חיכית להגיע כבר לבית השקט שלך, ופשוט… לנוח.

רק מה?
ביום שני יש לך תור לטיפת חלב, ביום שלישי למשרד הפנים כי רק עכשיו החלטתם על שם וברביעי תור ליועצת הנקה.
בחמישי יש לך תור לטיפול שיניים שדחית כל ההריון, בשישי כבר הברית ובראשון שוב תור לטיפת חלב.
בין לבין כל אלו, את אמורה להספיק להניק, לחתל, להרדים, לאכול ולישון (בתקווה).
בנוסף, יושב לך בראש שצריך לארגן את הבית, לשטוף הררי כלים, לקפל כביסות ולקבל אורחים שרוצים לראות את המתוק החדש.

הגיוני, לא?

אז זהו, שלא…

מה הוא משכב לידה

משכב לידה הוא כינוי לתקופה של ששת השבועות הראשונים לאחר הלידה.
בתקופה זו הגוף מתאושש מהלידה והאישה לרוב מוכוונת כולה לטיפול התינוק.
הרחם מתכווץ באופן משמעותי ועתיד לחזור לגודלו לפני ההריון, והגוף מנסה להיפטר מעודפי הנוזלים שנאגרו במהלך ההריון.

בתקופת משכב לידה ממליצים לנוח ככל האפשר.
משפטים כמו "תשני כשהתינוק ישן", "תקראי למשפחה שיעשו לך כביסות וניקיונות" ואחרים,
נובעים מתוך ההבנה כי בשבועות שלאחר הלידה הגוף נמצא במצב חלש, בעוד הוא עדיין מפנה משאבים להזנת התינוק בהנקה.
לכן, האשה זקוקה להתרכז בטיפול בתינוק בלבד ולנוח ככל האפשר.

בשבטים קדומים, בתקופה שלאחר הלידה, היתה האשה נחה במיטתה, והתינוק היה מובא אליה להנקה ומוחזר לטיפול נשות השבט האחרות.
בעולמנו, כל אישה וכל משפחה הם לעצמם ובביתם.
לכן, הרבה יותר קשה לממש את  המנוחה הנדרשת בתקופה משכב לידה וחשוב להיעזר במעגל התמיכה הכולל משפחה וחברים.
מומלץ לצאת רק אל הדברים ההכרחיים, לטייל מעט ובהקשבה לגוף, ולנסות לנוח ככל האפשר, פיזית ונפשית, במהלך היום.

תופעות גופניות אפשריות בעת משכב לידה

בשבועות הראשונים לאחר הלידה צפויות להופיע לא מעט תופעות גופניות, נעימות יותר ופחות, וכדאי להכירן כדי להיות מוכנה.

דימום

לאחרי הלידה, צפוי להיות דימום הנקרא "לוכיה" ודרכו מתנקה הרחם מהרירית שהתעבתה בהריון.
הדימום עשוי להימשך כ3-6 שבועות.
בימים הראשונים הדימום עשוי להיות בזרימה חזקה ובצבע אדום כהה.
ככל שעובר הזמן, יהפוך הדימום לדליל ובהיר יותר עד שייעלם.
לאורך השבועות עשויים להיות מספר גלים של התחזקות הדימום והיחלשות נוספת.

הדימום עשוי להיות גם סימן לכך שהאישה לא נחה מספיק.
נשים רבות מתארות שישנה התחזקות של הדימום לאחר שהן היו עסוקות, טיילו הרבה, הרימו את הילד הגדול ועוד.

התכווצויות וכאבים של הרחם

כפי שתואר, בשבועות שלאחר הלידה הרחם מנסה להתכווץ לגודלו המקורי.
ההתכווצויות לרוב מגיעות עם כאבי מחזור חזקים (דומים לצירים מתונים) הנמשכים כדקה או יותר, ולאחריהן לעתים מורגשת התרוקנות של דימום.
ההתכווצויות מגיעות בעיקר בימים הראשונים לאחר הלידה, ומורגשות לרוב באופן בולט בעת הנקה, מאחר והאוקסיטוצין המופרש בהנקה מעורר את התכווצות הרחם.
יש הטוענים שהכאב מההתכווצויות מחמיר ככל שהלידה מתקדמת יותר, ויש הנעזרות במשככי כאבים.
לעתים השימוש בארניקה לאחר הלידה או בתכשירים הומאותפתיים או מבוססים צמחי מרפא אחרים עוזרים להפחתת עוצמות הכאב.

חולשה ועייפות

לאחר לידה, ועם מעט מאוד שינה בימים הראשונים, צפוי מאוד שאישה תחוש עייפות רבה.
בנוסף, אצל נשים רבות, מאגרי הויטמינים של הגוף מרוקנים יחסית לאחר לידה, מה שמביא אותן לחוש חולשה ועייפות מוגברת.
חשוב לגשת לבדיקות דם, בהתאם להמלצת הרופא, ולתגבר בתוספי תזונה בהתאם לצורך.
בנוסף, אפשר לבקש מהמשפחה לעזור באוכל בריא, מזין ומחזק שיהיה ניתן לחמם ולאכול, במקום בעוגות ועוגיות.
במידה ומרגישים חולשה קיצונית וחשש מהתעלפות, יש לגשת לבדיקת רופא וכמובן לא להתהלך לבד עם התינוק.

