חיכית לרגע הזה 9 חודשים.
קראת, הקפדת על התזונה, עשית פעילות גופנית מתאימה, השתתפת בקורס הכנה ללידה ואפילו בחרת לך שותפים ללידה ואולי גם דולה ובנית אתם תכנית לידה.
לא משנה אם הלידה היתה כמו שדמיינת או שאולי בדיוק ההיפך.
ברגע שהתינוק או התינוקת שלך מונחים על חיקך, העולם שלך מתהפך.

הרגעים הראשונים של התינוק לאחר הלידה

מגע עור לעור

תינוקך יוצא מעולם צפוף אך חמים ועוטף לעולם קריר, רועש, רחב ומסנוור.
בהנחה שהכל תקין מבחינה בריאותית אצלך ואצלו, מחקרים מראים שהדבר הטוב ביותר עבורו וגם עבורך כרגע הוא מגע עור לעור.
מומלץ להניח אותו עירום על עורך, לנגב אותו מעט על מנת שלא יתקרר ולכסות את שניכם יחד.
גם אם את מסיבה כלשהי לא יכולה בדיוק להחזיק אותו עליך, ניתן להניח אותו במגע עור לעור עם השותף שלך ללידה.
על יתרונות מגע העור לעור תוכלי לקרוא כאן.

בדיקת אפגר

בעודו מונח עליך, ובלי המון בלאגן מסביב, המיילדת תעריך את מצב התינוק שלך לפי מדדים הנותנים מידע על בריאותו –  דופק, צבע העור שלו, האם הוא נושם (בוכה), טונוס השרירים שלו, ותגובה לגירוי.
לכל אחד מהמדדים ניתן ציון בין 0 ל-2 כך שציון 10 משמעו שמצב התינוק מצויין.
הבדיקה נערכת כדקה ו-5 דקות לאחר הלידה.
בדר"כ רוב הילודים מקבלים ציון של 9 בדקה הראשונה ו10 לאחר 5 דקות (ברוב המקרים בגלל שצבע התינוק בדקה הראשונה הוא כחול). במידה ובדיקת האפגר מצביעה על קושי של התינוק תקרא המיילדת לרופא יילודים.

השהיית חיתוך חבל טבור או שימור דם טבורי

תינוקך יהיה קרוב לוודאי מעט המום ברגעים הראשונים.
ברגע שהוא נחשף לאוויר מתחיל אצלו תהליך הנשימה האמיתי לראשונה.
כל עוד חבל הטבור מחובר אליך, הוא יכול למעשה לקבל חמצן בו זמנית משני כיוונים , מה שיכול להקל את ההתאקלמות שלו לעולם.
ניתן לבקש מהמיילדת להמתין עם חיתוך חבל הטבור עד שהדם בו מפסיק לפעום והחבל נהיה לבן.
לחילופין, אם תבחרו לשמר דם טבורי, המיילדת בדר"כ תציע לשותף שלך לחתוך את חבל הטבור בתוך זמן קצר של כדקה מהלידה, על מנת לאסוף את הדם לשימור.

רפלקסים של התחלת הנקה

בדר"כ, אם נאפשר לתינוק להיחשף לאור מעומעם ולא מסנוור, הוא יתחיל תוך זמן קצר לפתוח עיניים, לקרב את הידיים לפה ואולי אפילו לנסות לזחול לשד במה שנהוג לכנות Breast crawl.
בחדרי לידה רבים לא ממתינים להנקה להתרחש באופן עצמוני ומסייעים לתינוק באופן יזום בתנוחת הנקה, כוונון הפטמה לשד וכו'.
קראי עוד על הנקה בחדר לידה.

סימון ורישום

בעוד התינוק מונח עלייך, המיילדת נמצאת בחדר ומסיימת לעדכן את נתוני הלידה.
היא מכינה עבורך , עבור השותף להורות ועבור התינוק צמידים זהים.
חשוב שתוודאו שאכן הצמידים מסומנים במספר זהה ועם הנתונים שלך.

שקילה

השקילה היא בדר"כ הכרחית לתהליך רישום היילוד.
ברוב המקרים המיילדת תבקש לשקול את התינוק ולהחזירו אליך.
אפשר לבקש שלא יעטפו אותו בשמיכות אלא יחזירו אותו אליך למגע עור לעור ואפשר גם לבקש שימתינו עם השקילה.

הלבשה ומעבר לתינוקיה או אפס הפרדה

ברוב חדרי הלידה, בתום שעתיים בהן התינוק נמצא אתך בחדר לידה או בחדר התאוששות, הייתה נהוגה עד לאחרונה שגרה של עיטוף התינוק ומעבר לתינוקייה (בדר"כ בליווי של השותף להורות) .
שם יתבצע המשך תהליך הטיפול הראשוני בילוד.

