הרהורים של דולה אחרי לידה – מיומנה של דולה – גילת שוחט

שנת 2018, "כפר גלובלי", טכנולוגיה, קידמה.

יש לנו אמצעי מניעה ללפני ואמצעי מניעה לאחרי.

הנשים עצמאיות יותר, הגברים שותפים רגישים יותר.

כבר מזמן יש תרופות לכל דבר ועניין הכי פשוט ומשככי כאבים מסוגים שונים לכל סוג של כאב ואדם.

ועדיין, גם היום, בעולם ה"מודרני" מצאתי עצמי כדולה מלווה יולדת חזקה ואמיצה, בלידה טבעית, מול מיילדת חביבה למדי עד כה, שמודיעה ליולדת שהיא חייבת לבצע "אפי" (חתך יזום, צידי של הפרינאום למניעת חתך לא מבוקר, נקרא אפיזוטומי) והיא מתכוונת "לחתוך".

אבל רגע, אנחנו בלידה טבעית מה שאומר שהיולדת ללא שום אלחוש… אז אולי אפשר לקבל זריקת אלחוש מקומית לפני?

"אין צורך, את לא תרגישי". כן, גם היום אפשר למצוא אנשי צוות רפואי שחושבים שחתך בבשר החי הוא בלתי מורגש.

והשכל הישר זועק: האמנם?! ויולדת שיותר מוכנה ואסרטיבית מבקשת: "תני לי אלחוש לפני שאת חותכת". ויולדת שאינה יודעת ואינה אסרטיבית? מה איתה??

אחיותי, אני כותבת אליכן ממקום של אהבה ומפצירה בכן: תתכוננו ללידה, לימדו את זכויותיכן לעומק כי עדיין, גם היום ב2018 אשה מלומדת ועצמאית יכולה למצוא עצמה, ללא הכנה מתאימה או ליווי מקצועי, נפגעת בגופה כאילו היתה בתחילת המאה הקודמת.

אל תסמכו על המזל, תתכוננו. ואם יהיה לכן מזל, ההכנה תהיה לחינם.

באהבה, גילת שוחט, דולה מבית גדולה.

חשוב לך לבחור בלידה שלך?

מלאי תוכנית לידה ויזואלית ועזרי לצוות הרפואי לדעת מה חשוב לך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב google

עוד
בבלוג