שינויים וכאבים בשדיים ובפטמות

לאחר הלידה, ובמיוחד אצל נשים שמיניקות, טבעי שתהיה רגישות בפטמות.
כאשר תינוק יונק וגורם לכאב קל בימים הראשונים בלבד, זה מצב הגיוני.
הפטמות צריכות להתרגל ליניקה מתמדת של תינוק ותיתכן רגישות טבעית.
ייתכן שהרגישות תורגש בשבועות הראשונים גם במקלחת (קושי לחוש את המים על הפטמות), ברוח או במגע של בדים שונים.

עם זאת, כאשר ישנו כאב חד, שנמשך יותר מאשר בחיבור הראשוני בלבד, ובמיוחד אם הוא מתמשך או מחמיר, הוא ככל הנראה מצביע על בעיה בחיבור התינוק לפטמה.
תפיסה לא נכונה של התינוק עשויה לגרום לפצעים בפטמות וכאבים קשים בעת הנקה, ובמצב כזה חשוב לקרוא ליועצת הנקה להתייעצות.

תופעה נוספת הנפוצה בשבועות הראשונים, בתקופת משכב לידה, היא כאב חד בעת היווצרות החלב בשד, שמרגיש כמו זרמים בשד.
ישנן נשים המרגישות כאב בעת ההנקה עצמה, ישנן נשים המרגישות כחצי שעה-שעה לפניה, יש כאלו שגם וגם ויש כאלו שכלל לא.
כל אחת האפשרויות האלו הגיונית, כל עוד לא מדובר בכאב חמור שפוגע בתפקוד או שמגיע עם סימנים נוספים הדורשים להיבדק.

גודש

ביום ה3-5 לאחר הלידה, ולעתים גם בהמשך במצבים שונים, ישנן נשים שיחושו גודש בשד.
גודש הינו מצב של ייצור חלב מרובה בשד שאינו מותאם עדיין לקצב יניקת התינוק ונובע מכך שלוקח זמן ליצירת איזון בין ביקוש התינוק להיצע שהשד מייצר.
גודש יכול לכלול כאב בשדיים, בצדדים שלהם ולעתים אפילו באזור בית השחי.
יש המתארות את הגודש כמו "אבנים" בשדיים והשד עשוי להרגיש קשה, מלא וכבד.

בעת גודש, חשוב להקל על הכאב ועל מלאות השד כדי לעזור לתינוק להתחבר לפטמה ולמנוע היווצרות דלקת.
ניתן לעשות זאת על ידי סחיטה של השד, שאיבה והנקה מרובה, וכן להקל על הכאב על ידי קומפרסים קרים.
במידה ומתפתחת אדמומיות בשדיים או עליית חום, ייתכן שישנה התפתחות דלקת וחשוב לגשת לרופא להיבדק.

איזור חיץ הנקבים (פרינאום) ותפרים

בלידה נרתיקית, או לידה שכללה פתיחה חלקית, גם אם הסתיימה בניתוח קיסרי, ישנה מתיחה של אזור הפרינאום.
לאחר הלידה הפרינאום ואזור הפות החיצוני עלולים להיות נפוחים, רפויים וכואבים.
השינוי החיצוני והרגישות הנם טבעיים ויעברו במהלך השבועות הראשונים לאחר הלידה.

בנוסף, ישנן נשים שיש להן תפרים באזור עקב קרע בחיץ הנקבים או חתך חיץ שבוצע בעת הלידה, שעשויים לגרום לכאב בישיבה, הליכה, ואי נוחות בהטלת שתן או צואה.
להקלה על כאב באזור הפרינאום או בתפרים, ניתן להטיל שתן תוך כדי שטיפת האזור במקלחת או באמבטיה.
בנוסף, ניתן להתהלך עם פדים שהוקפאו או פדי מגנזיום שניתנים לרכישה, או להשתמש בתכשירים ייחודיים לתפרים באזור זה.

לעתים, כ7-10 ימים לאחר הלידה, נשים מדווחות על אי נוחות מוגברת באזור התפרים הנובע מהחלמה טבעית של האזור והרגשת התפרים באופן בולט יותר לפני שהם נמסו.
לרוב, מדובר בעניין זמני והתפרים נמסים אחרי מספר ימים.
עם זאת, אם את סובלת מאי נוחות משמעותית או כאב חזק, חשוב לגשת להיבדק ולוודא שהתפרים תקינים ומותאמים לגוף.