כיום, בשל רצון של משפחות רבות שלא להפריד את התינוק מהוריו, נהוג בבתי יולדות רבים, בהנחה שהמצב הבריאותי של האם והתינוק תקין, ושהפרוטוקולים מאפשרים זאת, נוהל הנקרא אפס הפרדה.
במצב כזה, קבלת הילוד מתבצעת בעודו עם הוריו במגע עור לעור וללא הפרדה כלל. הכנסי לקרוא עוד על אפס הפרדה.

חשוב לך להיות באפס הפרדה עם התינוק?

מלאי תוכנית לידה ויזואלית ועזרי לצוות הרפואי לדעת מה חשוב לך

The post רגע אחרי הלידה – מה קורה לתינוק שלי לאחר הלידה? appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

"אפס הפרדה" הוא נוהל שגור בבתי יולדות רבים ברחבי העולם ובשנים האחרונות המודעות אליו בארץ עולה.
המשמעות היא שהתינוק לא נפרד מהוריו לאחר הלידה, מתוך הבנה שגם לאחר הלידה האמא והתינוק עדיין ישות אחת.
שהמקום הכי טבעי לתינוק הוא על אימו.
כל הבדיקות והטיפולים הרפואיים שהתינוק יצטרך לעבור יהיו כשהוא על אימו או בקרבתה.

הורים רבים מתבלבלים בין אפס הפרדה לביות מלא לכן חשוב לי להבהיר את ההבדל:

בביות מלא לאחר ההתאוששות מהלידה (כשעה עד שעתיים) התינוק יעבור בנפרד מהוריו לתינוקיה.
שם הוא יישאר לבד במהלך בדיקת הרופא, הטיפולים השונים וכמובן בזמן ההמתנה לכל אלו שיכולה לקחת שעות ארוכות.

הבדל נוסף הוא שבביות מלא אסור למלווה לשהות בלילה ואילו במחלקת אפס הפרדה יכול מלווה להישאר.
זה נכון גם לגבי מצב בו האמא מתעקשת על אפס הפרדה למרות שאין חדרים ייעודיים.

אי אפשר לדבר על לידה ככלל ועל אפס הפרדה בפרט מבלי לדבר על פרקטיקת "עור לעור".

מהו עור לעור?

התינוק מונח עירום או עם חיתול על הבטן או החזה של האמא, כמובן שניהם מכוסים בשמיכה.
לעור לעור ישנם יתרונות רבים לתינוק, לאמא וכן לשותף באם הוא עושה גם עור לעור.
חלק מן היתרונות בעור לעור לתינוק ולאמא הם ויסות מדדים – נשימה, לחץ דם ודופק, מערכת הורמונלית ושמירה על טמפרטורת גוף תקינה.

מה התועלת לאמא באפס הפרדה?

-כאשר האמא והתינוק לא נפרדים, אצל שניהם יופרשו אנדורפינים אשר מהווים חומרי משככי כאבים טבעיים שהגוף מפריש.
נשים מדווחות שטיפולים רפואיים לאחר הלידה כגון תפירה היו פחות כואבים כשהתינוק היה צמוד אליהן.
גם במידה והתינוק זקוק לאיזשהו טיפול רפואי הוא ייהנה הפחתה בעוצמת הכאב.

-הגוף שלנו מפריש הורמון אשר נקרא אוקסיטוצין אשר תורם לנו במגוון דרכים:

• הפחתת רמות מתח וסטרס
• בונדינג עם התינוק
• ויסות מדדים, טמפרטורת גוף, לחץ דם ודופק

-כשהתינוק לא נפרד מאמא ההנקה ראשונית תהיה מוקדמת יותר ודבר זה תורם למיומנויות ההנקה של האמא והיניקה של התינוק שיתחילו להתפתח מוקדם יותר.
ההנקה גם מפחיתה את הסיכוי לדימום חריג לאחר הלידה והתכווצות טובה יותר של הרחם.

-שינה טובה יותר של האמא

-מערכת העצבים עובדת בצורה מאוזנת יותר

–תחושת מסוגלות גבוהה יותר ובטחון בעצמה וביכולות ההורות של האמא כלפי עצמה

-הקטנת הסיכון של האמא לפתח דכאון לאחר לידה

-כמובן שגם מבחינה בטיחותית כדאי שישאר עם האמא מלווה בלילה, כיוון שגם את צריכה לנוח ולהתאושש וכמובן שגם בשביל עידוד ותמיכה נפשית וחיזוק הקשר הזוגי וההורי.

יתרונות אפס הפרדה לשותף להורות

כיוון שאנחנו מקבלות קדימות מבחינת ההיקשרות עם התינוק בגלל ההיריון ופרץ ההורמונים בסוף הלידה, נמליץ בחום רב לאבא לעשות עור לעור עם התינוק ולתמוך בהחלטת האמא להיות באפס הפרדה בזמן השהות בבית יולדות.

