המאמר הנוכחי מפרט על חוויית הלידה כטראומה ועל תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומתי (PTSD) לאחר הלידה, אצל נשים בכלל ונשים נפגעות טראומה מינית בפרט.
המידע בו נאסף על ידי בהשתלמות חשובה מאין כמוה בה נכחתי, שיזמה עמותת "אמא יקרה" – עמותה לנשים החוות קושי רגשי/דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה.
עמותה זו הוקמה על ידי קבוצת נשים שהיו שם, והחליטו לעשות הכל על מנת להיות שם עבור נשים אחרות.
המאמר הנוכחי סוכם במהלך הרצאתה החשובה של ד"ר גבי רומנו- מנהלת השירות לבריאות הנפש של האישה במרכז הרפואי תל אביב ומנהלת "עולם ומלואה"- מרכז פרטי ייחודי לבריאות הנפש של האישה.

לידה כאירוע טראומתי או משמח

כששואלים נשים על לידות יש טאבו שמדבר על הלידה כחוויה טובה, על ההיריון כאושר ועל תקופת פוסט פארטום (אחרי הלידה) כהתאהבות ושמחה.
כשנוצר פער בין המציאות לבין חווית האישה בפועל, והיא חווה את הלידה כטראומה, היא מרגישה שמשהו לא בסדר איתה.
חשוב לדעת שגם חווית לידה טובה ומעצימה עלולה להיחוות עבור האישה כקשה וטראומתית.

אירוע טראומתי הוא אירוע שבו האדם מרגיש שהוא או הקרוב לו נמצא בסכנת חיים או בסכנה לשלומו הפיזי או הנפשי.
ברוב המקרים בעת אירוע טראומתי קיימת תגובה טבעית בעלת מרכיבים פיזיולוגיים אשר דועכת עם הזמן.
במקרים מסוימים השפעת האירוע אינה דועכת אלא ממשיכה לחיות ולהתפתח להפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD).

אבחון הפרעת דחק פוסט טראומתית PTSD

הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD- Post Traumatic Stress Disorder) מאובחנת על ידי אנשי מקצוע ובהתייחס למספר קריטריונים:

• קיומו של אירוע טראומתי
• סימפטומים המובחנים ל4 קבוצות שונות:
  1. חודרנות – האירוע הטראומתי נחווה שוב ושוב – סיוטים, פלאשבקים, תחושות פיזיות, ריח וכו').
  2. הימנעות – ניסיונות להימנע ממחשבות, תחושות או שיחות הקשורות לטראומה או להימנע ממה שמעורר את הזיכרון.
  3. שינויים שליליים בקוגניציות ובמצב הרוח – חוסר יכולת להיזכר באספקטים חשובים של הטראומה, אמונות וציפיות שליליות, תחושות פחד, זעם, אשמה או בושה, עניין מופחת בסביבה, ניכור/זרות וחוסר יכולת להרגיש רגשות חיוביים.
  4. עוררות יתר – המערכת הגופנית כל הזמן דרוכה ומגיבה לכל רעש או גירוי.

כ 30% מהנשים לאחר לידה סובלות מתסמינים פוסט טראומטיים.
בין התסמינים- סיוטי לידה, מחשבות חוזרות ומעוררות חרדה על הלידה, עצבנות, קושי לתפקד ולעתים הימנעות מלידה ובקשה ללדת בלידה קיסרית.
שכיחות ההפרעה המלאה נע בין 1% ל 3%,  וגדול יותר בלידות בניתוח חירום – 5.6%.

גורמי סיכון להפרעת דחק פוסט טראומטית בעקבות הלידה כטראומה

גורמים הקשורים למהלך הלידה

• תחושת כאב בלתי נסבלת בלידה
• סיבוך לא צפוי בלידה
• 41% מהנשים שחוו לידה מסובכת מבטאות חשש ממוות

גורמים מקדימים

• דיכאון בטרימסטר השלישי להיריון
• חרדה טרום הלידה
• חוויות שליליות כמטופלת
• לידה ראשונה
• תחושת איום או חוסר ביטחון במהלך הלידה
• קשיים זוגיים
• קשיים בקבלת ההיריון או מעבר להורות
• נפגעות טראומה מינית
• בעיות רפואיות בהיריון – היפרמסיס, צירים מוקדמים, אשפוז והפלות קודמות.

