בלוג גְּדוּלָּה

איך לגדל תינוק? גישות שונות להורות
תינוק צוחק עם כובע ינשוף צבעוני

איך לגדל תינוק?

חודשים של ניסיונות להיכנס להריון (או לא), 9 חודשי הריון, ולידה – קצרה או ארוכה, קלה או קשה יותר.
בסופה , לא יאמן, אבל הסטטוס שלכם השתנה – אתם הורים.
חוזרים הביתה עם חבילה קטנטנה ומצווחת. קראתם המון, למדתם המון, ומה עכשיו?
איפה הוראות ההפעלה של הדבר הזה? איך מגדלים אותו?

גישות שונות להורות

אם נחזור שנים אחורה זה היה פשוט יותר.
פחות ידע, פחות דעות, כולם מגדלים את הילדים באותה דרך בערך.
היום יש המון ספרים, המון גישות, המון דעות, המון שיפוטיות…

ריכזתי עבורכם מגוון גישות שונות – היישר מהספרים, לפי ציר הזמן. אני מזמינה אתכם לקרוא, ללמוד ולהעמיק….

1928 – ד"ר ג'ון ווטסון כתב בספר "Psychological Care of Infant and Child."

"לעולם אל תנשקו את ילדכם, אל תחזיקו אותו בידיים, אל תנענעו את העריסה".
המון דברים השתנו מאז…
ספרי הדרכה שיוצאים באופן קבוע לשוק הם אלה שמשנים את ההורות שלנו יותר ממשהו באינסטינקט ההורי.
ספרי ההדרכה משקפים את הגישות המשתנות לגידול ילדים, את האופנות המתחלפות ואת הצרכים השונים של כל דור .

1946 – "הטיפול בתינוק ובילד"- ד"ר בנג'מין ספוק.

ד"ר ספוק הוביל גישה שונה מהגישה שהיתה נהוגה עד אז – של חינוך לפי לוחות זמנים נוקשים , בלי פינוק או חיבוק.
הוא דיבר לראשונה על התאמת לוחות הזמנים לתינוק ולא רק להורים, על חיבוק וחיבה והימנעות מעונשים פיזיים.
התגובות לספרו לוו בזעזוע עמוק מהגישה ה"מתירנית".
השורה התחתונה ששווה לקחת מד"ר ספוק : "אתם יודעים יותר ממה שאתם חושבים. אל תפחדו לסמוך על ההגיון הבריא שלכם".

שנות השבעים: "איך להיות הורים" – ד"ר פיצהוג דודסון.

האמין בהרעפת אהבה על הילד תוך הצבת גבולות נוקשים.
כולל פליק ביד או בישבן לצורך אכיפת משמעת. השורה התחתונה "לאהוב, אך להציג גבולות נוקשים".

שנות השמונים: "הטיפול בתינוק ובילד" – ד"ר מרים סטופארד.

מעבר להדרכה כללית לטיפול בתינוק בשגרת היום יום, סטופארד ממליצה לחבק את התינוק על מנת לאפשר לו להירגע,
להרגיע אותו בליטוף אחרי בכי של דקה על מנת לאפשר לו להירדם, ולא להשאיר את התינוק לבכות.
השורה התחתונה – להשתמש בידע הרפואי שלנו שינחה אותנו כיצד לנהוג עם הילדים.

שנות התשעים – פנלופה ליץ' : "התינוק והילד – מדריך להורים".

ליץ' מתייחסת ל5 שלבי התפתחות של הילד על גיל חמש.
היא מתייחסת לרווחת התינוק וההורה גם יחד והקו המנחה אותה הוא כיצד לגרום לילד לשמוח.
לדבריה הורה רגוע ושמח הוא תנאי הכרחי לילד רגוע ושמח. ליץ' מתנגדת נחרצות לענישה גופנית.
השורה התחתונה: "ככל שילדך שמח יותר – תהנה גם אתה יותר מהזמן איתו, ולהיפך. "

שנות האלפיים – טרייסי הוג "הלוחשת לתינוקות".

הוג מספקת להורים מדריך הפעלה לתינוק מרגע שחזרו הביתה מבית היולדות.
היא מבחינה בין 5 סוגי תינוקות שונים וממליצה על דרכי התמודדות עם התינוק לפי ה"סוג" שלו.
היא ממליצה להקשיב לתינוק, לנסות להבין אותו ואז לפעול.
עצותיה מדודות מאד – לא להרים את התינוק מיד, אלא להקשיב ולנסות להבין מה קורה לו. להניק בצורה מדודה לפי זמנים ועוד. השורה התחתונה : תינוקכם הוא אדם נפרד. הקשיבו לו וכבדו אותו.

גישת ההורות המקרבת – ATTACHMENT PARENTING – ד"ר ביל סירס.

השיטה מצדדת בהורות צמודה ורצופה הכוללת שינה עם הילד, נשיאה צמוד לגוף, והנקה עד גיל מאוחר.
הרעיון העומד מאחורי השיטה הוא שקשר צמוד עם ההורה מעודד ומחזק את הילד מבחינה רגשית וחברתית.

עקרון הרצף – ג'ין לידלוף

ג'ין, שבילתה שנתיים ביערות בוונצואלה עם שבט ההיקואנה חזרה עם תובנות לגידול ילדים.
טענתה היא שהתינוק בא לעולם עם ציפיות שנבנו בו במהלך האבולוציה.
התינוק מצפה להיות צמוד להוריו, להינשא על ידם, לישון איתם, לינוק מתי שירצה, ולהיות נוכח באופן מתמיד בחיי הוריו מבלי להוות את המרכז של תשומת לבם על מנת ללמוד כיצד להתנהג.
לשיטה זו מתנגדים ותומכים רבים והיא עוררה ועדיין מעוררת דיון פעיל בנושאי הורות…

אז מה נכון לכם כהורים? אין תשובה אחת…

סקר פשוט שעשיתי על גבי קיר הפייסבוק שלי גילה לי שאפילו בעניין פשוט כמו איפה ישן התינוק – מספר הדעות שווה למספר ההורים.
אין תשובה נכונה. לחלקנו יש דעה מוצקה, וחלקנו פשוט זורמים…
בסופו של דבר, בעיני, כל עוד תאהבו אותו, תיענו לצרכים שלו, ותנהגו בו בעדינות – עשיתם את שלכם…
אם תזדקקו לעזרה, הדרכה, או תמיכה – תמיד תוכלו לקבל אותה מאמא, חברה מנוסה או דולה לאחר לידה.

מבולבלת? זקוקה למעקב אחר הנקה וגדילה של התינוק?
כנסי לכלי מעקב באפליקציה של "גדולה אונליין" ותעשי לך סדר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב google

עוד
בבלוג

Call Now Button