סטריפינג

סטריפינג…..נשמע מפחיד!

אם לשפוט לפי התגובות שקוראים בפורומים השונים, "סטריפינג" היא אחת הפעולות המושמצות ביותר בנוגע להיריון וללידה.
כמו כל דבר בחיים, בכדי לראות נכוחה ולשפוט בצורה אובייקטיבית יש להבין במה מדובר ולהבין שמדובר בעוד אפשרות (ויש שיאמרו "התערבות") רפואית שאמורה לזרז או לקרב לידה.

נכון, בתור רופא שהוא גבר, לא עברתי מעולם סטריפינג באופן אישי.
עם זאת, אני יכול להעיד מניסיון של שנים, שכמו בכל דבר אחר גם כאן הגישה, ההסברים, ההכנה ושיתוף הפעולה בין הרופא/ה למטופלת קובעים במידה רבה את התוצאה.

על מה בדיוק אנחנו מדברים ?

אל חלקו הפנימי של חלל הרחם דבוקים הקרומים של שק ההיריון.
באזור החיבור של הקרומים לדפנות נמצאים חומרים הנקראים "פרוסטגלנדינים".
חומרים אלו ידועים כאחד מהגורמים שמשתתפים בהתנעת תהליך הלידה.
כאשר מתחילה פתיחה של צוואר הרחם, הקרומים הללו נחשפים לתעלת הנרתיק ויש אפשרות להגיע אליהם במהלך בדיקה ידנית של צוואר הרחם.
המשמעות של "סטריפינג", היא "הפשלת" הקרומים הללו.
בצורה מוחשית יותר, ע"י האצבע של הרופא/ה מתבצעת הפרדה של הקרומים מדפנות צוואר הרחם .

התאוריה שמאחורי הסטריפינג אומרת שעל ידי הפרדת הקרומים אנחנו בעצם חושפים עוד רקמות ומשחררים לדם כמות גדולה של פרוסטגלנדינים.
הם בתורם מניעים את ההתכווצויות הראשונות של הרחם וכך גורמות לתהליך הלידה הפעילה להתחיל באופן "חצי טבעי"
(עדיין לא מדובר בהתערבות תרופתית בכדי לזרז את הלידה).
בכדי להוכיח זאת באופן מדעי, בוצע לפני שנים רבות מחקר.
תוצאותיו הראו שכשני שליש מהנשים שעברו סטריפינג במועד נכנסו ללידה פעילה בתוך 48 שעות מביצוע הפעולה.

למי ניתן להציע "סטריפינג" ?

לכל מי שרוצה……בתנאי ש…

  1. מלאו להיריון 39 שבועות מלאים (אלא אם כן יש סיבה רפואית לניסיון זירוז מוקדם יותר).
  2. יש פתיחה של צוואר הרחם וניתן להעביר אצבע מלאה דרך תעלת הצוואר.
  3. לא מדובר בשליית פתח או שליה מרגינלית (Marginal), מצב בו השליה ממוקמת בסמוך לצוואר הרחם).
  4. העובר חייב להיות במצג ראש.
  5. האישה מעוניינת בלידה נרתיקית.
  6. לא מדובר בירידת מים.
  7. והכי חשוב…האישה מעוניינת והסכימה לביצוע הפעולה!!.

אז מדוע יצא לסטריפינג שם כל כך נורא?

כי למרבה הצער, בהרבה מאד מקרים הפעולה בוצעה ללא הכנה מוקדמת ובמפתיע, ללא הסבר על מה מדובר ומה יכול להיות לאחר מכן.

הפעולה לא נעימה ולעתים אפילו כואבת מאד, אבל….נמשכת בדיוק 5 שניות על השעון!
וכשחושבים על זה, כל ציר שיש במהלך הלידה, חזק וכואב יותר ונמשך זמן רב יותר.

את ההסבר על הפעולה יש לבצע ולקבל לפני הבדיקה.
אם מסבירים היטב מה הולך להיות ושעד שלב מסוים מדובר בבדיקת פתיחה רגילה של צוואר הרחם, רוב הנשים מכירות ויודעות במה מדובר ולכן יותר נינוחות ורפויות ומאפשרות את הבדיקה.

לא כדאי לבצע סטריפינג במידה והפתיחה של צוואר הרחם אינה מספיקה, כי זה יגרום לכאב מיותר ולא בהכרח יהיה יעיל.
אני נוהג, לאחר שאני מגיע לצוואר הרחם ומוודא שיש תנאים מספיקים, לומר למטופלת שעכשיו אבצע את הסטריפינג.
כך היא מוכנה "נפשית" לקראת הפעולה.
הסטריפניג הוא בהחלט קצר ויש לעדכן את המטופלת שלאחר מכן תיתכן הפרשה דמית ולא צריכים להיבהל מכך.
אני יכול להעיד שברוב המקרים שביצעתי סטריפינג, התגובה של המטופלות הייתה "מה? זה כל הסיפור…?".

טבעי או לא טבעי?

לכל מי שנמאס לה ואינה מעוניינת להגיע לשבוע 41, שבו יתחילו להציע "התערבויות וזירוזים" כגון : פיטוצין, בלון ועוד, יכולה לנסות את שלל האפשרויות הטבעיות יותר:
-חליטות למיניהן – (אני אישית לא מבין בהן).
-עיסויים ורפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור סיני ועוד.

לגבי קיום יחסי מין לשם זירוז, התאוריה אומרת שבזרע הגברי יש גם פרוסטגלנדינים ולכן יחסי מין עשויים לזרז לידה.
בנוסף, נטען שגם התכווצויות הרחם בזמן אורגזמה יכולות להניע את התהליך.
עם זאת, כל המחקרים האחרונים שעסקו בנושא, לא הוכיחו זאת.
אני בכל מקרה ממליץ לנסות זאת, ולו רק בשל העובדה שלאחר הלידה לא יהיה לכם הרבה זמן וכוח לזה…

אפשרות נוספת היא להחליט על האופציה הרפואית (שהוכחה מחקרית), שאינה מצריכה תרופות ומתבססת על החומרים שנמצאים אצלך הגוף באופן טבעי, שאנחנו רק "עוזרים" לשחרר אותם.

אני מאמין, שתמיד שווה לנסות, ואם עושים נכון זה בוודאי שלא גורם נזק.
לגבי המוטרדים שיטענו שאנחנו מזרזים משהו שלא היה אמור לקרות, אני יכול להרגיע.
בתפיסה שלי, הגוף שלנו חכם מאיתנו.
אם העובר והאם אינם מוכנים, זה פשוט לא יעזור….וההיריון ימשיך.

אז בהצלחה לכולנו !

אני כאן עבורכן לשאלות והתייעצויות – ד"ר בני שכטר, מומחה ברפואת נשים, מיילדות, טיפול בכאבים ובניתוחים אסתטיים גינקולוגים – גם בדף הפייסבוק העסקי.

חשוב לך לקבל אפשרות בחירה לפני ביצוע התערבויות?
כנסי למלא תוכנית לידה ויזואלית, ובחרי מה הם הדברים שחשובים לך בלידה.

עוד
בבלוג