נקבעו מספיק זמן מראש- הם תמיד בעדיפות שניה.
כזו היתה גם המסיבה שהוזמנתי אליה לאותו ערב. ידעתי שאם אצטרך – אפספס אותה, אבל ממש קיוויתי שזה לא יקרה.
אשה מבוהלת עם בן זוגה לאחר ירידת מים

ואז היא ענתה לי.
יש צירים. אמנם קצרים אבל שונים מכל מה שחוותה עד היום. שבוע 40+6 .  הגלגלים בראש שלי החלו לחשב: מה אספיק לעשות? יש סיכוי שאספיק גם ללוות אותה וגם להגיע?  הרי בלידה הקודמת היא ילדה תוך פחות משעתיים, חבל שגם בקורס הכנה ללידה לא מקבלים תשובות מדוייקות כאלה…

בהשלמה, הכנתי את עצמי לכל האפשרויות. סייימתי משימות דחופות והתכוננתי לרגע שבו תקרא לי וגם לאפשרות שאיכשהו אספיק גם וגם.

השעות חולפות, הצירים מתארכים. לא מאד צפופים אבל אי אפשר לפספס את מגמת ההתגברות. זה בהחלט בכיוון.

הריון כחול לבן

מתי לצאת? היא לא רוצה לצאת מוקדם מדי. אני לא רוצה להגיע מאוחר מדי.  כשהיא מסמסת “כואב… בואי…” אני נכנסת לרכב כמו טיל שנורה במהירות מטורפת. הדיסק הקבוע מנגן לי ברקע, בתא המטען תיק הלידה וגם תיק למסיבה – ליתר בטחון.

אני מגיעה וזה מרגיש מוקדם מדי. ציר יפה וכואב אחת לכמה דקות אבל עוד רחוק, והיא נראית שמחה וטובת לב, ממש לא “בלידה”... בבדיקת הרופאה יש 3 ס”מ פתיחה וצוואר מחוק. אני מבינה שאנחנו פשוט צריכים צירים ואווירת לידה אבל התנאים שנוצרים אחרי שאמרו לנו “לכו להסתובב”, בקניון הרועש והממוזג למטה לא ממש מאפשרים…

דולה חייבת להיות יצירתית. אז אני גוררת אותם למסע כומתה במעלה ובמורד המדרגות. גם שם עוברים אנשים, מסתכלים עלינו עם כל ציר ומעירים משהו אבל זה לא מפריע לה. הצירים מצטופפים מעט ומתחזקים הרבה והיא עדיין נראית כמעט רגיל בין הצירים ומספרת שהיא זוכרת את זה הרבה יותר כואב בלידה הקודמת.

ההתקדמות ניכרת גם בבדיקה ואנחנו בחדר הטבעי. אני ממלאת את הג’קוזי והיא נכנסת לתוכו בלאות ונינוחות. החדר חשוך והמים מעלים ניחוח של שמנים ארומטיים. נעים כל כך שהצירים מתרחקים – כמעט נעלמים. אף אחד לא מוטרד. ללידה שלישית קצב משלה.

אחרי קצת מנוחה היא קמה, מבקשת להסתובב בחדר, והצירים חוזרים. מהמסדרון עולים קולות של לידה והיא נלחצת. אני מזכירה לה שנשים אחרות במצבה כבר נראות ונשמעות הרבה יותר חזק ושהיא מתמודדת נהדר. היא מסכימה ונזכרת שבלידה הקודמת כאב יותר.

two-parent-holding-a-baby

מיילדת נפלאה מצטרפת אלינו. מציעה מגוון אפשרויות ובעיקר – קשובה לרצונותיה. הצירים נשארים רחוקים יחסית ובכל זאת ברור לעין שהלידה הזו מתקדמת, בדיוק בקצה הנכון לאם ולעובר הזה.  חוזרות למקלחת. זרם המים עושה פלאים והתנועתיות בעמידה מעצימה את הצירים.

הלחץ שחיכינו לו מגיע. היא בוחרת בתנוחה המוכרת לה מהלידה הקודמת ונעמדת על המיטה בעמידת שש. המיילדת ממתינה עם המון סבלנות. הצירים עכשיו תכופים ולוחצים, הכל חזק ודרמטי יותר, אבל הוא מתקרב…

כמה דקות עוצמתיות חולפות  והוא ממש נשפך, יחד עם שק מי השפיר היישר לידיה של המיילדת ומשם הישר לחיקה של אמו.  הוא בחוץ – בריא וחזק כמו אמא שלו .

ולי? לי יש עוד די זמן להיות אתה, ליהנות מהיונק המצטיין, לצלם, לעטוף ו… לצאת בזמן כדי להגיע למסיבה. כמו שרציתי.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב google

עוד
בבלוג

Call Now Button