כאבי גב ואגן

לעתים, בימים שלאחר הלידה, תרגיש האישה כאבים מבניים שונים בגב העליון, בגב התחתון, באגן או במפשעה.
לעתים, אלו כאבי שרירים הנובעים מהמתיחה המשמעותית של שרירי הבטן.
במהלך ההריון השרירים מתארכים למקסימום ובימים שלאחר הלידה הם רפויים ואין מספיק תמיכה לעמוד השדרה.
ניתן לתמוך בגב על ידי מנוחה, מריחת משחות רלוונטיות, בקבוק מים חם ובמידת הצורך טיפול אצל אוסטאופת, פיזיותרפיסט, כירופרקט, מטפל שיאצו ועוד.

לעתים, תרגיש האישה כאבים באגן הנובעים מחזרה של עצמות האגן והמפרקים למקומם וחוסר איזון זמני עקב כך.
לרוב העניין עובר לאחר מספר ימים. במידה והכאב מתמשך, ניתן לפנות לטיפול מתאים כדי להקל על הכאב.

הזעה ושינוי ריח

לא מדובר בממצא מוכח, אך נשים רבות מדווחות על הזעה מרובה לאחר לידה ובמיוחד בעת הנקה, גם בשעות הלילה.
יש המתארות התעוררות בלילה מזיעות לחלוטין וצורך להחליף בגדים.
בנוסף, יש נשים המתארות שינוי של ריח הגוף שלהן וצורך להחליף דאודורנט (או להתמודד עם הריח) בתקופה שלאחר הלידה.
ככל הנראה שינויים אלו נגרמים משינויים הורמונליים בגוף לאחר הלידה.

עצירות וטחורים

לעתים, לאחר הלידה ובעקבות הלחץ המשמעותי ביציאת התינוק בעת הלידה, ישנן נשים שסובלות מטחורים פנימיים או חיצוניים.
במקרים כאלו, יש להתייעץ עם הרופא ולטפל לפי הנחייתו. הטיפול יכלול לעתים תרופה להקלה על היציאות ומשחות טיפוליות.

גם אלו שלא סובלות מטחורים, סובלות לעתים מקושי במתן יציאות בימים הראשונים לאחר הלידה, ובמיוחד במידה וישנם תפרים.
מומלץ להיעזר בנשימה והרפיית השרירים הטבעתיים בניסיון להוציא צואה (לנשום במקום ללחוץ), ובמידה ויש קושי משמעותי, להתייעץ עם רופא ולהיעזר בתכשירים להקלת יציאות.

הטלת שתן מרובה

בשבועות שאחרי לידה, נשים רבות מתארות צורך להטלת שתן תכופה.
ככל הנראה מצב זה נובע מהתרוקנות הגוף ממאגרי נוזלים שנצברו לאורך ההריון.
כפי שנכתב מעלה, במידה ויש כאב בהטלת שתן עקב תפרים, ניתן להיעזר בשטיפה שתקל על הכאב.

מצבי רוח ובייבי בלוז

בימים הראשונים לאחר הלידה, ובדרך כלל באזור היום השלישי לאחר הלידה, מתרחש פעמים רבות מצב הנקרא "בייבי בלוז".
בייבי בלוז לרוב כולל עצבות, בכי מרובה ודכדוך, או מצבי רוח משתנים, הוא טבעי ונובע משינויים הורמונליים בגוף.
לרוב, יחלוף הבייבי בלוז עד עשרה ימים מהלידה.
במידה ולאחר שבועיים או יותר מהלידה אין הקלה בסימנים והאישה חשה עצבות, קושי לשמוח או לטפל בתינוק, בכי מרובה או אדישות, חוסר תיאבון או תיאבון מרובה, קושי להירדם או שינה מרובה, ייתכן כי היא מתמודדת עם דכאון לאחר לידה וכדאי לפנות לייעוץ וטיפול רגשי.

כאבים לאחר ניתוח קיסרי

משכב לידה לאחר ניתוח קיסרי עשוי להיות ארוך יותר. ככל ניתוח, ניתוח קיסרי כולל חתך משמעותי בגוף ודורש מנוחה לשם החלמה, אך גם פעילות מתונה להאצת ההחלמה.
ייתכן כי אשה לאחר ניתוח קיסרי תסבול מכאבים באזור החתך, ותתקשה לקום ולטפל בתינוק.
במקרה כזה חשוב אף יותר להיעזר במעגל התמיכה ולהיות קשובה לגופך ולעצות הצוות הרפואי כדי להחלים במהרה ובאופן המיטבי מהניתוח.

עכשיו, כשאת מוכנה לרוב התופעות הנפוצות שעשויות לבקר אותך בשישה שבועות לאחר הלידה כשתהיי בתקופת משכב לידה, תוכלי לנשום עמוק ולקבל את השינוי המשמעותי שעתיד להגיע, ולהתכונן אליו כראוי מבחינת עזרה.
חשוב לזכור שרוב השינויים והתופעות הן זמניות, ויחלפו תוך מספר שבועות עד חודשים.

לידה קלה, ותקופת משכב לידה רגועה ונינוחה.

רוצה לעקוב אחר האכילה והשינה של התינוק? היכנסי לאפליקציית גדולה ותוכלי לעדכן הנקות, שינה, התפתחות ועוד.

The post משכב לידה – מה קורה בגופך אחרי לידה? appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

אז איך אפשר להימנע?