ניתוח קיסרי חירום – חווית חוסר שליטה

אחת הסיבות לחוויית הלידה כטראומה עבור נשים שעברו ניתוח קיסרי חירומי, היא חוסר הוודאות.
המידע לא תמיד ניתן באופן ברור למנותחת. כשליש מהנשים לא באמת יודעות מה הסיבה לניתוח.
תחושות הקשורות לניתוח חירום:

• 49% חוששות לשלום הילוד
• 26% חוששות לשלומן
• 13% חוות תחושת אובדן מציאות
• 53% מאוכזבות

חוויית הלידה כטראומה אצל נפגעות טראומה מינית

1 מתוך 3 או 4 נשים הן נפגעות טראומה מינית.
אצל נשים נפגעות טראומה מינית, ההיריון והלידה עלולים להציף זיכרונות שעדיין לא התעוררו.
לעתים מדובר בתחושות ותגובות עוצמתיות שהאישה עצמה לא מבינה או אינם מילוליים כי הייתה הדחקה או חוסר עיבוד.
הכניסה לתפקיד האימהי מביאה להיזכרות בסכנות העבר כדי להגן על התינוק שייוולד.

תמות נפוצות בחוויית הלידה כטראומה אצל נפגעות טראומה מינית

• חוויה מתמשכת של אובדן שליטה- נושא השליטה הוא משמעותי מאד בחוויית ההיריון והלידה.
• הרגשה של סכנה, היעדר ביטחון היעדר אמון בעצמי או במטפל.
• הלידה מערבת אזורי גוף הקשורים ישירות לפגיעה- יש משמעות לתחושות שמתעוררות ולייחוס הכאב באזורים אלו.
• תגובות דיסוציאטיביות ופלשבקים שעלולות ליצור קושי בתהליך הלידה
• תקיעות בלידה, איטיות בלידה, צורך במשככי כאבים וקשר עם הצוות.
• חוויה של בושה – דימוי הגוף, התנהגות חולשה הפרשות וכו'.
• חשיפה וחודרנות – חוויה שמתקשרת לאותה חוויה של פלישה והיעדר גבולות פיזיים שמוכרים ממצב הפגיעה.

חשוב להגן על האישה מתחושה של בושה גם ברמת מי נכנס לחדר לידה וכו'.

הכנה ללידה כמניעת טראומה בלידה

ידע הינו מרכיב מהותי וחשוב ולכן חשוב לאפשר ליולדת לקבל תחושת שליטה בסיטואציה באמצעות קורסים, קריאה, השתתפות בפורומים וכו'.
מצד שני, חשוב לדבר על אי הודאות לגבי תסריט הלידה.
בניית תסריט מסוים מראש שמופר, קשור קשר הדוק לתחושות של חוסר שליטה, בלבול וחוסר אונים שעשויים להיות קשורים להתפתחות תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית כתוצאה מטראומה בלידה.

טיפול בטראומה לאחר לידה

עבור נשים שחוו את הלידה כטראומה, יש חשיבות גדולה לזיהוי המצב ופנייה לטיפול מתאים, על מנת למנוע התפתחות הפרעת דחק פוסט טראומתית או לטפל בתסמיניה אם קיימים.

בהשתלמות של "אמא יקרה" תוארו טיפולים חשובים בטראומה לאחר לידה כגון טיפול  SE לטיפול בטראומה ודיכאון, וכן טיפול NLP.
אנשי המקצוע בתחום יכולים לספק עזרה ותמיכה, להפנות לטיפול המתאים ולהקל משמעותית על הסבל.

במידה ואת חווה חלק מהתסמינים המתוארים במאמר זה, או מכירה אישה בסביבתך המתמודדת עמם, חשוב לפנות לטיפול ותמיכה.
אם את זקוקה לאוזן קשבת, צריכה חיבוק מכיל ורוצה לדעת שאת לא לבד – צרי קשר עם עמותת אמא יקרה.

זקוקה לתמיכה לפני, במהלך ואחרי הלידה?
כנסי למלא שאלון התאמת דולה וניצור איתך קשר בהקדם.

The post טראומה לאחר לידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

בתקופה הזו של metoo# והעלאת המודעות למשמעויות וכמה נפוצות הן פגיעות מיניות, אני רוצה לשים זרק-אור על החוויה של אישה שחוותה תקיפה מינית בחדר הלידה.