השותף להורות יכול להפיק ערך רב מהשהות באפס הפרדה מאחר והבונדינג עם התינוק יתחיל להתפתח מהרגע הראשון.
הוא יהנה מהשפעת האוקסיטוצין אשר תאפשר פיתוח אמפטיה כלפי התינוק והפחתת רמות סטרס.
מחקרים מראים שאבות אשר לקחו חלק בטיפול בתינוק ובאמא בלילות הראשונים בבית היולדות נעשים אבות יותר מעורבים בגידול הילד שלהם.

יתרונות האפס הפרדה לתינוק

-תינוק אשר לא נפרד מאמו יהנה מכול היתרונות של מגע עור לעור (ויסות מדדים, סנכרון נשימה, איזון מערכת הורמונלית, לחץ דם ודופק) ובנוסף מענה מהיר יותר לבכי ואי נוחות

-הפחתת בכי וסטרס

-האמא תוכל ללמוד לזהות סימני רעב מוקדמים וכך הוא יגיע אל השד כשהוא נינוח והאמא תלמד להכיר את תינוקה מן הרגע הראשון.

-שינה רגועה יותר

-מענה לצרכים מוקדם יותר ומהר יותר

-הפרשת אוקסיטוצין אשר גורמת להרגשה מרגיעה, מפחיתה סטרס ועוזרת ליצור היקשרות בריאה מן הרגע הראשון

-הגברת הסיכוי להנקה ראשונית מוצלחת , דפוס יניקה מאורגן והמשך הנקה נינוח יותר

-בנוסף תינוק אשר נמצא עם אמא העור שלו מתמלא בפלורת החיידקים הטובים של האמא וכך בעצם הסכנה מזיהומים בבית החולים קטנה.

לסיכום,

אפס הפרדה זוהי הדרך המומלצת ביותר לאם, לתינוק ולמשפחה החדשה.
זוהי דרך אשר מאפשרת התחלה רכה יותר בעולם לתינוק ולמשפחה החדשה.

ניתן לקרוא מידע נוסף, המלצות על בתי חולים, טיפים ועדויות של יולדות בקבוצת הפייסבוק אפס הפרדה – הזכות שלכם מרגע הלידה – הקבוצה

כתבה – אנה סיריצוב – דולה תומכת לידה ומדריכת הנקה מבית גדולה

חשוב לך להיות באפס הפרדה עם התינוק?

מלאי תוכנית לידה ויזואלית ועזרי לצוות הרפואי לדעת מה חשוב לך

The post אפס הפרדה – היתרונות לאמא, לתינוק ולשותף להורות appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

לידה, תהליך שמתרחש באופן טבעי כבר עידן ועידנים. מה יש לנו לחדש לגביו בכלל?

מדהים להבין – שהמון. דעות משתנות, מחקרים מגלים והנסיון שלנו , שרק מתעצם מגלה עוד ועוד על הכולם הנפלא הזה של לידה.

זכינו השבוע להקשיב לאחת הנשים המשמעותיות בעולם הלידה של ימינו – האשה שטבעה את המושג "לידה פעילה" בהקשר שאנחנו מכירות היום – ג'נט בלאסקס.

המיילדת ובעלת מרכז "אמא אדמה" שרי קרוכמל, בשיתוף עם מיילדת הבית ומובילת ארגון מיילדות הבית בישראל מיכל בונשטיין הביאו את ג'נט בלאסקס להרצאה על החידושים בעולם של לידה פעילה.

לידה פעילה אז והיום

לאחר שקראתי את הספר "לידה פעילה" עשרות פעמים, דיברתי עליו ללא סוף בקורס הכנה ללידה, בקורס דולות ועם הנשים והמשפחות שזכיתי ללוות כדולה, התרגשתי מאד לראות את האשה הזו פנים מול פנים.

כששרי, מיכל וג'נט עמדו בזו אחר זו על הבמה וסיפרו על דברים שקרו בעולם ההריון והלידה לאורך שנות עבודתן, היה מדהים להיווכח שאנחנו מצליחות לייצר שינוי – לאט אבל בטוח.

תנוחת לידה

היום כבר לא ברור שאשה צריכה לשכב בלידה – ולהפך.

ג'נט דיברה על הבנות משמעותיות נוספות הקשורות למבנה שריר הרחם , לזרימה של ההורמונים והחמצן בדם, ולאופן בו השריר הזה – יותר משהוא מתכווץ – הוא פועם.

היא השוותה את פעילות שריר הרחם לאופן התנועה של מדוזה, או מצנח פתוח – כפעימות סדרתיות שלמעשה מוחקות את צוואר הרחם בהדרגה. כל זה , לדבריה, יכול להתרחש הרבה יותר טוב בתנוחות אנכיות.