ניתן גם מקום לעיסוי הפרינאום המסורתי אבל נתחיל דווקא עם הדרכים הפחות מובנות מאליהן.

1.לבנות תוכנית לידה

בניית תוכנית לידה יחד עם השותף והדולה שלך עשויה לסייע לך להתכוונן ולצוות להיות קשובים לרצונותייך במהלך הלידה.
כדאי שהתוכנית תכלול את העדפותייך (למשל הימנעות מביצוע חתך חיץ או בקשה מראש לפני הביצוע).
תוכלי גם לרשום את העדפותייך לגבי תנוחות מועדפות ללידה וצורת התקשורת עם הצוות.
חשוב שתכירי את האפשרויות העומדות בפנייך ולמדי אותן כדי שתוכלי לקבל את ההחלטה המתאימה לך.

2.לתקשר ולשתף פעולה עם המיילדת והצוות המטפל

גם המיילדת שלך תשמח שתלדי ללא קרעים וחתכים.
הראי למיילדת שלך את תוכנית הלידה שלך, בקשי שתשתף איתך פעולה ושתפי אותה אילו הכנות עשית לקראת הלידה ובאיזור הפרינאום.
תוכלי גם לשאול אותה מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכוי להיווצרות קרעים לפני ותוך כדי התפתחות הלידה.
במידה ויש לך התלבטויות, בקשי מהצוות רגע לחשוב והתייעצי בפרטיות עם המלווים שלך- דולה, בן/זוגך, אמא וכל מי ששם לתמוך בך.

3.ללדת בתנוחה מתאימה

באופן כללי, תנוחות זקופות יותר, המשתמשות בכח הכבידה, גורמות פחות להיווצרות קרעים מאחר וראשו של העובר מפעיל לחץ באופן אחיד על איזור הפרינאום.
עם זאת, תנוחות מסוג זה לרוב מביאות להתקדמות מהירה יותר של הלידה, המקשה על המיילדת לעקוב אחר ירידת העובר בתעלת הלידה ולנסות למנוע היווצרות קרעים או לבצע חתך חיץ במידת הצורך.
גם כאן חשוב שתהיי קשובה לגופך ותוכלי להתייעץ עם המיילדת על האפשרויות השונות בהתאם לקצב התפתחות הלידה שלך, מצב העובר ומצבך.

4.עיסוי פרינאום

הפרינאום הוא האיזור שבין פי הטבעת לבין הנרתיק, הנמתח בעת יציאת ראשו של התינוק מתעלת הלידה.
עיסוי איזור זה בשבועות שלפני הלידה גורם להגמשת הרקמות וריכוך של העור, ובכך מפחית את הסיכוי להיווצרות קרעים בלידה.

ניתן לבצע עיסוי פירנאום במשך כמה דקות בכל יום, החל משבוע 36 להיריון.
העיסוי יכול להתבצע בעזרת שמן שקדים טהור או שמן שקדים עם שמנים ארומתיים.

5.עיסוי פרינאום על ידי המיילדת בעת יציאת הראש

ישנן גרסאות שונות לגבי עיסוי הפרינאום ע"י המיילדת בעת יצירת ראשו של התינוק.
חלקן טוענות שיש לאפשר לראשו של התינוק לצאת בקצב שלו וללא עזרה, וכי דווקא העיסוי בשלב זה עלול להגביר את הסיכון לקרעים.
אחרות, טוענות כי העיסוי בשלב יציאת ראשו של התינוק עוזר לכוון אותו ולהגמיש את הרקמות ובכך מפחית את הסיכוי להיווצרות קרעים ולצורך בביצוע חתך חיץ.

6.שימוש בשמן שקדים בלידה

תוכלי לראות בכל רשימת ציוד לחדר לידה בקבוק שמן שקדים סגור.
בתהליך הלידה וביציאת ראשו של העובר, המיילדת שופכת את שמן השקדים לאיזור הפרינאום על מנת לסכך את האיזור, בנוסף לסיכוך הטבעי מהגוף.
הסיכוך מקל על יציאת התינוק באופן חלק יותר ומפחית את הסיכוי להיווצרות קרעים.

7.קומפרסים חמים

תוכלי לבקש מהמיילדת, מהדולה או מהשותף ללידה שלך להשתמש בפדים ספוגים במים חמים במהלך הלידה.
במידה והמיילדת תשתמש בפדים, היא תניח אותם על איזור הפרינאום לאורך הלידה ובמיוחד לקראת סופה.
החום שנספג אל איזור הפרינאום מאפשר ריכוך של הרקמות ומפחית את הסיכוי להיווצרות קרעים.
הוא גם מקל על תחושת השריפה בעת יציאת ראשו של התינוק.

8.בלון אימון

ישנן נשים שלא מרגישות בנוח לקבל עיסוי פרינאום מבני זוגן ומתקשות לבצע אותו בעצמן.
משבוע 36 תוכלי להשתמש בבלון אימון שנועד להגמשת הרקמות והשרירים.
הבלון מוכנס לנרתיק, מנופח עד כדי תחושת מתיחה לכמה רגעים ומשוחרר.