היולדת והצוות הרפואי  – תחושות ומציאות

כל אישה, כל יולדת תבחן תמיד את מערכת היחסים בינה לבין הצוות הרפואי המטפל בה, החל משלב ההיריון ובוודאי בזמן הלידה.

קיימים הבדלים פיסיים, חיצוניים, שהם הראשונים לבלוט.

למשל, הצוות הרפואי שתנועתם לא מוגבלת: הם יכולים ללכת לאן שירצו, הם עומדים, לבושים בצורה רשמית ומכובדת עם חלוק לבן, הם אלה שמבצעים בדיקות, לעיתים אינטימיות.

ומנגד ישנה האישה היולדת שמחויבת להישאר בחדר הלידה או בשטח בית החולים, ששוכבת על גבה, מחוברת למוניטור, עירומה למחצה או לבושה בחלוק בית חולים כמי שחולה.

קשת רגשות רחבה נפרסת בתוך היולדת, אולי חוסר ידיעה, אולי פחד, הרגשה של חשיפה, כאב הצירים. בעוד שהצוות –  הם באו לעשות את עבודתם, והם רוצים בטובתה.

אם חווית תקיפה מינית ואת לקראת לידה –

המיילדת מינדי לוי אמרה שהריון ולידה הן הזדמנות לריפוי מטראומה.

והיא צודקת.

אספתי כמה דברים שחשוב שתדעי לקראת הלידה, אם חווית תקיפה מינית וגם אם לא :

1.     אם מתאפשר, בכניסתך לחדר הלידה כדאי לספר לצוות שיש רקע. הסיפור עצמו לא משנה, אך עצם הידיעה יכולה לעזור לצוות להיות קשוב ורגיש לצרכייך. את יכולה לבקש לנהוג בך בסבלנות, לתת לך את הזמן להתכונן לקראת בדיקה או המהלך הבא. שאילת שאלות מאפשרת החזרת תחושת הידיעה והשליטה שלך, בקשי שיסבירו לך על הנעשה, שיבקשו את רשותך לכל שנעשה.

2.     כתיבת תוכנית לידה והבאתה לצוות תשאיר אצלך שליטה וביטחון.

3.     דעי שיש לך האפשרות לסרב או לבקש לדחות או לבצע בדרך שמתאימה לך בדיקה ואגינאלית.

4.     דעי שאת יכולה להיות בתנועה מלאה.

5.     דעי שאת יכולה ללדת טבעי או עם אפידורל.

6.     דולה תוכל לעזור לתחושת הביטחון והשליטה, כי היא מי שמכירה אותך עוד לפני הלידה, היא תדע לתמוך בך ולעזור לך להתמודד עם מה שיבוא, היא תיתן לך ידע ותסביר מונחים רפואיים, כדי שאת תוכלי לבחור את הנכון לך בלידה שלך. הדולה איתך כל הזמן, היא רואה אותך ואתה מה שנכון לך, היא נותנת לך את הזמן ולא מאיצה בך, היא מסבירה בכדי שתהיה לך האפשרות להבין, להפנים, להתכונן, והחשוב מכל, שתדעי שהלידה הזו היא שלך ושלך בלבד, ואת היחידה שמצליחה במשימה.

הריון ולידה הם באמת ניסים ופלאות,

הם הטיול הכי ארוך ומעמיק אל הנפש, הם מפחידים, מבהילים, משמחים, רגעים קסומים של ריחוף על ענן.

לידה יכולה להיות הריפוי הכי גדול בחייך.

תלמדי, תתכונני, דעי מה יכול לעזור לך בלידה, דאגי לתמיכה הכי טובה שיכולה להיות לך בחדר לידה,

שיהיה לך הביטחון שאת יכולה לעשות את זה.

את יכולה ללדת, בגבורה.

כתבה אלינור אלוני – דולה תומכת לידה, מלווה בשיטת BOT  ומדריכת התפתחות תינוקות

זקוקה לדולה תומכת, מכילה ועדינה?
מלאי שאלון התאמת דולה ואנו נמצא עבורך את האחת שתתמוך בך בדיוק כפי שאת צריכה.

The post זהירות טריגר – שורדות תקיפה מינית בחדר לידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.