השראת לידה וזירוז

היום כבר ברור שהתינוק יודע מתי הגיע זמנו לבוא לעולם – לתינוק, אומרת ג'נט, נוח בערך כמו לאמא שלו במהלך השבועות האחרונים להריון (כלומר לא ממש…) .

ג'נט מציינת שמחקרים עדכניים מראים כי התינוק, ברגע שגופו והריאות שלו בשלות, הוא זה שמפסיק לייצר פרוגסטרון (השומר על ההריון) ומייצר פרץ של אסטרוגן.

אותו אסטרוגן שמאפשר יצירת המון קולטנים לאוקסיטוצין על פונדוס הרחם כך שהרחם יוכל לפעול בצורה מיטבית ויעילה ולייצר צירים (או לדבריה – פולסים או פעימות) יעילים וטובים שיקדמו את הלידה.

זו הסיבה, לדברי ג'נט, שיש לשקול ברצינות את הזירוזים שניתנים כעניין שבשגרה בשבוע 41, ולבדוק כל הריון ועובר לגופו – הזירוזים הניתנים כשהרחם והעובר אינם בשלים לדבריה פשוט לא משפיעים על הרחם כמו שצריך….

הורמונים טבעיים

היום כבר ברור שהקידמה, על כל יתרונותיה, קצת מסבכת אותנו.

השימוש בטלפונים ניידים, טבלטים, ומחשבים בשעות הערב, והשימוש שלנו באור בשעות הערב, מפריע לדברי ג'נט בלאסקס לזרימת המלטונין. אותו הורמון שעובד היטב בשעות החשיכה ו – כך מסתבר – מסייע להורמוני הלידה לזרום באופן נכון.

אם את רוצה לאפשר לעצמך להכנס ללידה באופן טבעי, אומרת בלאסקס, המנעי משימוש במכשירים אלקטרונים בשעות הערב, הדליקי נרות במקום אורות ואפשרי להורמונים הטבעיים שלך לעבוד.

הדולה והשותפים בלידה

אחד הדברים שהדגישה ג'נט בלאסקס הינו על נקודות רבות ומשמעותיות – כדוגמת שלב המנוחה בלידה, רגע אחרי שצוואר הרחם נפתח לפתיחה מלאה ורגע לפני שמגיע המון אדרנלין עם שלב הלחיצות, בו חשוב מאד שהמלווים יהיו – אבל בשקט ולא יפריעו.

היא דיברה על מצב דמוי אקסטזה של היולדת בשלב זה, אך תמיד נשארת מעין "אנטנה" המופנית לחוץ ולכן חשוב כל כך להיות שם – הרבה יותר מלעשות באופן אקטיבי.

עיכוב חיתוך חבל הטבור

ג'נט בלאסקס חוזרת לנושא המאד מדובר בשנים האחרונות וממליצה במידת האפשר לאפשר מגע עור לעור ולהמתין עם חיתוך חבל הטבור כשעה . לאפשר לתינוק לשכב על אמו , לקבל את הגנת המערכת החיסונית של גופה ולאפשר להורמונים בגוף האם והתינוק להתאזן יחד.

בונדינג

ג'נט בלאסקס ממליצה גם על מגע עור לעור של השותף בלידה עם התינוק – בתום השעה הראשונה של מגע העור לעור עם האם. זוהי הזדמנות מופלאה לדבריה לייצר את החיבור המשמעותי הזה בין בן/בת הזוג לתינוק הטרי.

לסיכום,

לידה פעילה, לדברי ג'נט בלאסקס, היא לא רק פעילה בהגדרה הפיזית, אלא ובמיוחד מול המושג לידה המנוהלת באופן אקטיבי על ידי הצוות הרפואי. בלאסקס מדברת על השותפות הפעילה שלנו כיולדות בתהליך הלידה מול השותפות הפאסיבית בלידה המנוהלת באופן מלא על ידי הצוות הרפואי.

בעולם המודרני אנחנו כמובן בוטחות וסומכות על הצוות הרפואי המלווה אותנו בתהליך.

מהי הדרך הנכונה לייצר לידה פעילה בעולם של היום בעיני?  היכרות עם האפשרויות שלנו, הבנת היתרונות והחסרונות שלהן, בניית תכנית לידה ותקשורת פעילה ואמיתית עם הצוות המטפל שתבטיח אמא ותינוק בריאים וגם חוויית לידה טובה.

שתהיה לנו לידה פעילה!

הצטרפי לאירועים הקרובים של מועדון גדולה .

רוצה להיות פעילה בלידה?
מלאי שאלון התאמת דולה ונעזור לך לבחור את זו שתעזור לך לקדם את הלידה שלך.

The post לידה פעילה – ג'נט בלאסקס בישראל, ינואר 2018 appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.