9.מריחת קרם להכנת הפרינאום

ישנן נשים שמתקשות להשתמש בעיסוי פרינאום או להשתמש בבלון, מסיבות שונות.
במקרה כזה תוכלי למרוח קרם עיר ארומתי המיועד להכנת איזור הפרינאום, ולמרוח אותו משבוע 34 בערך, מספר פעמים ביום.
השמנים הארומתיים במשחה ייספגו ברקמות ואמורים להגמיש ולרכך אותן לקראת הלידה.

10.אידוי מים חמים עם רוזמרין לאיזור הפרינאום

לשם הכנת הפרינאום ניתן משבוע 36 גם להשתמש באידוי של גבעולי רוזמרין.
הרתיחי את המים בתוכם נמצאים גבעולי הרוזמרין והמתיני שהמים יתקררו במעט.
תוכלי להניח סיר או כלי אחר בתוך האסלה בשירותים ולשבת מעליה כמה דקות לשם ספיגת הרוזמרין באיזור הפרינאום.

בהצלחה!

חולמת על לידה עם תנועתיות, תמיכה והקשבה לגוף?
מלאי שאלון התאמת דולה וניצור איתך קשר

The post 10 טיפים שיעזרו לך למנוע קרעים או חתך חיץ בלידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

לפעמים ראש התינוק כבר ממש קרוב ונמצא בפתח הנרתיק אך המיילדת מבחינה כי ייתכן והמקום אינו רחב דיו ואינו מאפשר יציאה חלקה של התינוק אלא עלול להיגרם קרע ברמה זו או אחרת באיזור.
במצב כזה המיילדת/הרופא מעדיפים לבצע חתך חייץ מבוקר בכדי לעזור לראש התינוק לצאת בקלות ולמנוע פגיעה חמורה יותר של האיזור מחתך בלתי מבוקר.
חתך מקצר את שלב הלחיצות ולעיתים אף רצוי במצב בו העובר מתחיל להראות סימני מצוקה ושלב הלחיצות מתארך בשל עייפות היולדת.

חשוב לזכור שעל המיילדת/רופא לבקש את רשותכן לפני ביצוע החתך ויש לכן זכות לסרב למהלך.

לגנטיקה וסוג העור שלך, תנוחת הלידה, מהירות יציאת התינוק, מצב התינוק ומשך שלב הלחיצות השפעה על הסיכוי לקרע או צורך בחתך יזום.
ובכל זאת, בכדי לנסות ולהימנע מהחיתוך מומלץ לעשות בבית עיסוי פירנאום משבוע 35 ואילך.

עיסוי הפרינאום יגמיש את האיזור ויכין אותו למתיחה בלידה וכן יסייע לך להתרגל לתחושות שעשויות לצוץ במהלך הלידה.
את עיסוי הפרינאום תוכלו להפוך לחוויה זוגית  – אווירה רגועה, מוסיקה נעימה, נשימות ותנוחה נוחה על המיטה.
לחלופין תוכלי לעשותו לבד בתנוחה בה רגל אחת מורמת לשירותים או על המיטה (נוח פחות אך אפשרי).

איך מבצעים עיסוי פרינאום?

טובלים את הבהונות או לחלופין את האצבע והאמה בשמן שקדים שמזגתם לקערית נקייה.
מעסים בעדינות את פתח הנרתיק תוך נשימה והרפיה של רצפת האגן.
מתחילים לעסות את פתח הנרתיק בתנועות מתיחה עדינות כלפי פי הטבעת ולצדדים, משאירים את האצבעות במתיחה, נושמים ומרפים למספר נשימות עמוקות וכך הלאה.
סביר להניח שתחושי תחושת צריבה עדינה  שתשתפר ככל שתמשיכו לרכך את הרקמות.

כמה ומתי? כדאי לבצע עיסוי פרינאום למספר דקות מדי יום.

אפשרויות אחרות להכנת איזור הפרינאום ללידה –

·       ניתן למלא קערה במים חמים ועלי רוזמרין, להניח אותה בשירותים ולשבת מעליה (לוודא קודם שלא חם מדי!)

·       שימוש במכשיר אפי-נו

חשוב לך להימנע מחתך חיץ?
כנסי למלא תוכנית לידה ויזואלית ותוכלי לבחור מה את רוצה בלידה.

The post עיסוי פרינאום – לעסות או לא לעשות? appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

אפיזיוטומיה (חיתוך החיץ שבין הנרתיק לפי הטבעת) היא אחד הנושאים שמעסיקים יולדות בפרט ונשים לפני לידה ראשונה בעיקר.

האפיזיוטומיה היא ההליך הכירורגי (הניתוחי) הנפוץ ביותר במיילדות, ומכיוון שמדובר באזור אינטימי ורגיש, תהליך ההחלמה מלווה באי נוחות וכאבים, ולכן גורם לחשש ופחד אצל הנשים בבואן ללדת.

איך זה נעשה, מתי ומדוע לעשות אפיזיוטומיה ?

