דולה – מחויבות ללא גבולות

מחויבות הדולה

יום הולדת יש רק פעם בשנה? כל הורה יודע שלא…
יש את התאריך, ארוחה משפחתית, מסיבה לכיתה, ואולי ארוחה עם הצד השני של המשפחה?
זה מרוכז ומאמץ מספיק לכל הורה, אבל אם את דולה….

חודש מאי הוא חודש עם 3 ימי הולדת במשפחה שלי. כדולה, זה אחד החודשים הכי לחוצים עבורי.
לקראת כל אירוע אני מנסה להתארגן מראש כך שהכל יהיה מוכן ולא אפספס שום דבר.
לקראת כל אירוע אני צריכה לעשות חושבים מחדש – מה אם תהיה לידה? האם אני מפעילה גיבוי , נשארת עם הילדה שלי וחוגגת אתה?
או שאני בוחרת להקשיב ל-מחויבות שלי ולצאת ללידה, לחבק ולתמוך באשה שהבטחתי לה להיות אתה ולשים עוד איזו בוכטה בצד בשביל הפסיכולוג שהילדה תצטרך כשתגדל?

כזה היה החודש האחרון, מתח מטורף בין לידה לאירוע.
כל הזמן בהתלבטות מה יקרה אם, כל הזמן מסתכלת על הטלפון…בשבת מסיבת כתה לבת השבע.
יום שישי… מסיימת סידורים וקניות אחרונות. ולפתע הודעת טקסט.
היא ילדה… לא הספיקה להתקשר כי זה קרה מהר, אבל חלפו כבר כמה שעות לפחות או ימים.

יותר משבוע עבר. מסיבת יום ההולדת עברה בהצלחה רבה. אבל האגרוף שחשתי בבטן באותה שנייה עדיין כואב.
איך זה יכול להיות שהייתי מלאת מחויבות עד כדי כך שחשבתי לוותר על יום משמעותי בחייה של הילדה שלי, והיא אפילו לא חשבה להודיע לי מיד אחרי הלידה כדי שלא אהיה בכוננות?
עדיין לא יודעת איך להתמודד עם העלבון.
עדיין תוהה מה ואיך לעשות כדי לא להיפגע שוב בהמשך מאנשים שאני מוכנה לעשות עבורם הכל…

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב google

עוד
בבלוג