מטרת החתך היא להרחיב את פתח הנרתיק בכדי לאפשר מעבר לראש התינוק ומצבים מסוימים להגן על הספינקטרים (סוגרים) של פי הטבעת.

בעבר, היה מקובל לבצע חתך בכל לידה ראשונה ובכל לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים). תודה לאל הימים האלו חלפו ואינם עוד.

היום בעקבות הנחיות שיצאו באיגוד האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה לפני מספר שנים, אין מבצעים חיתוך של החיץ, אלא במקרים מסוימים שבהם יש צורך להגן על העובר או היולדת בשלב יציאת העובר (השלב השני של הלידה).

1. כאשר ישנה מצוקה עוברית ויש צורך לקצר את הזמן להוצאת העובר

2. כאשר נראה למיילד/ת שראש העובר גדול מידי למעבר ועשוי להיגרם קרע לא מבוקר ונזק לרצפת האגן

3. כאשר ישנה הערכת משקל מעל 4 ק"ג לעובר ויש חשש ל"כליאת כתפיים".

4. כאשר מתחיל להיווצר קרע לכיוון פי הטבעת ורוצים למנוע פגיעה בסוגרים.

אבל כפי שנאמר, היום כל מקרה נידון לגופו של עניין וזו החלטה שמתבצעת כאשר ראש העובר נמצא ממש על הפרינאום (החלק החיצוני של הנרתיק) בהתאם לגודלו, הרקמות האימהיות וכמובן הניטור.

אני מבטיח לכן, שאף אחד מהצוות הרפואי אינו רוצה לבצע חיתוכים מיותרים, ולהעביר לידה (במיוחד לידה ראשונה) ללא תפרים, הוא משאת נפשה של כל יולדת, אבל גם של כל מיילדת…

יש 2 סוגי חתכים שניתן לבצע :

חתך אלכסוני – שהוא החתך השכיח ביותר ובארץ מבוצע באופן כמעט בלעדי, ובו מבצעים חיתוך אלכסוני של כ-45 מעלות ימינה במטרה להתרחק מאיזור פי הטבעת.

חתך מרכזי –  שהוא השכיח ביותר בארה"ב, שבו מבצעים חתך ישר כלפי מטה לכיוון פי הטבעת.

 האם ניתן למנוע חתכים ?

זו שאלה מצוינת, שאין עליה תשובה ברורה מבחינה מחקרית רפואית.

כפי שציינתי, לגודל העובר, למבנה וגמישות הרקמות של האם (ויתכן שלמבנה יש גם קשר גנטי) יש משקל גדול. כמובן, שגם לניסיון ולסבלנות המיילדת והצוות הרפואי יש תפקיד חשוב.

חשוב לציין, כי גם אם לא יתבצע חתך יזום, יתכנו קרעים "ספונטנים" במהלך הלידה. רובם יהיו קרעים קטנים כמעט לא מורגשים עם החלמה מהירה וקלה (קרעים בדרגה 1-2)

וחלקם עשויים להיות קרעים עמוקים וקשים המערבים את הסוגרים של פי הטבעת , שיכולים לגרום גם לדימומים חזקים סביב הלידה, לריפוי איטי וקשה יותר וכן לפגיעה תפקודית של רצפת האגן והסוגרים.

לכן, אין המלצות ברורות כיצד למנוע חתכים, אבל לרוב בכדי לנסות ולהגמיש את האיזור, ניתן לבצע "עיסוי פרינאום". מדובר בעיסוי עם שמן טבעי (אגב, שמן תינוקות הוא לא שמן טבעי…)  או ג'ל יעודי של החלק התחתון של הכניסה לנרתיק. מתחילים בעיסויים בשבוע 35 ועד הלידה על בסיס יומי, או כל יומיים. את יכולה לבצע את העיסוי בעצמך או לבקש מהבעל לעשות זאת.

ניתן להשתמש במכשירים שעוזרים למתוח באופן מכאני את האיזור. מכשיר כגון אפינו (EPINO) שמנפח באופן מבוקר בלונית המוחדרת לפתח הנרתיק הוא אפשרות טובה. אולם גם כאן, אני חייב לציין כי הדעות חלוקות בנוגע לסיכויי ההצלחה במניעת חתך או קרעים וכן יש הגורסים כי מתיחת יתר, עשויה לגרום לפגיעה בשרירי רצפת האגן.

כבר יש חתך או קרע, איך מטפלים ?

התפירה מתבצעת ע"י רופאים מיומנים לכך ונעשית באמצעות חוטים נמסים (דהיינו החוטים נמסים ונעלמים לבד ואין צורך לבוא להסיר אותם). החתך נתפר לפי השכבות האנטומיות של האיזור ובסוף נתפרים הרירית החיצונית של הנרתיק והעור.

אין משמעות לסוג התפרים וסגנון התפירה (תפרים בודדים או ממושכים) ומה שחשוב, זה שמבחינה אסתטית התיקון יחזיר את המצב ככל שניתן לקדמותו וכמובן מבחינה פונקציונלית, שההחלמה תהיה קצרה וקלה ושלא תהיה פגיעה באיכות החיים לאחר מכן.

תוך כמה זמן כל "הכיף" הזה עובר?

לרוב התפרים נמסים בתוך 7-10 ימים.

יתכנו כאבים בימים הראשונים אבל הכאב אמור להיחלש ככל שהזמן חולף.

ניתן להשתמש בכדורים נגד כאבים, שמנים להרגעה ויש גם מוצרים כגון ספריי ALOFIRST או רסקיו לטיפול מקומי.

ביומיים הראשונים ניתן להשתמש בפדים קפואים (ניתן לטבול במים מעורבבים במגנזיום) בכדי להפחית את הנפיחות והבצקת. והכי חשוב, לשטוף כל יום בעדינות עם מים פושרים ולייבש היטב לאחר מכן.

הדבר שחשוב לדעת, לעתים התפרים נעשו באופן הדוק מידי, ולכן אם הכאבים לא משתפרים לאחר יומיים-שלושה ובודאי אם חלה החמרה בכאבים, יש לגשת ולהיבדק. לעתים ישנה דלקת הדורשת טיפול וברוב המקרים שחרור והסרה של תפר בודד או יותר, מקלים באופן מיידי על הכאבים ועל ההרגשה.

במקרים מסויימים, וככל שהחתך או הקרעים היו נרחבים ומורכבים, יתכנו הצטלקויות מקומיות. ברוב המקרים הדבר יכול לגרום להפרעה אסתטית בלבד, בחלק מהמקרים אי נוחות וכאבים בעת יחסי מין ולמרבה המזל במיעוט המקרים פגיעה וחסימה של הכניסה לנרתיק באופן שלא מאפשר קיום יחסי מין תקינים.

במקרים כאלה חשוב לא להתבייש ולפנות לבדיקה.

כרופא שמתמחה בניתוחים פלסטיים גינקולוגים, אני נתקל בלא מעט מקרים של נשים ש"סחבו" בעיות כאלה במשך שנים, רק משום שהתביישו להתלונן ולהציף את הבעיה בפני הרופאים שלהם.

אני מפציר בכן, לא לסבול בשקט ואם אתן סובלות מבעיות של כאבים לאחר הלידה או מהצטלקויות לא תקינות לפנות לבדיקה ויעוץ מתאימים.

ותמיד תזכרו, שלא משנה מה תעשו והאם תצליחו למנוע חתך או קרע, התוצאה הנפלאה והמרגשת של תינוק חדש בבית, שווה את הכל…אחרת אני לא רואה סיבה למה לא לעשות את זה עוד פעם….

מאחל לכולכן, היריון מושלם ולידה קלה נטולת שריטות….

אני כאן עבורכן לשאלות והתייעצויות – ד"ר בני שכטר, מומחה ברפואת נשים, מיילדות, טיפול בכאבים ובניתוחים אסתטיים גינקולוגים – גם בדף הפייסבוק העסקי.

מעוניינת להימנע מחתך חיץ?

מלאי תוכנית לידה ויזואלית ועזרי לצוות הרפואי לדעת מה חשוב לך

The post אמא'לה – יחתכו אותי בלידה? מידע רפואי ואמין על אפיזיוטומיה, חתכים וקרעים בלידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.

לפני הלידה הראשונה שלי שמעתי איזו שמועה על חתכים וקרעים בלידה. פייר, נלחצתי. ויותר מזה, אמרו לי שג'ינג'יות נקרעות יותר (לא נכון). אז אשמח לעשות סדר ולהרגיע.

חתך חיץ הוא חתך מבוקר שהמיילדת עושה במידה והיא חוששת שקרעים ספונטאניים בלידה יהיו חמורים יותר. או במידה ויש צורך אמיתי ומשמעותי לעזור לתינוק לצאת החוצה במהרה. המיילדת עושה את הכי טוב שהיא יכולה בכדי לשמור עלייך ועל התינוק שלך. פעם החתך הזה (חתך חיץ/ אפיזיוטומיה) היה מובן מאליו בלידות הראשונות. והיום הוא ממש לא הכרח, ולא ממהרים לעשות אותו.

אז איך אפשר למנוע חתכים וקרעים בלידה?

בחודש האחרון להריון, התינוק מתחיל לרדת, ואת יכולה לעזור לו להתמקם היטב באגן. אני יודעת שבא לך להימרח אחורה על הספה, ודווקא רכינה קדימה היא זו שתעזור לתינוק להכין עצמו לתנוחה הטובה ביותר ללידה.

אם התינוק עם הראש למטה, את יכולה לשבת על כדור פיזיו (בכיף שלך לראות טלוויזיה) ולסובב את האגן, בכדי לקבע אותו.

עיסוי פרינאום

הפרינאום הוא הרקמה המפרידה בין איבר המין לפי הטבעת, והעיסוי נועד להגמיש את אותה הרקמה. את יכולה לבחור לעשות את העיסוי בעצמך, או בעזרת בן/ בת זוגך/תך כהכנה לקראת הלידה.

החל משבוע 36, בכל יום לאחר המקלחת, בעזרת שמן שקדים. מדובר על עיסוי ומתיחת פתח הנרתיק, כאשר רגל אחת מורמת על שפת האמבטיה/ אסלה/ שרפרף, והיד הנגדית היא זו שעושה את העיסוי.

העיסוי לא אמור להיות נעים, אבל גם לא אמור לכאוב, במידה וכן הפסיקי את העיסוי. אפשר למצוא הסבר מפורט ומצויין בספר של ג'נט בלאסקס, "לידה פעילה". את יכולה לבקש מדולה, מיילדת או אחות מעקב הריון להסביר לך בדיוק איך לעסות את הפרינאום.

שימוש באפי- נו

האפי נו הוא בלון המתנפח בשליטתך ובהדרגתיות עד לגודל ראש תינוק. את יכולה להשתמש בו במקום עיסוי הפרינאום הידני, וגם בכדי לדמות את שלב יציאת התינוק, כך שתגיעי ללידה עם היכרות מקדימה וביטחון גדול יותר.

תוכנית לידה

כדאי לכתוב בתוכנית לידה אם אינך מעוניינת בביצוע חתך חיץ או אם חשוב לך שיבקשו את רשותך לפני ביצוע הפעולה. דעי שבכל מקרה כדאי להגיד לצוות הרפואי את כל מה שחשוב לך, כל הזמן, מראש, ובזמן אמת. אני מזמינה אותך להכנס לתוכנית לידה שקל מאוד למלא אותה. היא כוללת בתוכה את כל מה שחשוב בזמן הלידה ולאחריה. היא קלה מאוד לקריאה, ועוזרת לצוות הרפואי לדעת בדיוק מה את רוצה וצריכה – תוכנית הלידה הויזואלית של גדולה.

קומפרסים חמים

בשלב הראשון של הלידה אפשר להניח על האיזור מגבת שהושרתה במים חמימים. הקומפרסים עוזרים להגמיש ולרכך את האיזור, ולהכין אותו ליציאה רכה של התינוק. על אותו עיקרון אפשר לשבת על האסלה, ולהניח קערה עם מים חמים, כשהאדים עושים את אותה הפעולה. בזמן הלחיצות ויציאת התינוק את יכולה לבקש מהמיילדת להניח קומפרס על הפרינאום.

שמן שקדים

הביאי לחדר הלידה שמן שקדים חדש וסגור. בקשי מהמיילדת להשתמש בשמן בשלב יציאת התינוק. השמן מרכך את הרקמה, ובמידת הצורך המיילדת תעסה את הפרינאום, בכדי להגמיש ולשמור עלייך מקרעים.

תנוחות נכונות

לידה אנכית מאפשרת לכוח הכובד ולתינוק לעבוד ביחד בכדי להתברג נכון באגן ולקדם את הלידה, כך ראש התינוק יפעיל לחץ שווה על הפרינאום. אם נעזרת באפידורל, בקשי מהמיילדת שתכוון אותך לתנוחה הנכונה ובתזמון הלחיצות. גייסי לטובתך את המלווה שלך בלידה, את הדולה, את המיילדת.

בשעה טובה ובמזל טוב מאוד ילדת. ונניח ונוצרו חתכים וקרעים בלידה, איך מטפלים בהם?

הקפידי על מקלחות ושטיפה תדירה של האיזור. זה מקצר את משך ההחלמה, מונע זיהומים, נעים ועוזר לתחושת חוסר הנוחות שעלולה להופיע.

זוזי, בכדי להזרים דם למקום. כן, גם אחרי קיסרי.

תרסיס אלופירסט שמונע חיידקים ועוזר להחלמה קלה ומהירה.

פדים קרים שאפשר לבקש כבר במחלקת יולדות, להכין בעצמך או לקנות.

שפשופים וקרעים קטנים לרוב יחלימו מעצמם, ולכן אין צורך בתפירה.

אם היה צורך בתפירה, ואת מרגישה לחץ או מתיחה אל תמתיני, וגשי להיבדק.

ובכל מקרה, לאחר כל לידה, לא משנה מה היה ואיך הסתיימה אני ממליצה בחום, לגשת לפיזיותרפיסטית של רצפת האגן. אם מציק או כואב, אם מפריע בזמן יציאות או יחסי מין, פיזיותרפיסטית תדע לאבחן ולטפל, ובמידת הצורך לתת הנחיות להתנהלות יומיומית נכונה ופעילות גופנית.

לידה היא חוויה משמעותית בחיים שלנו, והיא יכולה להיות טובה, כזו שאחריה תוכלי להגיד לעצמך שהכל קטן עלייך, ואת מוכנה לטרוף את העולם.

נכתב על ידי אלינור אלוני – דולה תומכת לידה, מדריכת התפתחות תינוקות ומלווה בשיטת BOT מבית גדולה

The post איך להימנע מחתכים וקרעים בלידה appeared first on דולה זה גְּדוּלָּה.